אוֹצָרוֹת
1952 12 בנובמבר

שלושה ימים לאחר מותו של הנשיא חיים ויצמן כותב אליעזר לבנו שויצמן היה אחרון הציונים ועם מותו מתה הציונות

אליעזר לובראני הר הכרמל פורסם על ידי מערכת אוצרות

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

ד"ר אליעזר לובראני נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה עם אחיו. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. היה מבוני העיר ומהעובדים בישובי הארץ. למד באוסטריה ובגרמניה, ועשה דוקטורט בלימודי תיאטרון. מ 1925 יצא בשליחויות ציוניות לארצות הבלטיות, לפולין ולגרמניה, לקולומביה ולוונצואלה, תוך שהוא מלווה את אוסישקין, לייב יפה ואחרים. זאת במסגרת הסוכנות היהודית וקרן היסוד. היה עיתונאי ב"דבר" ואף הקים את העיתון "צהרים". היה המנהל הראשון של התכניות העבריות ברדיו (1943-1936), מ 1943 היה עיתונאי גם בארץ ומחוצה לה. אליעזר לובראני היה סופר נובלות ומורה בבת גלים. הוא ידע על בוריין תשע שפות. אליעזר לובראני חי שנים רבות בירושלים ובחיפה. נשא לאשה את עליזה, ונולדו להם שני ילדים: רימון (1936) ומוריה (1940).   המכתב נכתב שלושה ימים לאחר מותו של הנשיא חיים ויצמן, שנפטר ב-9 בנובמבר 1952. האב מחיפה כותב

ד"ר אליעזר לובראני נולד בפולין ב 1898. בגיל 10 עלה ארצה עם אחיו. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. היה מבוני העיר ומהעובדים בישובי הארץ. למד באוסטריה ובגרמניה, ועשה דוקטורט בלימודי תיאטרון. מ 1925 יצא בשליחויות ציוניות לארצות הבלטיות, לפולין ולגרמניה, לקולומביה ולוונצואלה, תוך שהוא מלווה את אוסישקין, לייב יפה ואחרים. זאת במסגרת הסוכנות היהודית וקרן היסוד. היה עיתונאי ב"דבר" ואף הקים את העיתון "צהרים". היה המנהל הראשון של התכניות העבריות ברדיו (1943-1936), מ 1943 היה עיתונאי גם בארץ ומחוצה לה. אליעזר לובראני היה סופר נובלות ומורה בבת גלים. הוא ידע על בוריין תשע שפות. אליעזר לובראני חי שנים רבות בירושלים ובחיפה. נשא לאשה את עליזה, ונולדו להם שני ילדים: רימון (1936) ומוריה (1940).   המכתב נכתב שלושה ימים לאחר מותו של הנשיא חיים ויצמן, שנפטר ב-9 בנובמבר 1952. האב מחיפה כותב לבנו שלומד בביה"ס החקלאי כדורי. הוא מתאר את תחושותיו לאחר הביקור אצל הבן וכיצד הפרידה בין ההורים לבנם קשה מנשוא אך מחוייבת במציאות. בנוסף משתף האב קצת בנושא עבודתו כמורה ובעיקר בתחושותיו שלאחר מותו של חיים ויצמן נשיא המדינה. האב טוען שויצמן היה אחרון הציונים ועם מותו מתה הציונות וזו הטרגדיה של דורם.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
הר הכרמל 12 בנובמבר 1952
בני יקירי,
היום נתקבל מכתבך השני, ובו תוספת לגרשון. הבאתי לו את
הפתק, אלא שלא מצאתיו בבית. גם התרנגולות שלהם אינן מטילות
וכן המצב אצל כמה מנהגי שחר המחזיקים לולים.
פגישתנו עמך שלשום בבית הספר גרמה לנו עונג רב, אף כי
היה עונג זה מהול בצער. נדמה היה לי, שהנך מסתיר דבר
מה שמעיק עליך. כאילו אין שם הענינים כפי שקיוית ואינך
רוצה לאמור לנו זאת בגלוי. או שמא אלה הם סתם געגועים
הביתה? יודע אתה, יקירי, שמאושרים היינו אילו היית עמנו
יחד. אולם אנו מאמינים כמוך, כי הדרך שהנך הולך בה כעת
היא הדרך ההולמת אותך ובה תמצא אושר. ואין האושר נקנה
ללא ייסורים וללא מלחמה עליו. קבל, איפוא, יסורים אלה
באהבה, כשם שאנו מקבלים את הניתוק ממך באהבה
ובצער. בדרך הביתה הרגשתי שאמא בוכה. עודך צעיר בני,
ואינך יודע את טעם הפרידה מבן אהוב. וביחוד את
רחשי האם שכל חייה מרוכזים מסביב לאהבתה את בניה.
אנו מדברים אודותך תכופות ונדמה לנו שהנך נמצא עמנו
תמיד.
היום שלחתי לך את ספר הכימיה. מחר או מחרתיים אשלח
[עמוד 2]
לוח כיס של הקה"ק (=הקרן הקיימת) לישראל. בענין המגפים נחכה עד סוף
השבוע, כדי לראות אם לא יישלחו מירושלים. אם אין – נשלח
לך לפי שעה את הישנים. מובן, שהיינו שמחים מאד אילו
הפתעת אותנו בביקורך. חבל שהדבר לא יצא אל הפועל
בשבת הבאה. מכל מקום, היה נבון, יקירי, שמור על
מעמדך בחברה ואסוף פלוסים. אם אינך מבין
דבר מה, אל תתבייש. שאל ויסבירו לך. העיקר שלא
תהיה יוצא דופן, מבחינה שלילית.
אמא, מורי ודובי כבר ישנים. אני זה עתה סיימתי את תיקון
מחבורתיהם של תלמידי. שקט בבית. קר במקצת. כל היום
השתוללה סערה וגם גשמים ירדו. אמא היתה מוכנה תמיד
לשלוח לך מקצת מן "ההסקה המרכזית" שלה כדי שיחם לך.
אם חסר לך דבר, כתוב מיד ונשלחנו לך במידת האפשרות.
כאן עדיין מורגש אבל וייצמן. אנו "הזקנים", שאיננו
רתומים בעינים עצומות למפלגות למיניהן, אנו מרגישים
כי עם מותו של ויצמן נסתלק אחרון הציונים. ואולי אף
הציונות מתה עמו. הציונות כמושג כולל, ולא כפי
שהיא מתרסקת בפירושיהם של אנשי המפלגות. הציונות מתה
ובמקומה טרם קם רעיון חדש. זוהי הטרגדיה של דורנו.
כי המדינה איננה אלא שלט בלבד. לפי שעה, לפחות.
שלום לך,יקירי, שלך באהבה אבא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: הר הכרמל
תאריך: 12.11.1952

מקבל/ת המכתב

שם: רמון לובראני
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
הר הכרמל 12 בנובמבר 1952
בני יקירי,
היום נתקבל מכתבך השני, ובו תוספת לגרשון. הבאתי לו את
הפתק, אלא שלא מצאתיו בבית. גם התרנגולות שלהם אינן מטילות
וכן המצב אצל כמה מנהגי שחר המחזיקים לולים.
פגישתנו עמך שלשום בבית הספר גרמה לנו עונג רב, אף כי
היה עונג זה מהול בצער. נדמה היה לי, שהנך מסתיר דבר
מה שמעיק עליך. כאילו אין שם הענינים כפי שקיוית ואינך
רוצה לאמור לנו זאת בגלוי. או שמא אלה הם סתם געגועים
הביתה? יודע אתה, יקירי, שמאושרים היינו אילו היית עמנו
יחד. אולם אנו מאמינים כמוך, כי הדרך שהנך הולך בה כעת
היא הדרך ההולמת אותך ובה תמצא אושר. ואין האושר נקנה
ללא ייסורים וללא מלחמה עליו. קבל, איפוא, יסורים אלה
באהבה, כשם שאנו מקבלים את הניתוק ממך באהבה
ובצער. בדרך הביתה הרגשתי שאמא בוכה. עודך צעיר בני,
ואינך יודע את טעם הפרידה מבן אהוב. וביחוד את
רחשי האם שכל חייה מרוכזים מסביב לאהבתה את בניה.
אנו מדברים אודותך תכופות ונדמה לנו שהנך נמצא עמנו
תמיד.
היום שלחתי לך את ספר הכימיה. מחר או מחרתיים אשלח
[עמוד 2]
לוח כיס של הקה"ק (=הקרן הקיימת) לישראל. בענין המגפים נחכה עד סוף
השבוע, כדי לראות אם לא יישלחו מירושלים. אם אין – נשלח
לך לפי שעה את הישנים. מובן, שהיינו שמחים מאד אילו
הפתעת אותנו בביקורך. חבל שהדבר לא יצא אל הפועל
בשבת הבאה. מכל מקום, היה נבון, יקירי, שמור על
מעמדך בחברה ואסוף פלוסים. אם אינך מבין
דבר מה, אל תתבייש. שאל ויסבירו לך. העיקר שלא
תהיה יוצא דופן, מבחינה שלילית.
אמא, מורי ודובי כבר ישנים. אני זה עתה סיימתי את תיקון
מחבורתיהם של תלמידי. שקט בבית. קר במקצת. כל היום
השתוללה סערה וגם גשמים ירדו. אמא היתה מוכנה תמיד
לשלוח לך מקצת מן "ההסקה המרכזית" שלה כדי שיחם לך.
אם חסר לך דבר, כתוב מיד ונשלחנו לך במידת האפשרות.
כאן עדיין מורגש אבל וייצמן. אנו "הזקנים", שאיננו
רתומים בעינים עצומות למפלגות למיניהן, אנו מרגישים
כי עם מותו של ויצמן נסתלק אחרון הציונים. ואולי אף
הציונות מתה עמו. הציונות כמושג כולל, ולא כפי
שהיא מתרסקת בפירושיהם של אנשי המפלגות. הציונות מתה
ובמקומה טרם קם רעיון חדש. זוהי הטרגדיה של דורנו.
כי המדינה איננה אלא שלט בלבד. לפי שעה, לפחות.
שלום לך,יקירי, שלך באהבה אבא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אליעזר לובראני
מיקום: חיפה
תאריך: 1954-06-19

מקבל/ת המכתב

שם: רמון לובראני
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות