25/2/74

[עמוד 1]
ליעקב היקר שלום!
התמיה אותי מאוד, בשובי הביתה, לראות שלא כתבת אלי,
חשבתי לתומי שהמכתב המיוחל יבוא, בודאי, ביום ראשון אך לא!
החלטתי שלא יזיק כלל וכלל לכתוב לך מס' שורות, אתה לא
כועס עלי, אני מקוה שהכל בסדר ושלא כתבתי משהו שלא
הייתי צריכה לכתוב, או אולי לפתע אתה כבר לא רוצה לכתוב
אלי, אודה לך אם תכתוב לי בצורה כלשהי בנוסח הבא:
(במידה ותחשוב שזה הצעד הנכון!)
לשושי (היקרה) החמודה!
לא מתחשק לי לענות על כל מכתביך המטופשים, וגם
חוץ מזה אין לי זמן אני יותר מדי עסוק מכדי שטדרידי אותי, אולם
מכיוון שאת מצפה לתשובה ממני, אני כותב לך
ממני, יעקב.
במידה ואתה רואה את הדברים אחרת אשמח מאוד, אז
בבקשה אל תאכזב אותי אני בטוחה ומאמינה בכל רגע שאני
טועה, האם צדקתי?
יעקב אני יודעת שהגזמתי אבל רציתי קצת שתחייך, אני אוהבת
שאנשים מחייכים ונהנים ,ושאין להם למה לדאוג שהכל טוב ויפה
אבל היכן אפשר למצוא את זה?!! אולי נגלה זאת יחדיו ?(!)
[עמוד 2]
יעקב אני מקוה שאתה לא כועס כעת על השטויות שלי, אני מקוה גם שקבלת
את מכתבי הקודמים, ואת התמונה. את המכתבים מן השרות הלאומי
שכבר מאחורי היה נחמד, אם נסתכל על זה במבט לאחור, לחזור לבסיס
,שלננו בו, ודאי שלא! אולי ל"עבודה" -עבדתי בפקידות במשרד
אי- שם היה מאוד נחמד משרד של חיל-האויר. התקשרתי עם חלק
מן העובדים, והיה נחמד לשמוע הלצות מחיילים. וחוץ מזה ההרגשה
שגם אני עושה משהו בדבר הגדול שקרוי צ.ה.ל. תרם לתחושה.
אתה יודע שבחודש הבא כבר לא אהיה כל כך קטנה אהיה כבר
בת 17 בעיני זה נראה שכבר גדלתי מספיק (אני לא רוצה לגדול
יותר) , מה דעתיך על כך – האם זה משמח אותך, אולי תחשוב על
איזה בילוי משותף!? אני רק מציעה הצעה (אני בטוחה שאתה
תסרב).
אני מסיימת בדאגה רבה לך
היי בריא וחזק
ובינתיים להשתמע ולהת'
משושי
תשובה מהירה
שלך
שושי.