אוֹצָרוֹת
1944 24 בפברואר

שלמה בן למר נותן לאחיו, שרוצה לעלות לארץ מתימן, הנחיות כדי להימנע מצרות בדרך

שלמה בן למר חיפה או יפו פורסם על ידי מערכת אוצרות

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

שלמה בן למר נשלח לחיפה לקבל את פניהם של עולים חדשים מתימן, נקלע לקטטה בין שני ערבים ונעצר על לא עוול בכפו. הוא מואשם בזיוף כסף, נאסר ומבקש במכתב לאחיו צדוק שבצנעא סיוע כספי עבור המשפט שלו. כתבות העוסקות בעולים התימנים שהגיעו לארץ בדיוק בתאריכים אלו ודיווח על 'זייפן לא"י' שנעצר ניתן למצוא באתר עיתונות יהודית היסטורית: http://bit.ly/320Keuo המכתב באדיבות רחל ידיד, עמותת אעלה בתמר.

שלמה בן למר נשלח לחיפה לקבל את פניהם של עולים חדשים מתימן, נקלע לקטטה בין שני ערבים ונעצר על לא עוול בכפו. הוא מואשם בזיוף כסף, נאסר ומבקש במכתב לאחיו צדוק שבצנעא סיוע כספי עבור המשפט שלו. כתבות העוסקות בעולים התימנים שהגיעו לארץ בדיוק בתאריכים אלו ודיווח על 'זייפן לא"י' שנעצר ניתן למצוא באתר עיתונות יהודית היסטורית: http://bit.ly/320Keuo המכתב באדיבות רחל ידיד, עמותת אעלה בתמר.

כתב היד

עמוד 1/1

תל אביב, יום כ"ז […] 24.2.44
לאחי היקר צדוק בן למ"ר שלם אדאהרי שליט"א
אחדשו"ט [ = אחרי דרישת שלום וכל טוב]
קיבלתי מכתביך ביום כ"ב טבת [נשלח] שבט [ש"ז]. והנני לענות על הראשון בנוגע לטורי כבר הודעתיך
בשבוע שעבר שעשית אתם את החשבון עד סוף חדש שבט זה בסך כולל ל"ד לא"י [=לירות ארצישראליות] קבלת מהרי ט"ו לא"י ורודף
אחריהם על השאר יום יום. בענין שרעבי הוא שלח לך אותו המכתב שהיה בדפוס מכונה לפני שיהיה ההסכם
ואמנם עתה כבר נשתנו פני הדברים. בשבוע שעבר שכחתי לצרף לך את גליון שבו נוסח ההסכם והנני
מצרפו כאן עם גלוי דעת נגדי של המתנגדים. המכתב ששלחת לסוכנות עאבד מן הראוי שתשמור אצלך
את העתקו כמלואו. בענין הנשמה הפורחת שלך לרגלי רבוי הנוסעים אני מסכים שתסע לא"י ומה שהוא
מוקצב לאדם יקבלנו. אני רק הדגשתי לך שלא תקח בחשבון שום אושר ונחת מראש שיהיה לך בא"י אבל
יכול להיות שהב"ה [הקדוש ברוך הוא] יעזור בידיך ותוכל להתאשר ילדיך גם כן יוכלו כבר לעזור לך במקצת כי לפי
דעתי הם כבר בגיל העבודה מפי יחס א"י. אני מתכוון על מרדכי ואחותו. בענין יוסף בן דויד
אם רמאי או ישר באהבתו אתי אינני זקוק לשום עזרה ממנו וביחס אליך כשתהיה בעדן מוכן
לנסיעה ברור לי שישראל ישעיהו ואני איתו יחד נעזור לך בלחץ והמלצה לעדן שיכניסו אותך
בלי כסף לא"י אתה ומשפחתך. החשש הוא רק אם אתה מראה עושר ואושר בפני בית חבשוש
בצנעא אז חבשוש בעדן יקטרג בפנים נסים ארמנדא שאינך זקוק לעזרה ויש לך הון
משלך ובכן צריך לפרוש השמלה ולהוכיח שהאושר והעושר הוא רק מדומה ואיננו מציאותי.
בענין הבדיחים הנם חיים וקיימים כיתר כל אדם ואין להם עושר מיוחד אמנם חיים בממוצע.
ביחס למצבי וכי הכרעתיך שלא ביארתי לך בפרוטרוט. אי אשר לפרט לך כי רבים הם והיריעה לא
תכיל לספר את המהלכים מדי שנה בשנה ותקופה בתקופה. ואולם אספר לך רק על המקרה הזה
שאני נמצא בו כרגע אשר נפל עלי כחתף מבלי כל מחשבה ומבלי אפילו לחלום על מקרה כזה.
לפני ז' חדשים בערך כשהגיעו השמונה מאות עולים תימנים שהודעתיך עליהם נשלחתי בתור מדריך
ראשון לחיפה לשם קבלת העולים זה היה ביום חמישי 4.11.43 כשהגעתי לחיפה לפנות ערב
טיילתי וסיירתי בעיר כי זאת היא לי הפעם הראשונה לסייר את רחובותיה. באותו הערב קרה
המקרה המר ששני ערבים ב[מד]ומה לי התקוטטו על ידי בזמן שהייתי עומד בתור על יד
ראינוע מתוך מחשבה לינכס בראינוע כפי הדרך הרגילה והמקובלת אצל כל אדם בעל מוסר.
נגשתי להפריד בין הנצים מבלי שאדע על מה הם רבים. בינתים אחד מהם התחמק כנראה והשני
תפס אותי והובלתי למשטרה מתוך חשד שאני מכיר את אותו האלמוני שנתחמק ושהוא רצה
להחליף כסף מזוייף לאותו שהיה מתקוטט אתו. התוצאות שנאסרתי יום ששי ויום שבת עד חצות
היום ויצאתי בערבות של שלשים לא"י להופיע כל זמן שיצטרכו לי. עברו ימים והשטן
כנראה רצה לנסות אותי כנסותו את איוב. הוזמנתי מחדש לחקירה ביפו בקשר עם חשד של
כסף מזוייף שכביכול ימצא אצל אנשים אחרים וכביכול אני יודע מכל זה. נאסרתי ונעצרתי
במאסר טו' יום עד גמר החקירה ושוחררתי בערבות של ת"ק לא"י. לקשר הזה לא מצאו נגדי
שום הוכחות אולם לא מנעו את עצמם המשטרה מלעורר נגדי את אותה האשמה שהייתה
לפני ג' חדשים והגישו נגדי משפט לחקירה בפני שופט חוקר. החקירה מתבררת בפני שופט
ערבי בתור שופט חוקר בחיפה. והאשמות הן כבדות למדי דהינו עונש של מאסר עולם.
האשמה הזאת היא בדותה בעלמא ולא היתה ולא נהיתה כי והיא עלילה ממש. ואולם אפילו
שבטוחני שבע"ה תופר עצתם ועלילתם בכל זאת אי אפשר לצאת […] מכמה עיניים והפסדים
כספיים ובפרט בתקופה כזאת שכל פרוטה היא חשובה בשבילי. נגשתי לחיים טירי ובקשתי
ממנו עזרה והצלה שהוא יסדר לי חמשים לא"י דהינו ל"ד המגיע לך והשאר כהלואה. קודם
הבטיח לי הרים וגבעות ולבסוף לא נתנו לי עדין אפילו מה שמגיע מהם ועתה אני
לוחץ עליהם בארי: אל תעשו לי טובה תנו לי את המגיע לאחי כדי להציל את עצמי
ואל תעשו לי טובה נוספת. למשפט הזה דרוש לי סכומים כהנה וכהנה ומה גם
שגם בבית דרוש הוצאות ואני פשוט כעין מבולבל לרגלי הצער והרגזון מהעלילה
הנמבזה [= הנבזה] הכוזבת והשקרנית והזידונית הזאת שבוצעה נגדי ודוקא ע"י יהודים הלובשים
מדי קצינים גבוהים ורוצים להתעלות עוד יותר על חשבון עלילות כוזבות עלי. אבל
ה' יעזרני ויצילני ויציל כל עמו בית ישראל אמן.
לא רציתי לגלות לך את המצב שאני נמצא בו ואתה הכרחתני. כמובן שהכסף הזה
[המכתב קטוע]

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שלמה בן למר
מיקום: חיפה או יפו
תאריך: 24.02.1944

מקבל/ת המכתב

שם: צדוק בן למר
מיקום: צנעא

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

תל אביב, יום כ"ז […] 24.2.44
לאחי היקר צדוק בן למ"ר שלם אדאהרי שליט"א
אחדשו"ט [ = אחרי דרישת שלום וכל טוב]
קיבלתי מכתביך ביום כ"ב טבת [נשלח] שבט [ש"ז]. והנני לענות על הראשון בנוגע לטורי כבר הודעתיך
בשבוע שעבר שעשית אתם את החשבון עד סוף חדש שבט זה בסך כולל ל"ד לא"י [=לירות ארצישראליות] קבלת מהרי ט"ו לא"י ורודף
אחריהם על השאר יום יום. בענין שרעבי הוא שלח לך אותו המכתב שהיה בדפוס מכונה לפני שיהיה ההסכם
ואמנם עתה כבר נשתנו פני הדברים. בשבוע שעבר שכחתי לצרף לך את גליון שבו נוסח ההסכם והנני
מצרפו כאן עם גלוי דעת נגדי של המתנגדים. המכתב ששלחת לסוכנות עאבד מן הראוי שתשמור אצלך
את העתקו כמלואו. בענין הנשמה הפורחת שלך לרגלי רבוי הנוסעים אני מסכים שתסע לא"י ומה שהוא
מוקצב לאדם יקבלנו. אני רק הדגשתי לך שלא תקח בחשבון שום אושר ונחת מראש שיהיה לך בא"י אבל
יכול להיות שהב"ה [הקדוש ברוך הוא] יעזור בידיך ותוכל להתאשר ילדיך גם כן יוכלו כבר לעזור לך במקצת כי לפי
דעתי הם כבר בגיל העבודה מפי יחס א"י. אני מתכוון על מרדכי ואחותו. בענין יוסף בן דויד
אם רמאי או ישר באהבתו אתי אינני זקוק לשום עזרה ממנו וביחס אליך כשתהיה בעדן מוכן
לנסיעה ברור לי שישראל ישעיהו ואני איתו יחד נעזור לך בלחץ והמלצה לעדן שיכניסו אותך
בלי כסף לא"י אתה ומשפחתך. החשש הוא רק אם אתה מראה עושר ואושר בפני בית חבשוש
בצנעא אז חבשוש בעדן יקטרג בפנים נסים ארמנדא שאינך זקוק לעזרה ויש לך הון
משלך ובכן צריך לפרוש השמלה ולהוכיח שהאושר והעושר הוא רק מדומה ואיננו מציאותי.
בענין הבדיחים הנם חיים וקיימים כיתר כל אדם ואין להם עושר מיוחד אמנם חיים בממוצע.
ביחס למצבי וכי הכרעתיך שלא ביארתי לך בפרוטרוט. אי אשר לפרט לך כי רבים הם והיריעה לא
תכיל לספר את המהלכים מדי שנה בשנה ותקופה בתקופה. ואולם אספר לך רק על המקרה הזה
שאני נמצא בו כרגע אשר נפל עלי כחתף מבלי כל מחשבה ומבלי אפילו לחלום על מקרה כזה.
לפני ז' חדשים בערך כשהגיעו השמונה מאות עולים תימנים שהודעתיך עליהם נשלחתי בתור מדריך
ראשון לחיפה לשם קבלת העולים זה היה ביום חמישי 4.11.43 כשהגעתי לחיפה לפנות ערב
טיילתי וסיירתי בעיר כי זאת היא לי הפעם הראשונה לסייר את רחובותיה. באותו הערב קרה
המקרה המר ששני ערבים ב[מד]ומה לי התקוטטו על ידי בזמן שהייתי עומד בתור על יד
ראינוע מתוך מחשבה לינכס בראינוע כפי הדרך הרגילה והמקובלת אצל כל אדם בעל מוסר.
נגשתי להפריד בין הנצים מבלי שאדע על מה הם רבים. בינתים אחד מהם התחמק כנראה והשני
תפס אותי והובלתי למשטרה מתוך חשד שאני מכיר את אותו האלמוני שנתחמק ושהוא רצה
להחליף כסף מזוייף לאותו שהיה מתקוטט אתו. התוצאות שנאסרתי יום ששי ויום שבת עד חצות
היום ויצאתי בערבות של שלשים לא"י להופיע כל זמן שיצטרכו לי. עברו ימים והשטן
כנראה רצה לנסות אותי כנסותו את איוב. הוזמנתי מחדש לחקירה ביפו בקשר עם חשד של
כסף מזוייף שכביכול ימצא אצל אנשים אחרים וכביכול אני יודע מכל זה. נאסרתי ונעצרתי
במאסר טו' יום עד גמר החקירה ושוחררתי בערבות של ת"ק לא"י. לקשר הזה לא מצאו נגדי
שום הוכחות אולם לא מנעו את עצמם המשטרה מלעורר נגדי את אותה האשמה שהייתה
לפני ג' חדשים והגישו נגדי משפט לחקירה בפני שופט חוקר. החקירה מתבררת בפני שופט
ערבי בתור שופט חוקר בחיפה. והאשמות הן כבדות למדי דהינו עונש של מאסר עולם.
האשמה הזאת היא בדותה בעלמא ולא היתה ולא נהיתה כי והיא עלילה ממש. ואולם אפילו
שבטוחני שבע"ה תופר עצתם ועלילתם בכל זאת אי אפשר לצאת […] מכמה עיניים והפסדים
כספיים ובפרט בתקופה כזאת שכל פרוטה היא חשובה בשבילי. נגשתי לחיים טירי ובקשתי
ממנו עזרה והצלה שהוא יסדר לי חמשים לא"י דהינו ל"ד המגיע לך והשאר כהלואה. קודם
הבטיח לי הרים וגבעות ולבסוף לא נתנו לי עדין אפילו מה שמגיע מהם ועתה אני
לוחץ עליהם בארי: אל תעשו לי טובה תנו לי את המגיע לאחי כדי להציל את עצמי
ואל תעשו לי טובה נוספת. למשפט הזה דרוש לי סכומים כהנה וכהנה ומה גם
שגם בבית דרוש הוצאות ואני פשוט כעין מבולבל לרגלי הצער והרגזון מהעלילה
הנמבזה [= הנבזה] הכוזבת והשקרנית והזידונית הזאת שבוצעה נגדי ודוקא ע"י יהודים הלובשים
מדי קצינים גבוהים ורוצים להתעלות עוד יותר על חשבון עלילות כוזבות עלי. אבל
ה' יעזרני ויצילני ויציל כל עמו בית ישראל אמן.
לא רציתי לגלות לך את המצב שאני נמצא בו ואתה הכרחתני. כמובן שהכסף הזה
[המכתב קטוע]

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מיכה בן־ארי
מיקום: סיני
תאריך: 1973-10-07

מקבל/ת המכתב

שם: צדוק בן למר
מיקום: צנעא

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות