שרה מתכוונת להגיע לארץ, ורחל, אחותה, מציעה לה אילו מתנות להביא, בין השאר כלי נגינה לילדים
סיפור רקע
שרה ברטל ואהרון בעלה חיים בארה"ב ומתכוונים להגיע לארץ. שרה בהריון ורחל אחותה, כמו שאר בני המשפחה, מחכה בהתרגשות רבה להגעתם ארצה. רחל מספרת מה שלום ילדיה ועל חיבתם לאומנות ולמוזיקה. כיוון שבארה"ב זול יותר היא מבקשת משרה שתבדוק אפשרות לקנות בעבורם כלי נגינה. מלבד זאת היא מציעה לשרה מתנות אפשריות לבני המשפחה. רחל מציינת כי בני המשפחה ייפגשו בקיבוץ חפץ חיים ביום השנה לפטירתה של אימם והיא מבטיחה כי תחשוב גם על שרה ועל תינוקה שעתיד להיוולד.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים,
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
רחל ושרה הן בנותיהן של לאה ונפתלי יוסף. ההורים נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
שרה נולדה וגדלה בקיבוץ חפץ חיים. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ.
בתקופה שבה שהתה שרה בניו יורק, כתבה לה רחל מכתבים רבים. האחיות היו קרובות מאוד זו לזו. שרה ברטל שמרה את המכתבים ותרמה אותם לפרויקט אוצרות.
כתב היד
[עמוד 1]
31.5.76 יום ב'
שרהלה וארהלה יקרים שלום רב,
כרגע קיבלתי את המכתב ויש לי מצב רוח, כבר לשבת
ולכתוב. פשוט עדיין שקט בבית השובבים עוד לא חזרו.
אני שמחה שאת כבר שמנה ושקמים לך ברכבת, בארץ
שלנו כשתכנסי לאוטובוס תרגישי כאילו עולם עורים [עיוורים] וע"כ [ועל כן]
נצלי את כבוד הבטן שלך בחו"ל, זו תהי'ה באמת חוי'ה
לראות אותך בחופש אני צריכה להכין קצת את הבנות, הן
כבר היום מתרגשות מעצם העובדה שאת חוזרת ובפרט
לאה היא חולמת על החופש. ללאה זו היתה שנה קצת קשה
לא הולך לה כ"כ בקלות הלימודים הראליים ואילו בכל
מה שקשור ליצירתיות היא ממש אלופה לדוגמא בציור
המורה גומרת עליה את ההלל היא ממש מצירת נפלא יש
לה דמיון לא רגיל כמו כן בחליל, המורה שלה אומרת
שהיא התלמידה הטובה בחליל וע"כ [ועל כן] רשמנו אותה לשנה הבאה
לקונסבטוריון של העירי'ה שם הלימודים בסיסיים ורציניים ואני
מאד רוצה שהיא תמשיך בכוון זה כי כאן היא מגלה
כשרון ונהנת בעצמה מאד מאד, הבעי'ה כמובן הכלי
שבו היא תמשיך אנחנו רצינו מאד לקנות פסנתר אך זה פשוט
לא נתן [ניתן] חשבנו ע"כ על אקורדיון וגם זה היום עולה בסביבות
6-8 אלף לירות אבל את זה מתחילים רק בכתה ה' בגיל
עשר מכל הכלים האלו אפשר לנסות גם באורגן, אבל
רשמנו אותה לבחינה ושם יחליטו אני כבר חשבתי
לשאול אתכם האם בחו"ל אקורדיון טוב זול יותר? ואם
כן האם אני יכולה לשלוח לכם כסף ושאתם תביאו
אתכם לארץ אקורדיון שלכם שלא יהיו מיסים וכ"ד באמת
מה דעתכם? אם זה בכלל בא בחשבון ומשתלם לנו הייתם
[עמוד 2]
הופכים אותה למאושרת מאד. אבל באמת תתענינו אולי זה
אפשרי. את מרב רשמתי לחליל בשנה הבאה בקונסבטוריום
גם היא מאד מוזיקלית אבל ב"ה גם בלימודים הולך לה פנטסטי.
לחובב בבא היום אקנה מערכת תופים הוא אוהב מאד מוזיקה
ונהנה במיוחד מהמיקצבים החדשים הסטרואופוניים [הסטראופוניים] עם תופים
ושלל כלים, תארו לכם בית כזה רועד ומזמר? אולי כך
נתפטר מהשכנים הצרחניים שלנו.. (הכל בגדר חלום…)
באשר לכל המתנות לבני המשפחה ובכן שמעי לעצתי ועשי
כפי הנראה לך שרה, פאות טובות עולות בארץ בסביבות
מאה ועשרים לירות אם שם זה זול יותר אני חושבת שזו
שאכי [שהכי] זקוקה לזה זו רבקה, לה יש רק שתי פאות עקומות
בריבוע, אם תביאי לה פאה קצוצה היא תשמח מאד. אבל
לא קצוצה כ"כ כמו בפעם שעברה. דבר נוסף שיכול לשמח את
אחיותיך ואני חושבת שאפשר להשיג אותו בזול באמריקה זה
פשוט בד, בד לחצאית או שמלה, כולן שמחות עם דברים
שכאלה שבארץ יקרים מאד מאד. לגברים כמו ידידיה שלי (מס' 38)
חולצות בסגנון שהבאת בפעם הקודמת ישמחו מאד מאד גם
הפעם אני מוכנה לשלם כי מאז ועד היום לא נקנו חדשות.
אני חושבת שגם לבנים של יוכי ולישראל אחינו חולצה יכולה
להיות לעזר רב שרוליק, חיים, ישראל, שמוליק, יעקב ז, הולכים
עם מס' 42, ואילו יצחק של אסתר ידידי'ה אמיתי 38 זה נראה
אבל ממש טרוף לקנות כ"כ הרבה רק אם זה עדיין 2 דולר כל
חולצה כמו אז. אבל אולי תביאי זאת רק למבוגרים ולבנים
הגדולים תספיק גם חגורה רחבה שעכשיו במודה או עט שתלוי
על הצאור [הצוואר] גם זה עכשיו במוֹדָה. את הבנות בכל המשפחות
תקני ממש עם כל תכשיט שלא יהי'ה או עם מערכת צבעים
[עמוד 3]
3
שגם היא יקרה היום מאד מאד בארץ. אני מקוה שהכנסתי
לך מס' רעיונות כמובן שעשי כעולה על רוחך ואל
תביאי כלום.
גם משושי קבלתי אתמול מכתב היא מאושרת לחזור
אך קשה עלי'ה הפרידה מחברותי'ה, זה ברור, אני
סדרתי לה עבודה טובה עם משכורת יפה מאד בבית הספר נראה
אם היא לא תקבל עבודה אחרת טובה יותר יתכן והיא תיקח
את הג'וב גם בהוראה וגם בהדרכה בתיכון.
אני מסימת את הלימודים בעוד שבועיים ב"ה ועכשיו
אני במרכז בחינות ועבודות זה גורם למתח עצום אך
ההנאה גדולה כשמסימים ומצליחים לעבור עם 90, יש
לומר שזו היתה שנה קשה מאד, אך מהנה בצורה בלתי
רגילה הייתי מוכנה מחר לעזוב את כל העבודה ולהתמסר ללמוד
זה תענוג עצום אך יקר.
בשנה הבאה אני כמובן ממשיכה אך זה הרבה פחות
שעות ומזל משאט כבר התלבשה עלי וכנראה אעבוד בהדרכת
גננות ממ"ד במסגרת קדמה. דרך אגב השבוע נפגשתי
אתה [איתה] והזכרתי לה אותך היא היתה מוכנה כבר לשבץ
אותך לעבודה מה דעתך? לך זה לא חסר מה?
בקשר לעינין של שולה ברוקנטל הסיפור העצוב
הזה באמת נורא כי שולה ובת-שבע מסתבר ידעו היטב
על מצבו וניסו להסתיר זאת מכל השאר, אחרת היו
אולי מצליחים לטפל בו, מלבד זה שמעתי ממשפחתו
שמצאו אותו במלון דן כשהוא נפטר והוא השאיר
לשולה מכתב סודי על קורותיו בזמן האחרון ובין היתר
כתב לה שלא תבין את מעשהו שלא כהלכה את האהבה
[עמוד 4]
4
שהוא רכש לה שמר עד עצם מותו ושרה את יודעת
בין קהילה קטנה כמו שלנו דברים כאלה מתפרסמים על
אף שרבקה ואני שמענו ע"כ ממקור ראשון.
השצִים מתגברים כמו שהתגברו בפעם הקודמת,
רק הם בלבד יודעים את הרגשתם, כלפי חוץ גיבורים
שאין כדוגמתם, אך את הנעשה בפנים אף אחד לא יודע.
טוב שרהל'ה אני רוצה לשלוח לך את המכתב
וע"כ [ועל כן] אסים ביום רביעי זה בארבע אחה"צ אנחנו
נפגשים כל בני המשפחה בבית קברות בחפץ חיים
ביום הזכרון של אמא ז"ל אחשוב גם עליך ועל הצאצא
שלך שיהיה (תהיה) בריא ושלם.
שרהל'ה וארהל'ה כולנו מחכים. צאו בשלום לדרך
ויהי ה' עמכם.
באהבה ונשיקות מכלם
שלכם רחל.
לידידי'ה מלאו השבוע 35 שנים עד מאה ועשרים.
ולישראל מלאו השבוע 34 שנים עד מאה ועשרים.
דרך אגב – ידידי'ה יוצא למילואים ב 21.6.76 וחוזר
הביתה ב 23.7.76 כך שאני כבר מתחילה לרעוד מהלילות
אולי ב 6.6.76 אסע לחפץ חיים ואהיה שם עם הילדים
עשרה ימים אח"כ יש לנדב מחנה קיץ של העזרא
והוא מאושר.
אני קוראת עכשיו ספר מצוין חׇיי של גולדה
מאיר תשמעו ביוגראפי'ה [ביוגרפיה] לא רגילה כתובה יוצא
מן הכלל.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
כתב היד
[עמוד 1]
31.5.76 יום ב'
שרהלה וארהלה יקרים שלום רב,
כרגע קיבלתי את המכתב ויש לי מצב רוח, כבר לשבת
ולכתוב. פשוט עדיין שקט בבית השובבים עוד לא חזרו.
אני שמחה שאת כבר שמנה ושקמים לך ברכבת, בארץ
שלנו כשתכנסי לאוטובוס תרגישי כאילו עולם עורים [עיוורים] וע"כ [ועל כן]
נצלי את כבוד הבטן שלך בחו"ל, זו תהי'ה באמת חוי'ה
לראות אותך בחופש אני צריכה להכין קצת את הבנות, הן
כבר היום מתרגשות מעצם העובדה שאת חוזרת ובפרט
לאה היא חולמת על החופש. ללאה זו היתה שנה קצת קשה
לא הולך לה כ"כ בקלות הלימודים הראליים ואילו בכל
מה שקשור ליצירתיות היא ממש אלופה לדוגמא בציור
המורה גומרת עליה את ההלל היא ממש מצירת נפלא יש
לה דמיון לא רגיל כמו כן בחליל, המורה שלה אומרת
שהיא התלמידה הטובה בחליל וע"כ [ועל כן] רשמנו אותה לשנה הבאה
לקונסבטוריון של העירי'ה שם הלימודים בסיסיים ורציניים ואני
מאד רוצה שהיא תמשיך בכוון זה כי כאן היא מגלה
כשרון ונהנת בעצמה מאד מאד, הבעי'ה כמובן הכלי
שבו היא תמשיך אנחנו רצינו מאד לקנות פסנתר אך זה פשוט
לא נתן [ניתן] חשבנו ע"כ על אקורדיון וגם זה היום עולה בסביבות
6-8 אלף לירות אבל את זה מתחילים רק בכתה ה' בגיל
עשר מכל הכלים האלו אפשר לנסות גם באורגן, אבל
רשמנו אותה לבחינה ושם יחליטו אני כבר חשבתי
לשאול אתכם האם בחו"ל אקורדיון טוב זול יותר? ואם
כן האם אני יכולה לשלוח לכם כסף ושאתם תביאו
אתכם לארץ אקורדיון שלכם שלא יהיו מיסים וכ"ד באמת
מה דעתכם? אם זה בכלל בא בחשבון ומשתלם לנו הייתם
[עמוד 2]
הופכים אותה למאושרת מאד. אבל באמת תתענינו אולי זה
אפשרי. את מרב רשמתי לחליל בשנה הבאה בקונסבטוריום
גם היא מאד מוזיקלית אבל ב"ה גם בלימודים הולך לה פנטסטי.
לחובב בבא היום אקנה מערכת תופים הוא אוהב מאד מוזיקה
ונהנה במיוחד מהמיקצבים החדשים הסטרואופוניים [הסטראופוניים] עם תופים
ושלל כלים, תארו לכם בית כזה רועד ומזמר? אולי כך
נתפטר מהשכנים הצרחניים שלנו.. (הכל בגדר חלום…)
באשר לכל המתנות לבני המשפחה ובכן שמעי לעצתי ועשי
כפי הנראה לך שרה, פאות טובות עולות בארץ בסביבות
מאה ועשרים לירות אם שם זה זול יותר אני חושבת שזו
שאכי [שהכי] זקוקה לזה זו רבקה, לה יש רק שתי פאות עקומות
בריבוע, אם תביאי לה פאה קצוצה היא תשמח מאד. אבל
לא קצוצה כ"כ כמו בפעם שעברה. דבר נוסף שיכול לשמח את
אחיותיך ואני חושבת שאפשר להשיג אותו בזול באמריקה זה
פשוט בד, בד לחצאית או שמלה, כולן שמחות עם דברים
שכאלה שבארץ יקרים מאד מאד. לגברים כמו ידידיה שלי (מס' 38)
חולצות בסגנון שהבאת בפעם הקודמת ישמחו מאד מאד גם
הפעם אני מוכנה לשלם כי מאז ועד היום לא נקנו חדשות.
אני חושבת שגם לבנים של יוכי ולישראל אחינו חולצה יכולה
להיות לעזר רב שרוליק, חיים, ישראל, שמוליק, יעקב ז, הולכים
עם מס' 42, ואילו יצחק של אסתר ידידי'ה אמיתי 38 זה נראה
אבל ממש טרוף לקנות כ"כ הרבה רק אם זה עדיין 2 דולר כל
חולצה כמו אז. אבל אולי תביאי זאת רק למבוגרים ולבנים
הגדולים תספיק גם חגורה רחבה שעכשיו במודה או עט שתלוי
על הצאור [הצוואר] גם זה עכשיו במוֹדָה. את הבנות בכל המשפחות
תקני ממש עם כל תכשיט שלא יהי'ה או עם מערכת צבעים
[עמוד 3]
3
שגם היא יקרה היום מאד מאד בארץ. אני מקוה שהכנסתי
לך מס' רעיונות כמובן שעשי כעולה על רוחך ואל
תביאי כלום.
גם משושי קבלתי אתמול מכתב היא מאושרת לחזור
אך קשה עלי'ה הפרידה מחברותי'ה, זה ברור, אני
סדרתי לה עבודה טובה עם משכורת יפה מאד בבית הספר נראה
אם היא לא תקבל עבודה אחרת טובה יותר יתכן והיא תיקח
את הג'וב גם בהוראה וגם בהדרכה בתיכון.
אני מסימת את הלימודים בעוד שבועיים ב"ה ועכשיו
אני במרכז בחינות ועבודות זה גורם למתח עצום אך
ההנאה גדולה כשמסימים ומצליחים לעבור עם 90, יש
לומר שזו היתה שנה קשה מאד, אך מהנה בצורה בלתי
רגילה הייתי מוכנה מחר לעזוב את כל העבודה ולהתמסר ללמוד
זה תענוג עצום אך יקר.
בשנה הבאה אני כמובן ממשיכה אך זה הרבה פחות
שעות ומזל משאט כבר התלבשה עלי וכנראה אעבוד בהדרכת
גננות ממ"ד במסגרת קדמה. דרך אגב השבוע נפגשתי
אתה [איתה] והזכרתי לה אותך היא היתה מוכנה כבר לשבץ
אותך לעבודה מה דעתך? לך זה לא חסר מה?
בקשר לעינין של שולה ברוקנטל הסיפור העצוב
הזה באמת נורא כי שולה ובת-שבע מסתבר ידעו היטב
על מצבו וניסו להסתיר זאת מכל השאר, אחרת היו
אולי מצליחים לטפל בו, מלבד זה שמעתי ממשפחתו
שמצאו אותו במלון דן כשהוא נפטר והוא השאיר
לשולה מכתב סודי על קורותיו בזמן האחרון ובין היתר
כתב לה שלא תבין את מעשהו שלא כהלכה את האהבה
[עמוד 4]
4
שהוא רכש לה שמר עד עצם מותו ושרה את יודעת
בין קהילה קטנה כמו שלנו דברים כאלה מתפרסמים על
אף שרבקה ואני שמענו ע"כ ממקור ראשון.
השצִים מתגברים כמו שהתגברו בפעם הקודמת,
רק הם בלבד יודעים את הרגשתם, כלפי חוץ גיבורים
שאין כדוגמתם, אך את הנעשה בפנים אף אחד לא יודע.
טוב שרהל'ה אני רוצה לשלוח לך את המכתב
וע"כ [ועל כן] אסים ביום רביעי זה בארבע אחה"צ אנחנו
נפגשים כל בני המשפחה בבית קברות בחפץ חיים
ביום הזכרון של אמא ז"ל אחשוב גם עליך ועל הצאצא
שלך שיהיה (תהיה) בריא ושלם.
שרהל'ה וארהל'ה כולנו מחכים. צאו בשלום לדרך
ויהי ה' עמכם.
באהבה ונשיקות מכלם
שלכם רחל.
לידידי'ה מלאו השבוע 35 שנים עד מאה ועשרים.
ולישראל מלאו השבוע 34 שנים עד מאה ועשרים.
דרך אגב – ידידי'ה יוצא למילואים ב 21.6.76 וחוזר
הביתה ב 23.7.76 כך שאני כבר מתחילה לרעוד מהלילות
אולי ב 6.6.76 אסע לחפץ חיים ואהיה שם עם הילדים
עשרה ימים אח"כ יש לנדב מחנה קיץ של העזרא
והוא מאושר.
אני קוראת עכשיו ספר מצוין חׇיי של גולדה
מאיר תשמעו ביוגראפי'ה [ביוגרפיה] לא רגילה כתובה יוצא
מן הכלל.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?