אוֹצָרוֹת
1975 30 באוקטובר

שרה שבניו יורק כותבת לאחותה ומתפעלת מבתה, צוחקת שהיא כמו אסתר רק ״קטן ושמן״

אסתר ויצחק קמפה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

שרה ברטל כותבת לאחותה אסתר קמפה. שרה נמצאת בניו יורק. היא קיבלה תמונה של בתה של אסתר והיא מתפעלת ממנה. "אסתר בקטן ושמן" היא כותבת, וצוחקת שבניו יורק לא מאכילים את התינוקות בדייסות כי חושבים שזה משמין. שרה היא מורה ולצערה היא לא יכולה לקחת חופשה ארוכה מעבודתה בשל מחסור במורים. העבודה קשה, אבל מתגמלת כלכלית ומקצועית. שרה שמחה בייחוד בשל העובדה שהילדים היו די רחוקים מישראל ומן היהדות ובזכות שרה הם מתפעלים מן המדינה ומדברים מעט עברית. שרה גאה בכך שהיא שולטת בשפה האנגלית ומצליחה לעבוד בעזרתה היטב.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
האחיות שרה ברטל ואסתר קמפה הן בנותיהן של לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן. לאה ונפתלי יוסף נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים

שרה ברטל כותבת לאחותה אסתר קמפה. שרה נמצאת בניו יורק. היא קיבלה תמונה של בתה של אסתר והיא מתפעלת ממנה. "אסתר בקטן ושמן" היא כותבת, וצוחקת שבניו יורק לא מאכילים את התינוקות בדייסות כי חושבים שזה משמין. שרה היא מורה ולצערה היא לא יכולה לקחת חופשה ארוכה מעבודתה בשל מחסור במורים. העבודה קשה, אבל מתגמלת כלכלית ומקצועית. שרה שמחה בייחוד בשל העובדה שהילדים היו די רחוקים מישראל ומן היהדות ובזכות שרה הם מתפעלים מן המדינה ומדברים מעט עברית. שרה גאה בכך שהיא שולטת בשפה האנגלית ומצליחה לעבוד בעזרתה היטב.
מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן.
האחיות שרה ברטל ואסתר קמפה הן בנותיהן של לאה לבית ראנד ונפתלי יוסף (יוסל) אייגרמן. לאה ונפתלי יוסף נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מהנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים משותפים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. גם בני משפחה אחרים כתבו מכתבים. רבים מן המכתבים שנשמרו הם מכתבים שנשלחו לאסתר, בתם של לאה ונפתלי יוסף, בשנים שבהן היא למדה באנגליה. אסתר, שנולדה בשנת 1945, נסעה בין השנים 1964-1966 ללמוד בסמינר חרדי לבנות בעיר גייטסהד (Gateshead), שמנהלו היה הגיס של בובי רחל פרנקל. אסתר נהנתה בשנות הלימודים: למדה את השפה האנגלית, הכירה את קרובי המשפחה שגרו באירופה, ומשנה לשנה התחזקה בשמירת מצוות. ואולם, לצערה, מצבה הכלכלי היה קשה, והאחים שחיו בישראל שלחו לה כסף להוצאותיה. גם קרובי משפחה אחרים שלחו את בנותיהם לגייטסהד, ואסתר הידקה את הקשרים עם המשפחה, הוזמנה לארוחות משפחתיות, לחגים ולשבתות. לאחר לימודיה חזרה לארץ, החלה לעבוד כמזכירה ושודכה ליצחק קמפה, בחור ישיבה מבית חלקיה, מושב סמוך לחפץ חיים. משפחת קמפה עברה לגור בבני ברק ובהמשך בתפרח. למרבה הצער חלתה אסתר במחלת כבד, עברה השתלה שהעניקה לה עוד כמה שנים טובות, אך נפטרה בטרם עת. את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות אחותה רחל שנרב.
השניים ברחו מהנאצים ועלו לארץ בשנת 1939, באו בברית הנישואין בקיבוץ חפץ חיים. לנפתלי יוסף וללאה היו שבעה ילדים. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולמשפחות הקיבוץ בכלל. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ולשניים נולדו שני ילדים נוספים.
אסתר קמפה גדלה בקיבוץ, חונכה גם בגייטסהד באנגליה בחינוך חרדי. לאסתר ובעלה יצחק 6 ילדים.
שרה ברטל גדלה בקיבוץ, הושפעה מאוד מאובדן אמה לאה בטרם עת. חונכה גם היא למקצועות החינוך. התחתנה עם אהרון ברטל ולשניים 4 ילדים.
אסתר קמפה חלתה במחלת כבד, עברה השתלה שהעניקה לה שנים טובות ולצער המשפחה נפטרה בטרם עת. שרה סעדה את אחותה, עזרה ותמכה בה מאוד.
את אסופת המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות אחותה- רחל שנרב.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
יום ה כה חשון תשל"ד
לאסתר ויצחק שלום רב
שוב אני יושבת מול התמונות שקיבלתי אתמול מפרידי ומתפעלת. האמת
שהיא נראת פתאום לגמרי אחרת ממה שהתמונות בפעם שעברה הראו. והפעם
רואים ממש אסתר בקטן ושמן. היא כזו בובה היא נראית כל כך חמוד
כן מה שמפחיד אותי כבר עכשיו היא כל כך רצינית… תמיד מסתכלת
במין חשיבות על העולם כאילו שהיא יודעת לאן היא נכנסת…
בתמונה שהיא יושבת על הכסא שלה היא ממש מקסימה ובכדי לקבל תמונה
ממש ממנה הסתכלתי על הילדה של פרידי שהיא באותו גיל ועשינו השוואות
היא נראית כל כך טוב מה את מאכילה אותה? דיסות? את יודעת שפה
עושים גם לתינוקות דיאטה ולא נותנים להם בכלל דיסות כי טוענים
שזה סתם משמין אותם משוגעים מה? אסתר איזה צבע העינים שלה
עכשיו קשה לראות אחרי שהיא קיבלה את העינים המדויקות שלך, נורה [נורא]
רציתי שנקפוץ לארץ בחופש חנוכה או פסח אך השנה זה בשום
אופן לא יצא לי כי אני המורה היחידה של כתות א' וב' ולא אוכל
לקחת יום אחד חופש מעל הניתן ולנסוע רק בשביל שבוע וחצי זה
מוגזם מאוד. בעוד שבטוח שאנו נחזור בסוף הקיץ לקביעות לארץ
כך שלצערי אני אראה אותה רק אז, ובטח היא כבר תדדה ותקשקש
כך שאסתר כל פעם שתצלמו אותה שלחו איזה תמונונת, אפשר להכניס אפילו
בתוך אגרת בסדר?
מה נשמע כך אצלך איך העבודה? מה יהיה בחורף בגשמים שתצטרכי
לקחת את לאהלה למטפלת איך תעשי זאת?
פרידי סיפרה לנו על כולם וראינו גם את הסרט עם כולכם והנה נהדר לראות
ולשמוע ואני מקוה שבקרוב לא נצטרך להזקק יותר לסרטים ומכתבים,
אצלנו בסדר מטילים קצת במיוחד עכשיו שהכל כל כך יפה בשלכת
עם צבעים בכל הגוונים זה מראה מרהיב, היינו גם בוושינגטון
4 ימים שקטים בלי מתח ועבודה ולימודים ואחד הטיולים היחידים שהינו לבד
בקצור היה נהדר כן במשך השבוע שנינו בפול עבודה ארלה עובד
ולומד המון. ואני עובדת ועובדת ומכינה המון בבית וחוזרת די
הרוסה הביתה בערך בחמש, כך שבמשך השבוע אני בכלל לא מבשלת אלא
אוכלת חלבי ורק בסוף השבוע לשבת אני מבשלת ממש בשרי.
האמת שמשלמים לי כפול וּמֵהעבודה אני מאוד מאוד נהנהת
זה נותן לי המון סיפוק
[עמ' 2]
להכין ולעשות הכל לבד ובמיוחד לראות איך שילדים שבאו בלי כלום
ובלי שום ידיעה ורגש לגבי ישראל יהדות ועברית פתאום מתחילים
לדבר על ישראל ולהתפעל מתמונות ולקשקש עברית ולקרא ולכתוב בשפה
ולדעת מה זה יהדות ודת ולרוב גם בלי טיפת עזרת מהבית. כך
שזה באמת המון עבודה אין [?] גם המון סיפוק וכולי גאה איך שאני מסתדרת
טוב עם האנגלית כי רוב הזמן אני מדברת אנגלית ועם המורים והמנהל
רק אנגלית והעסק הולך מצויין, השבוע גם אלי ואורה עוזבים ז"א חוזרים
לארץ לנו די חבל כי פשוט הם היו חברים טובים אנו נקוה להפגש מהר בארץ.
ארלה מוסר לכם המון ד"ש ונשיקות ללאהלה
וכל טוב ולהתראות בקרוב
שרה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שרה ברטל (אייגרמן)
מיקום: ניו יורק
תאריך: 30.10.1975

מקבל/ת המכתב

שם: אסתר קמפה (אייגרמן)
מיקום: בני ברק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמ' 1]
יום ה כה חשון תשל"ד
לאסתר ויצחק שלום רב
שוב אני יושבת מול התמונות שקיבלתי אתמול מפרידי ומתפעלת. האמת
שהיא נראת פתאום לגמרי אחרת ממה שהתמונות בפעם שעברה הראו. והפעם
רואים ממש אסתר בקטן ושמן. היא כזו בובה היא נראית כל כך חמוד
כן מה שמפחיד אותי כבר עכשיו היא כל כך רצינית… תמיד מסתכלת
במין חשיבות על העולם כאילו שהיא יודעת לאן היא נכנסת…
בתמונה שהיא יושבת על הכסא שלה היא ממש מקסימה ובכדי לקבל תמונה
ממש ממנה הסתכלתי על הילדה של פרידי שהיא באותו גיל ועשינו השוואות
היא נראית כל כך טוב מה את מאכילה אותה? דיסות? את יודעת שפה
עושים גם לתינוקות דיאטה ולא נותנים להם בכלל דיסות כי טוענים
שזה סתם משמין אותם משוגעים מה? אסתר איזה צבע העינים שלה
עכשיו קשה לראות אחרי שהיא קיבלה את העינים המדויקות שלך, נורה [נורא]
רציתי שנקפוץ לארץ בחופש חנוכה או פסח אך השנה זה בשום
אופן לא יצא לי כי אני המורה היחידה של כתות א' וב' ולא אוכל
לקחת יום אחד חופש מעל הניתן ולנסוע רק בשביל שבוע וחצי זה
מוגזם מאוד. בעוד שבטוח שאנו נחזור בסוף הקיץ לקביעות לארץ
כך שלצערי אני אראה אותה רק אז, ובטח היא כבר תדדה ותקשקש
כך שאסתר כל פעם שתצלמו אותה שלחו איזה תמונונת, אפשר להכניס אפילו
בתוך אגרת בסדר?
מה נשמע כך אצלך איך העבודה? מה יהיה בחורף בגשמים שתצטרכי
לקחת את לאהלה למטפלת איך תעשי זאת?
פרידי סיפרה לנו על כולם וראינו גם את הסרט עם כולכם והנה נהדר לראות
ולשמוע ואני מקוה שבקרוב לא נצטרך להזקק יותר לסרטים ומכתבים,
אצלנו בסדר מטילים קצת במיוחד עכשיו שהכל כל כך יפה בשלכת
עם צבעים בכל הגוונים זה מראה מרהיב, היינו גם בוושינגטון
4 ימים שקטים בלי מתח ועבודה ולימודים ואחד הטיולים היחידים שהינו לבד
בקצור היה נהדר כן במשך השבוע שנינו בפול עבודה ארלה עובד
ולומד המון. ואני עובדת ועובדת ומכינה המון בבית וחוזרת די
הרוסה הביתה בערך בחמש, כך שבמשך השבוע אני בכלל לא מבשלת אלא
אוכלת חלבי ורק בסוף השבוע לשבת אני מבשלת ממש בשרי.
האמת שמשלמים לי כפול וּמֵהעבודה אני מאוד מאוד נהנהת
זה נותן לי המון סיפוק
[עמ' 2]
להכין ולעשות הכל לבד ובמיוחד לראות איך שילדים שבאו בלי כלום
ובלי שום ידיעה ורגש לגבי ישראל יהדות ועברית פתאום מתחילים
לדבר על ישראל ולהתפעל מתמונות ולקשקש עברית ולקרא ולכתוב בשפה
ולדעת מה זה יהדות ודת ולרוב גם בלי טיפת עזרת מהבית. כך
שזה באמת המון עבודה אין [?] גם המון סיפוק וכולי גאה איך שאני מסתדרת
טוב עם האנגלית כי רוב הזמן אני מדברת אנגלית ועם המורים והמנהל
רק אנגלית והעסק הולך מצויין, השבוע גם אלי ואורה עוזבים ז"א חוזרים
לארץ לנו די חבל כי פשוט הם היו חברים טובים אנו נקוה להפגש מהר בארץ.
ארלה מוסר לכם המון ד"ש ונשיקות ללאהלה
וכל טוב ולהתראות בקרוב
שרה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 1963-09-15

מקבל/ת המכתב

שם: אסתר קמפה (אייגרמן)
מיקום: בני ברק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות