יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם שזר מבקש מהרב סולומון דוד ששון לשמור על ספריית ששון בישראל
סיפור רקע
דוד סלימאן ששון (1880-1942) היה חוקר ואספן כתבי יד נודע, שנדד בארצות רבות על מנת לחזר אחרי כתבי יד יהודיים נדירים. ששון היה בן למשפחת האצולה היהודית ששון והיה בנה של פרחה (פלורה) ששון. אוסף כתבי היד שהחזיק נחשב בשעתו לאוסף הפרטי הגדול ביותר של כתבי יד עבריים. הוא פרסם בחייו קטלוג של ספרייתו, בשם "אוהל דוד", שהחזיק שני כרכים ונחשב לתרומה גדולה למדעי היהדות.
לאחר מותו, בשנות השבעים של המאה העשרים, הוחלט על ידי המשפחה מסיבות שונות למכור חלק מכתבי היד, מה שעורר חשש גדול בישראל מכך שכתבי היד יאבדו והוחל בפעילות על מנת לגרום לכך שהאוסף יירכש על ידי הספרייה הלאומית. נעשה גם ניסיון לעכב את המכירה, והמכתב שלפנינו הוא מכתב שכתב שזר לבנו של ששון, הרב סולומון דוד ששון (1915-1985), אז בלצ'וורת' (Letchworth).
מוזכרים: ר"מ בניהו – פרופ' מאיר בניהו, אז מנהל
דוד סלימאן ששון (1880-1942) היה חוקר ואספן כתבי יד נודע, שנדד בארצות רבות על מנת לחזר אחרי כתבי יד יהודיים נדירים. ששון היה בן למשפחת האצולה היהודית ששון והיה בנה של פרחה (פלורה) ששון. אוסף כתבי היד שהחזיק נחשב בשעתו לאוסף הפרטי הגדול ביותר של כתבי יד עבריים. הוא פרסם בחייו קטלוג של ספרייתו, בשם "אוהל דוד", שהחזיק שני כרכים ונחשב לתרומה גדולה למדעי היהדות.
לאחר מותו, בשנות השבעים של המאה העשרים, הוחלט על ידי המשפחה מסיבות שונות למכור חלק מכתבי היד, מה שעורר חשש גדול בישראל מכך שכתבי היד יאבדו והוחל בפעילות על מנת לגרום לכך שהאוסף יירכש על ידי הספרייה הלאומית. נעשה גם ניסיון לעכב את המכירה, והמכתב שלפנינו הוא מכתב שכתב שזר לבנו של ששון, הרב סולומון דוד ששון (1915-1985), אז בלצ'וורת' (Letchworth).
מוזכרים: ר"מ בניהו – פרופ' מאיר בניהו, אז מנהל המכון לחקר קהילות ישראל במזרח התיכון שייסד עם יצחק בן-צבי ושנקרא לימים על שמו; הראשון לציון – אז הרב יצחק נסים, אביו של בניהו; ד"ר אדלר – ישראל אדלר (1925-2009), מוזיקולוג וספרן, אז מנהל הספרייה הלאומית.
תודה למכון גנזים על המכתב.
ארועי התקופה
כתב היד
לכבוד
הרב סולומון בהרה"ג דוד ששון
לצ'וורת, אנגליה
אדוני הרב והנדיב,
קבלתי את הטלגרמה שלו על חרדתו המובנת לי לגיור שלא כדין. אני שמח להודיעו כי הענין סודר כהלכה וכי הרבנים הראשיים הביעו את ספוקם.
שמח אני להזדמנות להביע לפניו את חרדתי אני וחרדת כל שוחרי הספר בירושלים לסכנה האורבת, כי הספריה המהוללה שעמל עליה אביו המנוח ושעמל אחריו כבודו, להרחיבה ולהעשירה, עומדת חלילה להתפורר ולצאת מרשות יהודית ומרשות מדינת ישראל. ידידי הטוב, המלומד הצעיר, ר"מ בניהו נ"י, מנהל מכון יצחק בן-צבי, שעשה זמן רב במחיצתו ובקי באוצרות הספריה היחידה במינה הזאת, ספר לי על כך בדאגה עמוקה. נסיתי להציע מוצא כי לע"ע לא יפסיד כבודו מדמי הרבית שהוא עשוי לקבל מתמורת הספריה, עד שירוח לנו מאויבינו סביבנו ונוכל להתחרות עם קונים זרים.
רוצה אני לקוות כי כבודו לא יהיה אץ לעשות שום מעשה שלא נוכל לתקנו. גם כבוד הרב הראשי, הראשון לציון יצ"ו, פנה בענין זה לרבני לונדון וגם הספרן הראשי של ספרית האוניברסיטה ד"ר אדלר מטפל בדבר, ואני מוכן לצרף את השפעתי שהספריה המשובחת הזאת, גאות המשפחה והעלולה להיות תפארת ירושלים, לא תשמט מידי ישראל.
אשמח לשמוע מפיו כי בקשת כלנו לא נשארה מעל. ומירושלים יבורך.
מכבדו כערכו הרם
זלמן שזר
ירושלים, יט' בסיון תש"ל
23 ביוני 1970
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
