מכתב שכתבה שרה ציגל, אחותו של אלעזר (לוזר) אדלר, לאלעזר וליוכבד אשתו. אלעזר ושרה היו בנים למשפחה מהעיירה היהודית בעלז, שנמלטו יום לפני הכיבוש הנאצי לרוסיה, גורשו להרי אורל ולאחר מכן נדדו באיזור אוזבקיסטן, ובתום המלחמה הגיעו לגרמניה, למחנות העקורים, אחרונים ששרדו מהמשפחה. אלעזר הכיר במחנות את יוכבד, אשתו, ובהם פגש גם בדודו, דוד זקס, שהיה מבוגר ותשוש ואפשרויות העלייה שלו היו מוגבלות יותר, ואכן עלה לארץ תקופה ארוכה לאחר שעלו אלעזר ויוכבד. יהושע (שייע) ציגל היה בעלה של שרה, וראובן (ריוון) היה בנם הגדול. עזריאל הוא בנם הגדול, אז היחיד, של אלעזר ויוכבד. הוא נולד כשהם התגוררו בג'בלייה (גבעת עלייה) שביפו, עם אלמנות כפר עציון, לפני שעברו לניר עציון.