[עמוד 1]
יזרעאל 19.4.57
ערב שבת טוב גיגון,
עלינו לחוג היום יובל קטן. המכתב שקבלתי ממך היום מספרו 50.
אז מה דעתך על כוסית יין תוצרת בית. ספל קפה שחור ועוגה.
יש לי עוגה וכל מיני דברים טובים אחרים, כי אבא שלי הופיע
היום באוטובוס של שעה 10:00. את אייל הוא לא ראה, כי אייל
נסע היום למעגן. לבן-דוד של אריה משם נולד בן והיום היתה
ברית המילה, לקחו אתם את אייל. ואני לא רואה היום את
אייל, כי הוריו של אריה באו לכאן. אורנה התיחסה אל
הסבא שלה די יפה, אבל לא רצתה ללכת אליו. בסוף הסכימה
רק לעשות לו "טובה" אבל פטפטה בלי הרף. היום לקחתי
אותה לחדר. אגב היא שולחת לך נשיקות וחבוקים חזקים.
בעצם, אילו ערב החג היה לא ביום ראשון, היית יכול להיות
כאן גם השבת וגם בחג. והרי ברור לך שאני רוצה כי תהיה
כאן עכשו ומחר. נדמה לי שהשבת העומדת בפני עכשו היא ריקה
נורא ורק נוכחותך היתה יכולה למלא את החסר.
על מכתביך האחרונים אין לי מה לענות. אתה רואה, יש הבדל בין
המכתבים שנכתבו לפני פגישותינו ובין המכתבים של עכשו. אז יכלתי
לענות על כל מלה וכל שורה, עכשו אין בכך צורך. אז כותבים על
מקרים העוברים עלינו, אך את התשובות על כך אומרים בע"פ. עוד
[עמוד 2]
אפשר, ואפשר לענות, אילו היית כותב משהו, אבל מכתביך האחרונים הם רק
התנצלות על עייפות, מובן גיגוני שאני מבינה ואינני כועסת.
הערב בקשה אותי אראלה שכאשר יגאל יבוא עוד הפעם, אגיד לו שיעשה
משהו למען ב[…]. לה לא נעים לבקש אותך כיון שאיננה מכירה אותך.
אמרתי לה שאעשה לכם הכרה. אבל אני חושבת שלך לא יהיה נעים למלא
את בקשתה ב[…], כי זה כבר יגלה לאן אתה נוסע בכל פעם.
ניסו לערוך אצלנו הערב חידון, אבל לא היה מצב רוח לכך, או פשוט
כבר נמאס, כיון שבזמן האחרון דוקא מתאספים בערבי ששי, אלא
שתמיד חידונים ברוח "שלשה בסירה" וחוש ההומור הוא די מגבל.
מאוחר יותר התאספנו החברה וסתם התחילו להשטתות. (מהמילה שוֹטֶה)
ומכיון שמתחיל להיות קצת מאוחר, אנסה להרדם. בחיי שאני משתגעת
שאני עכשו לבד. ובעצם אין זה נאה מצידי שאת כל השבתות הפנויות
שלך אני רוצה לקחת ואינני משאירה לך זמן פנוי לענות על מכתבַי.
כמה הם כבר במספר? אתה באמת מסכן כי תצטרך להזיע כהוגן.
נו, לעכשו מספיק.
לילה טוב והמון נשיקות
גיגוני שלי
שלך
שרקה