אוֹצָרוֹת
1974 16 ביוני

ששון כותב אל חברת העט שלו כי בריאותו משתפרת

ששון גואטה יפו
ששון גואטה על רקע רכב צבאי

כתב היד

3 עמודי מכתב

סיפור רקע

ימים ספורים לאחר הפסקת האש במלחמת יום כיפור, נתקבלו ביחידתו של ששון גואטה, קצין בחיל הנדסה ששירת בסיני, מכתבים מתלמידות המעוניינות להתכתב עם חיילים. ששון השיב למכתב של שולה, אחת התלמידות, וההתכתבות ביניהם נמשכה כמה חודשים. לאחר שחרורו מן הצבא עסק ששון גואטה בציור ואף מכר כמה מציוריו. במכתב זה הוא מספר לשולה שבריאותו משתפרת ושישמח לפגוש אותה. 44 שנים אחרי האירועים הללו, יצרה שולה קשר עם ששון גואטה באמצעות הפייסבוק ושלחה לו את המכתבים שקיבלה ממנו. ששון גואטה נולד וגדל ביפו במשפחה בת שישה אחים. אביו היה איש משכיל, ששלט ב־12 שפות, חתן התנ"ך וחבר האקדמיה ללשון העברית. ששון למד בתיכון אורט סינגלובסקי במגמת אלקטרוניקה ובהמשך בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. עם השנים הקים ששון משרד למיתוג חברות טכנולוגיות, מיתג כאלף חברות והפיק מאות סרטים קצרים. כיום ששון מתגורר בתל אביב, הוא אב

ימים ספורים לאחר הפסקת האש במלחמת יום כיפור, נתקבלו ביחידתו של ששון גואטה, קצין בחיל הנדסה ששירת בסיני, מכתבים מתלמידות המעוניינות להתכתב עם חיילים. ששון השיב למכתב של שולה, אחת התלמידות, וההתכתבות ביניהם נמשכה כמה חודשים. לאחר שחרורו מן הצבא עסק ששון גואטה בציור ואף מכר כמה מציוריו. במכתב זה הוא מספר לשולה שבריאותו משתפרת ושישמח לפגוש אותה. 44 שנים אחרי האירועים הללו, יצרה שולה קשר עם ששון גואטה באמצעות הפייסבוק ושלחה לו את המכתבים שקיבלה ממנו. ששון גואטה נולד וגדל ביפו במשפחה בת שישה אחים. אביו היה איש משכיל, ששלט ב־12 שפות, חתן התנ"ך וחבר האקדמיה ללשון העברית. ששון למד בתיכון אורט סינגלובסקי במגמת אלקטרוניקה ובהמשך בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. עם השנים הקים ששון משרד למיתוג חברות טכנולוגיות, מיתג כאלף חברות והפיק מאות סרטים קצרים. כיום ששון מתגורר בתל אביב, הוא אב לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/3

[עמ' 1]
16.6.74
שלום לך,
בחינות בגרות זאת באמת
בעיה! אני זוכר שבתקופת בחינות הגמר
שלי (אצלנו קראו לזה כך) הייתי מקבל
פיק ברכיים כל פעם שהייתי נזכר
בבחינה הקרובה. תארי לעצמך שעברתי
12 בחינות בהפרש יומיים (מה שנקרא
יום כן יום לא). כאשר סיימתי הכל
הרגשתי כאילו חציתי את  "תעלת למאנש"
לפחות.
אני, כידוע, עובד ומרוויח את
לחמי. הקצב בציור ירד, ומובן מדוע
אבל זה זמני. וכניראה שישתנה.
מלבד זה, אני חושב שהשאר כרגיל.
אני משחזר לעצמי כל מה שלמדתי פעם
באנגלית, וכמעט ואין לי זמן לשיגעונות
של תקופת "החופשה". כמו קפיצות לים,
או סתם להתעורר ב-11 בבוקר.
את הציורים האחרונים שלי
[עמוד 2]
צילמתי כדי שאוכל להציג אותם,
מבלי לגרור אחרי מטר על שמונים ס"מ
של עץ וצבע. אומנם הצילומים הרבה
פחות יפים מהמציאות, אבל הם מבצעים
את המטרה ומציגים את הענין.
המצב הגופני אצלי ישתפר
והצלחתי להבריא מהשיעולים האיומים
שהיו לי. אני מוכרח לאמר שאף
פעם לא תפס אותי מין דבר כזה.
וכניראה שניצלתי (ממוות...) רק בזכות
סוכריות מנטה חריפות שנהגתי למצוץ.
לאמר את האמת, הייתי רוצה
לראות אותך לפני שאת מתגייסת לצבא
כי אחר כך זה יהיה הרבה יותר
מסובך. אז תראי, בבוקר את יכולה
להתקשר אלי לעבודה (כי תהיו הרי
עוד מעט בחופש) מס' – 259608 – ולבקש
אותי. או בערב הביתה (יודעת). אני לומד
בשני בחמישי. ונמצא בבית בדרך כלל
מ-5 בערב בשאר הימים.
[עמוד 3]
זה באמת נראה רטורי, כי, למרות
שמספר פעמים כבר כתבתי לך בנושא,
זה לא יצא לבצוע.
אז, צריך רק לתפוס יוזמה
ולהתקשר. השאר כבר יבוא מאיליו.
הרי את אומרת שלפעמים יש
כל מיני "זמנים מתים", אז צריך
רק לקפוץ ולהתקשר.
בטח כבר כתבתי יותר
מידי בנושא. אולי בגלל שאני רגיל
לכתוב מכתבים. זה עיקר העיסוק שלי
בעבודה. החלק השני של העבודה הוא
שיחות טלפון.
נקווה שתהיי אמיצה,
להת'
ששון

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ששון גואטה
מיקום: יפו
תאריך: 16.06.1974

מקבל/ת המכתב

שם: שולה אברג'ל
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/3

[עמ' 1]
16.6.74
שלום לך,
בחינות בגרות זאת באמת
בעיה! אני זוכר שבתקופת בחינות הגמר
שלי (אצלנו קראו לזה כך) הייתי מקבל
פיק ברכיים כל פעם שהייתי נזכר
בבחינה הקרובה. תארי לעצמך שעברתי
12 בחינות בהפרש יומיים (מה שנקרא
יום כן יום לא). כאשר סיימתי הכל
הרגשתי כאילו חציתי את  "תעלת למאנש"
לפחות.
אני, כידוע, עובד ומרוויח את
לחמי. הקצב בציור ירד, ומובן מדוע
אבל זה זמני. וכניראה שישתנה.
מלבד זה, אני חושב שהשאר כרגיל.
אני משחזר לעצמי כל מה שלמדתי פעם
באנגלית, וכמעט ואין לי זמן לשיגעונות
של תקופת "החופשה". כמו קפיצות לים,
או סתם להתעורר ב-11 בבוקר.
את הציורים האחרונים שלי
[עמוד 2]
צילמתי כדי שאוכל להציג אותם,
מבלי לגרור אחרי מטר על שמונים ס"מ
של עץ וצבע. אומנם הצילומים הרבה
פחות יפים מהמציאות, אבל הם מבצעים
את המטרה ומציגים את הענין.
המצב הגופני אצלי ישתפר
והצלחתי להבריא מהשיעולים האיומים
שהיו לי. אני מוכרח לאמר שאף
פעם לא תפס אותי מין דבר כזה.
וכניראה שניצלתי (ממוות...) רק בזכות
סוכריות מנטה חריפות שנהגתי למצוץ.
לאמר את האמת, הייתי רוצה
לראות אותך לפני שאת מתגייסת לצבא
כי אחר כך זה יהיה הרבה יותר
מסובך. אז תראי, בבוקר את יכולה
להתקשר אלי לעבודה (כי תהיו הרי
עוד מעט בחופש) מס' – 259608 – ולבקש
אותי. או בערב הביתה (יודעת). אני לומד
בשני בחמישי. ונמצא בבית בדרך כלל
מ-5 בערב בשאר הימים.
[עמוד 3]
זה באמת נראה רטורי, כי, למרות
שמספר פעמים כבר כתבתי לך בנושא,
זה לא יצא לבצוע.
אז, צריך רק לתפוס יוזמה
ולהתקשר. השאר כבר יבוא מאיליו.
הרי את אומרת שלפעמים יש
כל מיני "זמנים מתים", אז צריך
רק לקפוץ ולהתקשר.
בטח כבר כתבתי יותר
מידי בנושא. אולי בגלל שאני רגיל
לכתוב מכתבים. זה עיקר העיסוק שלי
בעבודה. החלק השני של העבודה הוא
שיחות טלפון.
נקווה שתהיי אמיצה,
להת'
ששון

עמוד 1/3
עמוד 1/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: שולה אברג'ל
מיקום: ראשון לציון

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות