שמואל מבקש מאלעזר ויוכבד לקבוע לו זמן לביקור
סיפור רקע
שמואל שלר היה פעיל עלייה במחנות העקורים, ויו"ר ומקים סניף המזרחי במחנה נוי פריימן (Neu-Freimann) שליד מינכן. נולד בפולין בשנת תרפ"א (1920-1921), ב-1952 נעשה מדריך ואחראי לחינוכה של קבוצת תלמידים ב"מוסד עלייה" שבפתח תקווה. נישא ליפה. עסק בחינוך ואף פרסם מספר מאמרים בהקשר. עמד בקשרים עם הקבוצה שהתיישבה בקיבוץ בארות יצחק בנגב ולאחר מכן בניר עציון.
אלעזר (לוזר) אדלר (1923-2015) נולד וגדל בעיירה בעלז שבאוקראינה (אז: גליציה). בעקבות פלישת הנאצים לפולין ברח עם משפחתו לצד הרוסי, משם גורשו יותר מאוחר להרי אורל. כמעט כל המשפחה נספתה בתלאות המסעות, מלבד אלעזר ושרה אחותו. לאחר השואה הגיע למחנות העקורים שבאיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה, שם התוודע לרעיונות תנועת המזרחי והחל לפעול למען העלייה במחנות שונים, ביניהם במחנות העקורים פרנוואלד ולנדסברג המוזכרים במכתב. שם, כנראה, הכיר גם את שלר. בווסרבורג פגש את יוכבד, אז ישראל (1924-2021), והציע לה להתחתן. האחים
שמואל שלר היה פעיל עלייה במחנות העקורים, ויו"ר ומקים סניף המזרחי במחנה נוי פריימן (Neu-Freimann) שליד מינכן. נולד בפולין בשנת תרפ"א (1920-1921), ב-1952 נעשה מדריך ואחראי לחינוכה של קבוצת תלמידים ב"מוסד עלייה" שבפתח תקווה. נישא ליפה. עסק בחינוך ואף פרסם מספר מאמרים בהקשר. עמד בקשרים עם הקבוצה שהתיישבה בקיבוץ בארות יצחק בנגב ולאחר מכן בניר עציון.
אלעזר (לוזר) אדלר (1923-2015) נולד וגדל בעיירה בעלז שבאוקראינה (אז: גליציה). בעקבות פלישת הנאצים לפולין ברח עם משפחתו לצד הרוסי, משם גורשו יותר מאוחר להרי אורל. כמעט כל המשפחה נספתה בתלאות המסעות, מלבד אלעזר ושרה אחותו. לאחר השואה הגיע למחנות העקורים שבאיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה, שם התוודע לרעיונות תנועת המזרחי והחל לפעול למען העלייה במחנות שונים, ביניהם במחנות העקורים פרנוואלד ולנדסברג המוזכרים במכתב. שם, כנראה, הכיר גם את שלר. בווסרבורג פגש את יוכבד, אז ישראל (1924-2021), והציע לה להתחתן. האחים שלה התנגדו, אז הוא דאג לה לעלייה באוניית המעפילים אקסודוס, שנתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה הוחזרו לגרמניה. יוכבד ואלעזר נפגשו שוב ואז החליטו להתחתן.
אלעזר ויוכבד נישאו במחנה העקורים אמדן שבגרמניה המערבית, ב-11.02.1948. הם עלו לארץ והתיישבו בקיבוץ בארות יצחק (בנגב) לאחר הקרב שנערך עליו במהלך קרבות עשרת הימים במלחמת העצמאות, בח' בתמוז תש"ח (15.07.1948). לאחר פינוי הקיבוץ, ב-1949, הצטרפו בני הזוג לאלמנות כפר עציון שבג'בליה (= גבעת עלייה), יפו, שם נולד בנם הבכור עזריאל (בסוף 1949). לאחר מכן הצטרפו למייסדי הקיבוץ ניר עציון וב-1952 עברו לגור במשק השיתופי משואות יצחק, שם קבעו את מושבם. בארכיון שהותירו אחריהם מצויים מספר מכתבים של שלר.
יפה היא רעייתו של שמואל שלר.
למפנה הייתה סיעה בתוך תנועת הפועל המזרחי שזוהתה עם הזרם השמאלי בתוכה ועם אנשי הקיבוץ הדתי. התמודדה בבחירות לוועידת הפועל המזרחי מאז הוועידה התשיעית (1949). דמות מרכזית בסיעה היה מאיר אור (במקור: אורליאן, 1911-1975), ממיסדי קיבוץ טירת צבי, הוגה דעות וסופר שחיבר מספר ספרים.
בתאריך שבתחילת המכתב לא נרשמה שנה; ייתכן שהוא נכתב בתשי"ב (1952), ועל כך מתבסס התאריך המוצע כאן.
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה כ"ה תמוז
שלום לכם אלעזר ויוכבד!
ושלום לעזריאל!
ממש נדהמתי לקבל ממך מגילה כזאת. הזהו אלעזר? … הרי הנני זוכר עוד איך שכתבת את המאמר על אוּלם! ב"ה שבדרך כלל אינך מתלונן ומה שנוגע לפולקלור, בטוחני בך שתמצא את מקומת ואת שומעיך, הנך סובל מחבלי קליטה בחברה חדשה ומסדרי חברה חדשה, ואצלך זה אולי רק בזעיר אנפין. סוף כל סוף גם אתה נשתנית כצת בכיוון דכולי עלמא, כי בפרנולד או בלנדסברג לא היו לך בעיות כאלה. כפי שהנני רואה, בסוף דבר הרויחה מהעברה יוכבד. ועוד איך הרויחה. הרי רק עכשיו בעלה מתחיל להכיר איזה כלי משובח הוא תפש… נו, והאהבה כעת בוערת? בערב שבת כשהנך משתעמם כדאי לך לפזם: זכרתי לך "חסד נעוריך" וכו' וכו'.
בדעתי הפעם לקצר ע"י אחרית כראשית. הנני מקבל בשמחה את הזמנתך לבקר אצלכם..
ואודה, שעוד לפני קבלת מכתבך חשבתי על כך, וממילא אין לי צורך להתרחב בכתיבה.
אבקשכם אלעזר, לכתֹב לי ומיד איך מגיעים אליכם ומתי נֹח לכם. מובן שלא לפני שבת "נחמו"?
אצלנו ב"ה הכל בסדר. כונתי בראש וראשונה לבריאות. עוד לפי חודש בקרנו עם יפה בניר עציון. משך אותי מאוד לבקר, וגם היום הייתי מבקר תכופות, אך גם כאב רב גרם לי הבקור. הנני מעדיף לשוחח על זה, כי קשה לבטא לי בכתב. גם עניני פוליטיקה אשאיר. השתתפי בכנוס "למפנה", ועד כאן. לע"ע שוררת כאן מין שביתת נשק סיעתית, והלואי הלאה. מה נשמע מאחורי הקלעים נודע לי רק לפעמים מפי יונה וזה הכל. הקראת את הערותיו של מאיר אור? והבקורת?
ובכן הנני מחכה למכתבך ועד אז דרישת שלום לבני ביתך (עקרת הבית + הבכור) סניף ניר עציון וסניף פנרולד.
ולך שלום ותודה רבה בסדור המכתב
באמת נהנינו מאוד
חברך הנאמן
שמואל
עקר שכחתי: להוי ידוע לך שכל המכתב כתוב בהסכמת זוגתי תחיה, היום הרי הנך מבין כבר שאי אפשר לדחות שטיפת רצפה לפני כתיבת ד"ש…
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
ב"ה כ"ה תמוז
שלום לכם אלעזר ויוכבד!
ושלום לעזריאל!
ממש נדהמתי לקבל ממך מגילה כזאת. הזהו אלעזר? … הרי הנני זוכר עוד איך שכתבת את המאמר על אוּלם! ב"ה שבדרך כלל אינך מתלונן ומה שנוגע לפולקלור, בטוחני בך שתמצא את מקומת ואת שומעיך, הנך סובל מחבלי קליטה בחברה חדשה ומסדרי חברה חדשה, ואצלך זה אולי רק בזעיר אנפין. סוף כל סוף גם אתה נשתנית כצת בכיוון דכולי עלמא, כי בפרנולד או בלנדסברג לא היו לך בעיות כאלה. כפי שהנני רואה, בסוף דבר הרויחה מהעברה יוכבד. ועוד איך הרויחה. הרי רק עכשיו בעלה מתחיל להכיר איזה כלי משובח הוא תפש… נו, והאהבה כעת בוערת? בערב שבת כשהנך משתעמם כדאי לך לפזם: זכרתי לך "חסד נעוריך" וכו' וכו'.
בדעתי הפעם לקצר ע"י אחרית כראשית. הנני מקבל בשמחה את הזמנתך לבקר אצלכם..
ואודה, שעוד לפני קבלת מכתבך חשבתי על כך, וממילא אין לי צורך להתרחב בכתיבה.
אבקשכם אלעזר, לכתֹב לי ומיד איך מגיעים אליכם ומתי נֹח לכם. מובן שלא לפני שבת "נחמו"?
אצלנו ב"ה הכל בסדר. כונתי בראש וראשונה לבריאות. עוד לפי חודש בקרנו עם יפה בניר עציון. משך אותי מאוד לבקר, וגם היום הייתי מבקר תכופות, אך גם כאב רב גרם לי הבקור. הנני מעדיף לשוחח על זה, כי קשה לבטא לי בכתב. גם עניני פוליטיקה אשאיר. השתתפי בכנוס "למפנה", ועד כאן. לע"ע שוררת כאן מין שביתת נשק סיעתית, והלואי הלאה. מה נשמע מאחורי הקלעים נודע לי רק לפעמים מפי יונה וזה הכל. הקראת את הערותיו של מאיר אור? והבקורת?
ובכן הנני מחכה למכתבך ועד אז דרישת שלום לבני ביתך (עקרת הבית + הבכור) סניף ניר עציון וסניף פנרולד.
ולך שלום ותודה רבה בסדור המכתב
באמת נהנינו מאוד
חברך הנאמן
שמואל
עקר שכחתי: להוי ידוע לך שכל המכתב כתוב בהסכמת זוגתי תחיה, היום הרי הנך מבין כבר שאי אפשר לדחות שטיפת רצפה לפני כתיבת ד"ש…
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?