יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם תחת חילופי אש בתל אביב כותב יוסף ברץ למשפחתו שבדגניה על המצב הקשה בו שרוי היישוב היבודי ערב הכרזת העצמאות
סיפור רקע
יוסף ברץ, חבר הכנסת הראשונה וחבר קיבוץ דגניה, כותב לבני משפחתו שבקיבוץ בעודו שוהה בתל אביב במסגרת עבודתו כמייסד ומנהל "הוועד למען החייל". במכתבו הוא מתאר את היריות השורקות הנשמעות מחלונו בעת כתיבת המכתב. הוא מוסיף מידע על חברי יישובים שונים מאזור ירושלים - קריית ענבים ומעלה החמישה, ומאזור עמק יזרעאל - כפר החורש, שאינם יכולים לשוב לביתם בגלל הקרבות המתרחשים באזורם.
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה א', http://bit.ly/2WsSSyj
המכתב באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה.
התמונה באדיבות ארכיון קיבוץ דגניה א', http://bit.ly/2WsSSyj
כתב היד
31.3.48
מרים'ה וילדים יקרים!
זה עתה כתבתי לביה. הגזבר בא היום ולא הביא כל מכתב מביה. נראה ששכח לקחת ממנה את המכתב. אין לי להתאונן כל חוסר ידיעות מהבית. השבוע בא יום יום מישהו. ביום שני – חיותה, שלישי – […], רביעי – בן יעקב. בכ"ז קשה לי לא לדבר טלפונית. יום יום הנני מקדים למשרד בכדי לקבל טלפון, ויום יום עונים אותה התשובה – אין קשר! מצאתי דרך להודיע לכם משהו טלפונית אולם לדבר אתכן לא אוכל. אני מטלפן לחיפה והם משיגים את דגניה. אולי גם אתם תוכלו לנהוג ככה, במקרה שיהיה לכם משהו למסור לי.
הידיעה ע"ד דבורה דכאתני מאד. הייתי רוצה מאוד לדעת משלומה, החזרה כבר הביתה?
השעה מאֻחרת ואני כותב תחת צלילי התפוצצות אדירות וזמזום כל מיני כלי נשק. אין איש יודע אם אלה יריות יהודים, ערבים או אנגלים. מחר בוודאי נקרא בעיתון: נפצע, נהרג, נהרסו בתים. איזה שבוע איום!!
יושבים כאן אנשי קרית-ענבים, מעלה החמישה, אינם יכולים להגיע הביתה. מקבלים ידיעות-שדורים "חסר אוכל לפרות", "נצטרך להעביר את הפרות", ומה אפשר לעשות, כאשר התחבורה לירושלים נפסקה לגמרי. יושבים כאן אנשי כפר-החורש, זה שבוע ימים נותקו לגמרי. אין איש בא לשם, אין איש יוצא. מתחילים להעביר כביש צדדי.
היריות אינן פוסקות וא"א להמשיך לכתוב. עד שקבלתי את הידיעה ע"י אהרוניק ואלי, לא מצאתי לי מקום. אתם קבלתם את הידיעה לפני. לא אבוא לשבת הביתה. הלא לא תתרעמו על כך… מוטב לנסוע הביתה פעם בשבועיים, מאשר להימצא בדרכים הקשות. אמצא לי עבודה כאן.
אולי עוד אוסיף מחר!
מה שלום הקטנים?
נשיקות לכולכם!
אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
כתב היד
31.3.48
מרים'ה וילדים יקרים!
זה עתה כתבתי לביה. הגזבר בא היום ולא הביא כל מכתב מביה. נראה ששכח לקחת ממנה את המכתב. אין לי להתאונן כל חוסר ידיעות מהבית. השבוע בא יום יום מישהו. ביום שני – חיותה, שלישי – […], רביעי – בן יעקב. בכ"ז קשה לי לא לדבר טלפונית. יום יום הנני מקדים למשרד בכדי לקבל טלפון, ויום יום עונים אותה התשובה – אין קשר! מצאתי דרך להודיע לכם משהו טלפונית אולם לדבר אתכן לא אוכל. אני מטלפן לחיפה והם משיגים את דגניה. אולי גם אתם תוכלו לנהוג ככה, במקרה שיהיה לכם משהו למסור לי.
הידיעה ע"ד דבורה דכאתני מאד. הייתי רוצה מאוד לדעת משלומה, החזרה כבר הביתה?
השעה מאֻחרת ואני כותב תחת צלילי התפוצצות אדירות וזמזום כל מיני כלי נשק. אין איש יודע אם אלה יריות יהודים, ערבים או אנגלים. מחר בוודאי נקרא בעיתון: נפצע, נהרג, נהרסו בתים. איזה שבוע איום!!
יושבים כאן אנשי קרית-ענבים, מעלה החמישה, אינם יכולים להגיע הביתה. מקבלים ידיעות-שדורים "חסר אוכל לפרות", "נצטרך להעביר את הפרות", ומה אפשר לעשות, כאשר התחבורה לירושלים נפסקה לגמרי. יושבים כאן אנשי כפר-החורש, זה שבוע ימים נותקו לגמרי. אין איש בא לשם, אין איש יוצא. מתחילים להעביר כביש צדדי.
היריות אינן פוסקות וא"א להמשיך לכתוב. עד שקבלתי את הידיעה ע"י אהרוניק ואלי, לא מצאתי לי מקום. אתם קבלתם את הידיעה לפני. לא אבוא לשבת הביתה. הלא לא תתרעמו על כך… מוטב לנסוע הביתה פעם בשבועיים, מאשר להימצא בדרכים הקשות. אמצא לי עבודה כאן.
אולי עוד אוסיף מחר!
מה שלום הקטנים?
נשיקות לכולכם!
אבא
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
מרים ויוסף ברץ 
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?
