[עמ' 1]
3.5.74

שלום לך,
כן! התאזרחתי, וגם תודה רבה
על האיחולים.
אני חייב, לפני הכל, להעמיד אותך
על טעותך: אין לי שום כוונה להפסיק לכתוב.
אין לזה הרבה קשר ל"עצבים,, "זמן" ו"שיעמום",
ואיניני מוצא גם סיבה לחיפושים אחרי מניע,
כותבים, קוראים וזה הכל. אם חשבת שהפכתי
לאדם אחר לגמרי אחרי שהתאזרחתי את
טועה. זה אותו ששון עם אותם שטחי התעניינות
ואם עניינת אותי ואני אותך עד היום –
זה יכול להמשיך כך יפה מאוד. ההבדל
היחידי הוא שעתה אני צריך להדביק בול
על המעטפה וקודם לאו…
קצת עידכונים: אחרי בירור נוסף
אני "כשיר" ללימודים ב"בצלאל" ונקווה שזה
ילך, כי יש המון בעיות כספיות. זה כולל
מגורים בירושלים וכל היוצא בזה. נראה לי
שאני אעשה זאת בשנה הבאה. לבינתיים
הרחוק יותר אני אעבוד באיזה מקום
זמני וב"בינתיים הקרוב", אני מצייר, הולך
לים, משתולל קצת ועוד כל מיני שטויות
שלא יכולתי להרשות לעצמי עד היום.
כולל כתיבת מכתבים (לך) על גבי שולחן
[עמוד 2]
וישוב בכורסה. הרבה יותר נוח מאשר בעבר
מה שכן, אני חושב שהגיע הזמן
שאראה אותך. ונדמה לי, גם, שהעליתי את הנושא
מספר פעמים לא מבוטל. איניני יודע, עדיין,
מה דעתך בנושא, ואם תרצי, תוכלי להעלות
אותה על הכתב. אז, כדי לא לפספס
את הענין, ואת הימים שאני "עדיין"
חופשי ומאושר, כדאי שתנסי להתקשר לכאן,
אני מבין שיש עוד מעט ל"ג בעומר
(תאמיני לי אבל אין לי מושג מתי) או סתם
באיזה יום (הרי את לומדת רק חצי יום)
תרימי טלפון, אם אהיה בבית – טוב, ואם
לאו – לא נורא, תנסי שנית, או שתשאירי
מיספר טלפון של חברה או משהו כזה.
אני עכשיו באמצע ציור. אני מחכה
שהוא קצת יתייבש, לפני שאני ממשיך. נתפס
לי בראש שיטת צביעה (או ציור) בעזרת
בקבוק "ספריי" שמתיז צבע בטיפות זעירות
ואז עירבוב הצבעים ססגוני. זה די
מעייף ללחוץ על הבקבוק כל החיים ולמלא
גליון בגודל של מטר על 80 ס"מ, אבל
זה שווה את המאמץ כאשר רואים מעשה
מוגמר. יש לי איזה ציור שעבדתי עליו "ברוטו"
כ-100 שעות. נתתי אותו לאחותי מתנה
לחתונה – ועכשיו אני מרבה לבקר אותה
[עמוד 3]
"רק" כדי לראות שוב ושוב את הציור.
אינני מוכר ציורים (מלבד את הלא-
מוצלחים) מכיוון שאינני יכול להיפרד מהם.
זה ממש מפריע לי אם ציור טוב נעלם,
כי כסף זה דבר טוב אבל לא מספיק.
אני מדגיש שוב שאין לי שום
כוונה להפסיק לכתוב, מלבד אם
דעתך אחרת, ואז הענין אחר.
זה הכל להפעם
להשתמע
ששון