אבא שלי, ישראל דוני, בן ה-32, עלה לארץ בגיל 19 מרומניה. בארץ הוא התחתן והוליד 3 ילדים. הוא היה כימאי וגם כבאי מתנדב, בתקופה שבה מכבי האש בישראל היה ארגון של מתנדבים.
בדצמבר 1952 הוא טס בפעם הראשונה בחייו, והמכתב מתאר את התרגשותו מהחוויה.
הוא טס לאילת על מנת להעביר הדרכות בנושא כיבוי אש.
המכתב מתאר את אילת הצעירה כמו גם כל מיני דמויות בחייה המתפתחים.