אוֹצָרוֹת
1968 05 ביוני

שנה לאחר מלחמת ששת הימים מלאכי כותב לאשתו מכתב מהמילואים, ובו הוא מתאר את התנאים ואת הפעילות

מלאכי אלמוגי אי שם פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

בדיוק שנה אחרי מלחמת ששת הימים מלאכי משרת במילואים, ובהשוואה למצבו אז תחת הפגזה, המצב הנוכחי הוא ממש תענוג. עם זאת, יש הרבה עבודה, ובקושי יש זמן או תנאים מתאימים כדי לכתוב מכתב הביתה. הוא מתגעגע לאשתו ולבנות ומבקש שיכתבו לו.
מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות" בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

בדיוק שנה אחרי מלחמת ששת הימים מלאכי משרת במילואים, ובהשוואה למצבו אז תחת הפגזה, המצב הנוכחי הוא ממש תענוג. עם זאת, יש הרבה עבודה, ובקושי יש זמן או תנאים מתאימים כדי לכתוב מכתב הביתה. הוא מתגעגע לאשתו ולבנות ומבקש שיכתבו לו.
מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות" בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/1

5.6.68

לרותי סיגל וורד הרבה שלומות ונשיקות.
היום לפני שנה בדיוק ישבתי בגדה תחת
הפגזה כבדה של הירדנים. וכשחושבים על זה,
כל החם ואבק המדבר שאני נמצא בו כעת
הוא ממש תענוג.
אמנם לא ישנים כאן הרבה, ולועסים תמיד
חול בשיניים וגוף מכוסה שכבת אבק צהובה
אפורה, ולמים יש טעם של כלור, אך בכל זאת
המוראל גבוה והחילים [והחיילים] ממושמעים ועובדים במרץ.
רק חסר פה קצת הבית ואת והילדים,
אין הרבה זמן לחשוב עליכם ורב הזמן עסוקים
בענינים אחרים לגמרי, אך מידי הפסקה של צהרי
היום או מאוחר בלילה, חושבים מה את עושה עכשיו
ומה עושות הבנות, ומה בכלל נשמע בבית ואצל
ההורים, האם אצל ריביק ומשה יש כבר קדחת
נסיעה? ומה נשמע אצל תמי ודינה?
רותי, תנאי הכתיבה על ארגז על הרצפה
אינם נוחים ביותר ובכלל קשה מאד למצא כאן
שעה מתאימה לכתיבה וביחוד [ובייחוד] כשיש מחלקה של חילים [חיילים]
עם הכנות ועבודה ובעיות אשיות של בין הזמנים,
עם זאת מאד אשמח לקבל מכם מילים מספר.
רותי מסרי ד"ש להורים ולכולם.
הרבה נשיקות שלך מלאכי

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: אי שם
תאריך: 05.06.1968

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

5.6.68

לרותי סיגל וורד הרבה שלומות ונשיקות.
היום לפני שנה בדיוק ישבתי בגדה תחת
הפגזה כבדה של הירדנים. וכשחושבים על זה,
כל החם ואבק המדבר שאני נמצא בו כעת
הוא ממש תענוג.
אמנם לא ישנים כאן הרבה, ולועסים תמיד
חול בשיניים וגוף מכוסה שכבת אבק צהובה
אפורה, ולמים יש טעם של כלור, אך בכל זאת
המוראל גבוה והחילים [והחיילים] ממושמעים ועובדים במרץ.
רק חסר פה קצת הבית ואת והילדים,
אין הרבה זמן לחשוב עליכם ורב הזמן עסוקים
בענינים אחרים לגמרי, אך מידי הפסקה של צהרי
היום או מאוחר בלילה, חושבים מה את עושה עכשיו
ומה עושות הבנות, ומה בכלל נשמע בבית ואצל
ההורים, האם אצל ריביק ומשה יש כבר קדחת
נסיעה? ומה נשמע אצל תמי ודינה?
רותי, תנאי הכתיבה על ארגז על הרצפה
אינם נוחים ביותר ובכלל קשה מאד למצא כאן
שעה מתאימה לכתיבה וביחוד [ובייחוד] כשיש מחלקה של חילים [חיילים]
עם הכנות ועבודה ובעיות אשיות של בין הזמנים,
עם זאת מאד אשמח לקבל מכם מילים מספר.
רותי מסרי ד"ש להורים ולכולם.
הרבה נשיקות שלך מלאכי

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: אי שם
תאריך: 1967-06-18

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות