אוֹצָרוֹת
1974 04 בספטמבר

שושנה שולחת ליעקב וייס מכתב פיוטי בעקבות נפילתו של אחיה

שושנה פיינגולד אשקלון פורסם על ידי אורלי אילני
שושנה ויעקב מעיינים במכתבים שכתבו זה לזה

כתב היד

5 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתב פיוטי ששושנה כותבת ליעקב ומשתפת אותו באבלה הכבד על אחיה שנהרג. בשירים שהיא מצרפת למכתב היא כואבת את מותו של "הטוב באחים". חוץ מזה היא מתארת את השיעורים בבית הספר, את השיעורים עם מורה החדשה לאזרחות, את הנסיעה של דודתה חזרה לפריז ואת מבוכתה בשיחת הטלפון עם יעקב. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

מכתב פיוטי ששושנה כותבת ליעקב ומשתפת אותו באבלה הכבד על אחיה שנהרג. בשירים שהיא מצרפת למכתב היא כואבת את מותו של "הטוב באחים". חוץ מזה היא מתארת את השיעורים בבית הספר, את השיעורים עם מורה החדשה לאזרחות, את הנסיעה של דודתה חזרה לפריז ואת מבוכתה בשיחת הטלפון עם יעקב. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

כתב היד

עמוד 1/5

5/9/74 – 4/9/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר צרור שלומות!
"צרור שלומות" אוי ואבוי לשלומות שכאלו. רק שיהיו
באמת שלומות עד שיגיעו אליך. המכתב הזה הוא כמו שקוראים
מכתב דחוי – בזמן שטלפנת הלוא אמרתי לך שעסקתי במלאכת
הכתיבה ברגע שצלצלת לא תארתי לעצמי שזה אתה, ותאר לעצמיך
עד כמה הייתי נבוכה, ופשוט לא ידעתי מה לומר, רק "כן" ,
"תודה" ועוד כל מיני מילים של נימוס (רוב השיחה היתה מן הצד שלך).
אח"כ הייתי כבר "ברקיע השביעי" ופשוט לא יכולתי לכתוב. לכן
זהו מכתב דחוי. והלואי שיגיע אליך עד יום שישי לפחות. כי הרי
אתה נוסע "אלינו", בשבוע הבא.
הזמן עובר כל-כך מהר, אתה פשוט לא מספיק להביט בשעון
והנה חלף יום, אח"כ עוד יומיים והכל נראה כשעתיים. אז אתה
יכול לחשוב איך יראה המחר. עצוב קודר בדד. או אולי קרן שמש
ענוגה מזדנבת מן הגן. אולי?- כל שחסר לי הדבר האהוב, כל כך
עצוב לי שקשה לתאר.
בכתה הייתי אוהבת להקשיב לדברי המורים, כל מילה רשמתי בשקדנות
ועכשיו אעפ"י שאני עדיין מתמידה אני חולמת חלומות בהקיץ, וצובטת
לעצמי לפעמים. בשעור ספרות האחרון אף הזלתי לי דמעה, כי
נזכרתי אז באחי
יש לנו מורה חדשה לאזרחות ,היא קצת טרללה -ללה, וקצת
שוכחים אצלה בשעור את המועקה אבל לפעמים היא מסוגלת להרביץ
מלה שתבייש אותך כל השנה. היא גם "פוזלת" הרבה אל בנים.
[עמוד 2]
אם שמת לב לתאריך אז זה מפני שעכשיו בין 12:00 ל1:00
בלילה. מחר דודתי צריכה לטוס חזרה לפריז. אל עיר האורות.
נאחל לה בהצלחה. וגם שנה מתוקה. ודאי שיהיה עצוב כשתסע!
(על אחת כמה וכמה!)
רוצה לקרוא שיר שכתבתי היום, בזמן האחרון אני כותבת
המון, במשך הערב בלי הגבלה של זמן – הפיוטיות משתלטת
בכל אברי גופי וזה כמו מחלה.
בכיתי כל הלילה,
בכיתי כל היום,
הייתי בורח
הייתי בחלום.
לא יכולתי להאמין,
רק שתקתי לי .

מריר לי בפה
עצוב לי בלב ,
כי אתה שוב לא פה.
חנוק בנשמה,
כי הטוב באחים, הטוב שבחברים
הלך לבלי שוב.

הייתי נותנת הכל בכדי שישוב
הייתי רוצה שיכנס
נירחב שוב הלב.
המחנק הזה ימשך כל הימים.
מי יודע?
[עמוד 3]
אתה ודאי רוצה שאלך כבר לישון, אבל רק עוד שיר
בבקשה, זה קצת מרגיע את הלב.

כחולים הם השמים
ואדומה מאוד השמש
החיים כה סואנים
החיים כה סוערים,
הגלגל ממשיך ללכת.
אף אחד עוד לא עצרו.
השמש שוב מאדימה
הירח שב מאיר
את לילותינו הקרים –
החיים מתגלגלים.
אך הטובים ביקרים
אינם שוב עמנו

קרן אור חוורת חודרת אלינו
קרן בכי, קרן תמרורים
קרן אפלה!
מתי שוב תחדור קרב שמש
אלנו ?

פה אסיים את מכתבי זה בתקוה להתראות
ולהשתמע אפילו
בכתב ויותר בחיים.
שושי.

עמוד 2/5
עמוד 3/5
עמוד 4/5
עמוד 5/5

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 04.09.1974

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/5

5/9/74 – 4/9/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר צרור שלומות!
"צרור שלומות" אוי ואבוי לשלומות שכאלו. רק שיהיו
באמת שלומות עד שיגיעו אליך. המכתב הזה הוא כמו שקוראים
מכתב דחוי – בזמן שטלפנת הלוא אמרתי לך שעסקתי במלאכת
הכתיבה ברגע שצלצלת לא תארתי לעצמי שזה אתה, ותאר לעצמיך
עד כמה הייתי נבוכה, ופשוט לא ידעתי מה לומר, רק "כן" ,
"תודה" ועוד כל מיני מילים של נימוס (רוב השיחה היתה מן הצד שלך).
אח"כ הייתי כבר "ברקיע השביעי" ופשוט לא יכולתי לכתוב. לכן
זהו מכתב דחוי. והלואי שיגיע אליך עד יום שישי לפחות. כי הרי
אתה נוסע "אלינו", בשבוע הבא.
הזמן עובר כל-כך מהר, אתה פשוט לא מספיק להביט בשעון
והנה חלף יום, אח"כ עוד יומיים והכל נראה כשעתיים. אז אתה
יכול לחשוב איך יראה המחר. עצוב קודר בדד. או אולי קרן שמש
ענוגה מזדנבת מן הגן. אולי?- כל שחסר לי הדבר האהוב, כל כך
עצוב לי שקשה לתאר.
בכתה הייתי אוהבת להקשיב לדברי המורים, כל מילה רשמתי בשקדנות
ועכשיו אעפ"י שאני עדיין מתמידה אני חולמת חלומות בהקיץ, וצובטת
לעצמי לפעמים. בשעור ספרות האחרון אף הזלתי לי דמעה, כי
נזכרתי אז באחי
יש לנו מורה חדשה לאזרחות ,היא קצת טרללה -ללה, וקצת
שוכחים אצלה בשעור את המועקה אבל לפעמים היא מסוגלת להרביץ
מלה שתבייש אותך כל השנה. היא גם "פוזלת" הרבה אל בנים.
[עמוד 2]
אם שמת לב לתאריך אז זה מפני שעכשיו בין 12:00 ל1:00
בלילה. מחר דודתי צריכה לטוס חזרה לפריז. אל עיר האורות.
נאחל לה בהצלחה. וגם שנה מתוקה. ודאי שיהיה עצוב כשתסע!
(על אחת כמה וכמה!)
רוצה לקרוא שיר שכתבתי היום, בזמן האחרון אני כותבת
המון, במשך הערב בלי הגבלה של זמן – הפיוטיות משתלטת
בכל אברי גופי וזה כמו מחלה.
בכיתי כל הלילה,
בכיתי כל היום,
הייתי בורח
הייתי בחלום.
לא יכולתי להאמין,
רק שתקתי לי .

מריר לי בפה
עצוב לי בלב ,
כי אתה שוב לא פה.
חנוק בנשמה,
כי הטוב באחים, הטוב שבחברים
הלך לבלי שוב.

הייתי נותנת הכל בכדי שישוב
הייתי רוצה שיכנס
נירחב שוב הלב.
המחנק הזה ימשך כל הימים.
מי יודע?
[עמוד 3]
אתה ודאי רוצה שאלך כבר לישון, אבל רק עוד שיר
בבקשה, זה קצת מרגיע את הלב.

כחולים הם השמים
ואדומה מאוד השמש
החיים כה סואנים
החיים כה סוערים,
הגלגל ממשיך ללכת.
אף אחד עוד לא עצרו.
השמש שוב מאדימה
הירח שב מאיר
את לילותינו הקרים –
החיים מתגלגלים.
אך הטובים ביקרים
אינם שוב עמנו

קרן אור חוורת חודרת אלינו
קרן בכי, קרן תמרורים
קרן אפלה!
מתי שוב תחדור קרב שמש
אלנו ?

פה אסיים את מכתבי זה בתקוה להתראות
ולהשתמע אפילו
בכתב ויותר בחיים.
שושי.

עמוד 2/5
עמוד 3/5
עמוד 4/5
עמוד 5/5

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 1973-11-27

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות