אוֹצָרוֹת
1974 06 בינואר

ששון מספר על תפקידו כאחראי על הקשר המבצעי והמנהלתי ביחידתו ועל ניסיונו לשמש לחיילים אב ואם, אף שחלקם מבוגרים ממנו

ששון גואטה סיני, מצרים
ששון גואטה בצבא

כתב היד

4 עמודי מכתב

סיפור רקע

ימים ספורים לאחר הפסקת האש במלחמת יום כיפור, נתקבלו ביחידתו של ששון גואטה, קצין בחיל הנדסה ששירת בסיני, מכתבים מתלמידות המעוניינות להתכתב עם חיילים. ששון השיב למכתב של שולה, אחת התלמידות, וההתכתבות ביניהם נמשכה כמה חודשים. במכתב זה ששון מספר לשולה על תפקידו כאחראי על קשר מבצעי ומנהלתי ביחידתו ועל ניסיונו לשמש לחיילים אב ואם כאחד, אף שחלקם מבוגרים ממנו. הוא מתאר את מראהו ומבקש משולה שתספר על לימודיה בבית הספר. בין השאר הוא כותב שבבחירות האחרונות בחר במפלגת המערך למרות ביקורתו על המפלגה. 44 שנים אחרי האירועים הללו, יצרה שולה קשר עם ששון גואטה באמצעות הפייסבוק ושלחה לו את המכתבים שקיבלה ממנו. ששון גואטה נולד וגדל ביפו במשפחה בת שישה אחים. אביו היה איש משכיל, ששלט ב־12 שפות, חתן התנ"ך וחבר האקדמיה ללשון העברית. ששון למד בתיכון אורט סינגלובסקי במגמת אלקטרוניקה ובהמשך בבצלאל

ימים ספורים לאחר הפסקת האש במלחמת יום כיפור, נתקבלו ביחידתו של ששון גואטה, קצין בחיל הנדסה ששירת בסיני, מכתבים מתלמידות המעוניינות להתכתב עם חיילים. ששון השיב למכתב של שולה, אחת התלמידות, וההתכתבות ביניהם נמשכה כמה חודשים. במכתב זה ששון מספר לשולה על תפקידו כאחראי על קשר מבצעי ומנהלתי ביחידתו ועל ניסיונו לשמש לחיילים אב ואם כאחד, אף שחלקם מבוגרים ממנו. הוא מתאר את מראהו ומבקש משולה שתספר על לימודיה בבית הספר. בין השאר הוא כותב שבבחירות האחרונות בחר במפלגת המערך למרות ביקורתו על המפלגה. 44 שנים אחרי האירועים הללו, יצרה שולה קשר עם ששון גואטה באמצעות הפייסבוק ושלחה לו את המכתבים שקיבלה ממנו. ששון גואטה נולד וגדל ביפו במשפחה בת שישה אחים. אביו היה איש משכיל, ששלט ב־12 שפות, חתן התנ"ך וחבר האקדמיה ללשון העברית. ששון למד בתיכון אורט סינגלובסקי במגמת אלקטרוניקה ובהמשך בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית. עם השנים הקים ששון משרד למיתוג חברות טכנולוגיות, מיתג כאלף חברות והפיק מאות סרטים קצרים. כיום ששון מתגורר בתל אביב, הוא אב לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/4

[עמ' 1]
6.1.74
שלום לך,
קודם כל אני מוכרח לציין שהתשובה שלך הגיעה
ממש מהר. היום יום ראשון ונדמה לי שכתבתי
אלייך מהבית ביום רביעי האחרון. או שאת כותבת
מיד או\ו שהדואר עובד שעות נוספות.
אם זה ממש מעניין אותך מה בחרתי
אני מוכן לגלות שלאו דווקא "ליכוד" אלא "אמת".
למה? גם אני רציתי שירד הרוב של המערך, אבל
לא יותר מדי. וזה באמת מה שקרה – פחות או יותר.
בקשר למכתבים הארוכים שלי, אני יכול
להציע לך שיטה שתגרום לכך שגם אני אהנה מהמכתבים
הארוכים שלך. קודם כל תספרי קצת על עצמך, ספרי
קצת יותר מה מעניין אותך ובמה את אוהבת
לעסוק. ספרי לי איך זה להיות עכשיו בשמינית,
אי שם בארץ, כאשר כל גברי המדינה הנמצאים
באיזור שלי.
יש לנו חילופי גברא ביחידה, ולפני
כשעה הייתה לנו שעת סיכום עם מפקד היחידה היוצא
והנכנס. אני כבר ביחידה הזאת בדיוק שנה
וחצי ועם אותו "בוס" ועכשיו הוא עובר הלאה
ואני נשאר. מה שקורה הוא שאני כבר הייתי
צריך להשתחרר והמצב הנוכחי של המדינה לא מאפשר
זאת. אם נדייק בעוד שבועיים אני מסיים
4 שנים בצבא. ובדיוק אז אני צריך
להשתחרר.

[עמוד 2]
את כותבת לי שאם חסר לי משהו ושלא
אתבייש ואכתוב. לא ירדתי לסוף דעתך, ואינני
יודע למה הכוונה. כדי שתהיי בתמונה
מאז המלחמה השמנתי בכ-4 ק"ג. במלחמה
עצמה אמנם ירדתי (והתרוצצות מוגברת, אוכל
לא מסודר, ואולי גם פחד לפעמים), אבל אחרי
שהעורף התחיל להפציץ אותנו בכל הממתקים
שלו, ומלבד שוקולד וסוכריות לא נכנס שום
דבר לפי – התחלתי ממש להשמין עכשיו חזרתי
קצת לארוחות מסודרות, ואני מקווה לחזור
לצורה הרגילה שלי. 
עכשיו מאוחר מאוד בלילה. ובדרך כלל
רק בשעות כאלה אני מתארגן לכתיבת מכתבים.
במשך היום אף פעם אי אפשר לתפוס 
פינה שקטה ולהתרכז בכתיבה. אפשר לראות
גם לפי צורת הכתב שאני שוכב, נשען
על היד הכותבת, ואפשרויות התימרון לא
גדולות. בכל אופן חם וטוב בתוך המיטה,
אפילו אם זה אי שם באפריקה בתוך
אוהל שנטוע בתוך מחפורת בתוך האדמה.
וגם אם הטלפון שלידי מטרטר המון
פעמים בלילה, התרגלנו כבר. אנחנו מצליחים 
לחיות עם הכל – ואפילו התארגנו לחיות טוב.
יש לי בקשה קטנה. אם לא
אכפת לך – שלחי לי בתשובה חוזרת, את

[עמוד 3]
מספר הטלפון שלך (אם קיים כמובן) פשוט לנצל
הזדמנות של חופשה.
הפעם לא הזכרת את נושא
התמונה, אני מקווה שאת מתארגנת על שליחת
תצלום כלשהו. אין לי דרישות מסוימות, פשוט
כדי לראות במה מדובר. אני לא מאלה שאומרים
שהם לא יכתבו למי שלא תשלח תמונה (מהרדיו
כמובן) פשוט, אינני יודע אם הספקת להבחין
אבל אני סקרן בצורה איומה (לטוב ולרע)
והמון דברים מסקרנים אותי נורא – וזה אחד
מהם. אם את רוצה לדעת איך אני
נראה, כתאור ראשוני, וגם אינני זוכר אם
כתבתי לך פעם. לא הסתפרתי כבר 4
חודשים. יש לי שיער חום, עיניים חומות, גובהי
1.74, עוד משהו? מרכיב משקפיים כהות
קצת עם מסגרת מתכת זהובות.
כחייל אני עם מדי זית ונעליים גבוהות
עם ריצ'רץ', כמובן שאלה נעלמים מעלי
ברגע שאני מגיע הביתה. אם מספר הנעליים
שלי (נוסף לתיאור שלעיל) מעניין אותך הוא 43
(כמו של טוני קורטיס).
כשהייתי בבית ראיתי את הסרט
"לאדוני באהבה". אחד הסרטים שלא סלחתי לעצמי
שהפסדתי – ומיד כשנודע לי שהוא חזר לבת-ים
ראיתי אותו. אחרי הסרט הזה בא לי

[עמוד 4]
לעזוב הכל וללכת להיות מורה בבית ספר.
את בטח שואלת מה אני עושה בצבא?
או יותר נכון, מה התפקיד שלי כאן?
נשתדל לא לספר סודות, אבל אני אחראי
על כל מה שקשור בקשר ביחידה. קשר מבצעי
ומנהלתי וגם קשר טלפוני של החיילים
הביתה. יש לי איזה 25 חבר'ה די נחמדים
ואני משתדל להיות להם אב טוב וגם
אמא טובה. תאמיני לי – רובם מבוגרים
ממני בהרבה, אבל הם צריכים גם אבא
וגם אמא במקום הזה. אני גם
מקווה שאני מצליח לא רע.
יוצא לי לצאת הביתה בערך פעם
בשבועיים ל-3 ימים, יחסית זה לא רע.
בתקופת המלחמה לא ראיתי את הבית חודשיים
תמימים.
אני מחכה לתשובה וספרי קצת
לילה טוב ולהשתמע
ששון

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: ששון גואטה
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 06.01.1974

מקבל/ת המכתב

שם: שולה אברג'ל
מיקום: ראשל"צ

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/4

[עמ' 1]
6.1.74
שלום לך,
קודם כל אני מוכרח לציין שהתשובה שלך הגיעה
ממש מהר. היום יום ראשון ונדמה לי שכתבתי
אלייך מהבית ביום רביעי האחרון. או שאת כותבת
מיד או\ו שהדואר עובד שעות נוספות.
אם זה ממש מעניין אותך מה בחרתי
אני מוכן לגלות שלאו דווקא "ליכוד" אלא "אמת".
למה? גם אני רציתי שירד הרוב של המערך, אבל
לא יותר מדי. וזה באמת מה שקרה – פחות או יותר.
בקשר למכתבים הארוכים שלי, אני יכול
להציע לך שיטה שתגרום לכך שגם אני אהנה מהמכתבים
הארוכים שלך. קודם כל תספרי קצת על עצמך, ספרי
קצת יותר מה מעניין אותך ובמה את אוהבת
לעסוק. ספרי לי איך זה להיות עכשיו בשמינית,
אי שם בארץ, כאשר כל גברי המדינה הנמצאים
באיזור שלי.
יש לנו חילופי גברא ביחידה, ולפני
כשעה הייתה לנו שעת סיכום עם מפקד היחידה היוצא
והנכנס. אני כבר ביחידה הזאת בדיוק שנה
וחצי ועם אותו "בוס" ועכשיו הוא עובר הלאה
ואני נשאר. מה שקורה הוא שאני כבר הייתי
צריך להשתחרר והמצב הנוכחי של המדינה לא מאפשר
זאת. אם נדייק בעוד שבועיים אני מסיים
4 שנים בצבא. ובדיוק אז אני צריך
להשתחרר.

[עמוד 2]
את כותבת לי שאם חסר לי משהו ושלא
אתבייש ואכתוב. לא ירדתי לסוף דעתך, ואינני
יודע למה הכוונה. כדי שתהיי בתמונה
מאז המלחמה השמנתי בכ-4 ק"ג. במלחמה
עצמה אמנם ירדתי (והתרוצצות מוגברת, אוכל
לא מסודר, ואולי גם פחד לפעמים), אבל אחרי
שהעורף התחיל להפציץ אותנו בכל הממתקים
שלו, ומלבד שוקולד וסוכריות לא נכנס שום
דבר לפי – התחלתי ממש להשמין עכשיו חזרתי
קצת לארוחות מסודרות, ואני מקווה לחזור
לצורה הרגילה שלי. 
עכשיו מאוחר מאוד בלילה. ובדרך כלל
רק בשעות כאלה אני מתארגן לכתיבת מכתבים.
במשך היום אף פעם אי אפשר לתפוס 
פינה שקטה ולהתרכז בכתיבה. אפשר לראות
גם לפי צורת הכתב שאני שוכב, נשען
על היד הכותבת, ואפשרויות התימרון לא
גדולות. בכל אופן חם וטוב בתוך המיטה,
אפילו אם זה אי שם באפריקה בתוך
אוהל שנטוע בתוך מחפורת בתוך האדמה.
וגם אם הטלפון שלידי מטרטר המון
פעמים בלילה, התרגלנו כבר. אנחנו מצליחים 
לחיות עם הכל – ואפילו התארגנו לחיות טוב.
יש לי בקשה קטנה. אם לא
אכפת לך – שלחי לי בתשובה חוזרת, את

[עמוד 3]
מספר הטלפון שלך (אם קיים כמובן) פשוט לנצל
הזדמנות של חופשה.
הפעם לא הזכרת את נושא
התמונה, אני מקווה שאת מתארגנת על שליחת
תצלום כלשהו. אין לי דרישות מסוימות, פשוט
כדי לראות במה מדובר. אני לא מאלה שאומרים
שהם לא יכתבו למי שלא תשלח תמונה (מהרדיו
כמובן) פשוט, אינני יודע אם הספקת להבחין
אבל אני סקרן בצורה איומה (לטוב ולרע)
והמון דברים מסקרנים אותי נורא – וזה אחד
מהם. אם את רוצה לדעת איך אני
נראה, כתאור ראשוני, וגם אינני זוכר אם
כתבתי לך פעם. לא הסתפרתי כבר 4
חודשים. יש לי שיער חום, עיניים חומות, גובהי
1.74, עוד משהו? מרכיב משקפיים כהות
קצת עם מסגרת מתכת זהובות.
כחייל אני עם מדי זית ונעליים גבוהות
עם ריצ'רץ', כמובן שאלה נעלמים מעלי
ברגע שאני מגיע הביתה. אם מספר הנעליים
שלי (נוסף לתיאור שלעיל) מעניין אותך הוא 43
(כמו של טוני קורטיס).
כשהייתי בבית ראיתי את הסרט
"לאדוני באהבה". אחד הסרטים שלא סלחתי לעצמי
שהפסדתי – ומיד כשנודע לי שהוא חזר לבת-ים
ראיתי אותו. אחרי הסרט הזה בא לי

[עמוד 4]
לעזוב הכל וללכת להיות מורה בבית ספר.
את בטח שואלת מה אני עושה בצבא?
או יותר נכון, מה התפקיד שלי כאן?
נשתדל לא לספר סודות, אבל אני אחראי
על כל מה שקשור בקשר ביחידה. קשר מבצעי
ומנהלתי וגם קשר טלפוני של החיילים
הביתה. יש לי איזה 25 חבר'ה די נחמדים
ואני משתדל להיות להם אב טוב וגם
אמא טובה. תאמיני לי – רובם מבוגרים
ממני בהרבה, אבל הם צריכים גם אבא
וגם אמא במקום הזה. אני גם
מקווה שאני מצליח לא רע.
יוצא לי לצאת הביתה בערך פעם
בשבועיים ל-3 ימים, יחסית זה לא רע.
בתקופת המלחמה לא ראיתי את הבית חודשיים
תמימים.
אני מחכה לתשובה וספרי קצת
לילה טוב ולהשתמע
ששון

עמוד 1/4
עמוד 1/4
עמוד 1/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: שולה אברג'ל
מיקום: ראשל"צ

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות