יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם שושנה שמחה על שחרורו של בנה מן הצבא, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים
סיפור רקע
שושנה שמחה לספר על שחרורו של יוש מן הצבא. אומנם הוא אינו חושב על לימודים ואין לו מקצוע, אך העיקר שחזר בריא ושלם, בייחוד אחרי מלחמת ששת הימים. שושנה מספרת על הקשיים במפעל של אריה ומבררת אם מאירה בהיריון.
שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בפברואר 1915 בשם ברטה בורובסקה. היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת, אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בעיר פייעסק [פיאסקי] בפולין, ואהבה לשחות בנהר.
באוגוסט 1932 עלתה שושנה לארץ במסגרת "המזרחי הצעיר" ממניעים ציוניים ובעקבות אחיה מאיר. בארץ היא עבדה ב"מטבח הפועלים" בחיפה, ושם פגשה את אריה שילדקראוט. השניים נישאו בסוף שנות ה־30 ונולדו להם שני ילדים: מאירה ויוש (ישעיהו).
משפחתה של שושנה נותרה בפולין ונרצחה באושוויץ – ההורים, האח והאחות. מותם השפיעה קשות על מצבה הנפשי של שושנה ועל כך נוסף מותו של אחיה מאיר, שנהרג בתאונת דרכים בטבעון.
בעקבות מותם
שושנה שילדקראוט לבית בורובסקי נולדה בפברואר 1915 בשם ברטה בורובסקה. היא הייתה בת למשפחת סוחרים ובורסקאים מבוססת, אשר גרה בבית גדול על שפת נהר בעיר פייעסק [פיאסקי] בפולין, ואהבה לשחות בנהר.
באוגוסט 1932 עלתה שושנה לארץ במסגרת "המזרחי הצעיר" ממניעים ציוניים ובעקבות אחיה מאיר. בארץ היא עבדה ב"מטבח הפועלים" בחיפה, ושם פגשה את אריה שילדקראוט. השניים נישאו בסוף שנות ה־30 ונולדו להם שני ילדים: מאירה ויוש (ישעיהו).
משפחתה של שושנה נותרה בפולין ונרצחה באושוויץ – ההורים, האח והאחות. מותם השפיעה קשות על מצבה הנפשי של שושנה ועל כך נוסף מותו של אחיה מאיר, שנהרג בתאונת דרכים בטבעון.
בעקבות מותם של בני משפחתה הקרובים שקעה שושנה בדיכאון קשה וטופלה במכות חשמל כדי למנוע אובדנות. לימים חלתה בפרקינסון, אולי תוצאה של הטיפול שקיבלה. בני משפחתה מעידים שהיא הייתה אישה שקטה ונוחה, עדינה ואסירת תודה על חייה ומשפחתה.
שושנה הייתה עקרת בית וניהלה בטבעון משק אוטרקי. היא הייתה אישה משכילה, שדיברה שמונה שפות, קראה ספרים רבים ולמדה תנ"ך. כשמצבה הבריאותי התדרדר היא התלוותה למשפחתה של הבת מאירה שנדדה בעולם בשליחויות בארצות שונות בשליחות משרד החוץ.
שושנה נפטרה באפריל 1992 ונקברה בטבעון.
ארועי התקופה
כתב היד
שלום רב לכם ילדים יקרים.
כלנו שמחים עם שיחרורו של יוש ומתפללים לאל
הגדול… שזאת תהיה לנו המלחמה האחרונה ובכלל
שלא תוסיפו להיות מלחמות בעולם כולו אמן…
כפי הנראה בא[ו]פק אין הרבה סיכויים לנו נשאר
רק לקוות. יוש עוד לא עושה שום דבר מטלבט [מתלבט]
לו על לימודים עוד לא מדבר מקצוע אין לו
אצל אבא אין עבודה בשבילו. אבא עובד עם
פועל אחד שהוא מוחרך [מוכרח] אותו כי הוא בעל מקצוע
ויכול לעשות את כל העבודות מה שישנה, אמנם
שאין הרבה מה לעשות ובכל זאת אותו הוא
לא יכול לפטר. בינתיים הוא מסתובב ככה אין
דבר עכשיו אנחנו שמחים שחזר בריא ושלם.
היתר יבוא הזמן יעשה את שלו. אצלנו כרגיל אין
חדש. קר מאוד קצת מקוררים אני לא סובלת את הרטיבות
והגשמים אבל זה מהר עובר. וביחס אליכם היינו כבר
רוצים שתחזרו ארצה ותתחילו לבנות את ביתכם כאן
ואנחנו מצדינו נעזור במה שנוכל. האם אני לא
טועה שאת הולכת להביא לנו עוד נכד ואח או אחות
לשגיתי? תכתבי בבקשה האם זה נכון או שזה
נראה לי.
*ההמשך חסר*
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
