במלחמת יום הכיפורים גויס שמעון מויאל למילואים בחזית המצרית. גם שני אחיו לחמו. בבית נשארה ריינה אשתו וארבעת ילדיהם. את הגלויה הזו שלח עמרם, אחיו הגדול של שמעון, אל ריינה. הוא שואל מה שלומם ומה שלום שמעון, מציע את עזרתו אם יש צורך ואומר לדני, בנו הבכור של שמעון, כי הוא גדול מספיק כדי לכתוב מכתב בעצמו.
במלחמת יום הכיפורים שירת שמעון במילואים בחזית הדרום. הוא היה לוחם באוגדת שרון באגד ארטילרי באסמאעיליה, במצרים, שאותה כינה "אפריקה". באותה עת לחם אחיו הבכור עמרם ברמת הגולן, ואחיו הצעיר רפי לחם עם הצנחנים בחווה הסינית. שלושת האחים, שלחמו בחזיתות שונות, התכתבו ביניהם ושלחו מכתבים למשפחות בעורף. בין המכתבים גם מכתב מאימם הדואגת, שנפטרה במהלך המלחמה.
שמעון וריינה מויאל גרו באשדוד, והיו להם ארבעה ילדים: דניאל בן אחת־עשרה, אושרה בת שמונה, תמר בת שלוש ויגאל בן שנה. שמעון (ז"ל) עבד במשרד הקליטה, וריינה עבדה בתחום החינוך בעיריית אשדוד.