סיפור רקע
בחג הפורים, אדר ב' שנת תש"ו, הרב וינגוט דן עם בנו אברהם דוד בענייני שחיטה ומנסה להסביר לו נושא שלא הבין. במכתב משובצים דברי חז"ל על משמעות החג שקיימו למעלה בשמיים מה שקיבלו למטה ישראל בארץ. הוא מדגיש את חשיבות האמונה התמימה ומספר על מרדכי היהודי, שאף שלבש בגדי מלכות שמר על צניעותו ואמונתו באל, ורואה במעשיו וגמה לדרך שעם ישראל צריך ללכת בה.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה י"א אד"ש [אדר שני-אדר ב'] תש"ו צפתו' [צפת תיבנה ותיכונן]
באדר השני שבו נקבע לקריאת המגילה נזכה
לשמוח בשמחה וצהלה ולראות בנין ירושלים על תלה
מתוך הגאולה. לבנ"ח [לבני חביבי] היקר אברהם דוד שיח'י [שיחיה] עשזו"כ [עם שלום זוגתו וכלתי]
רחל תחי' [תחיה] ובתכם הנחמדה אסתר בילא תחי'.
מכתבך בצרוף הצ"ק קבלתי וכבר קבלתי החילוף בכסף, וכך דרכם
של האי עלמא להגיד ולהפריז יותר ממה שנותנים ועושים הודיעו לי שכן
הוסיפו לך שלשה לא"י [לירות ארץ ישראל] ובזמן העשי' [העשייה] והנתינה [המשא ומתן] נפחת א' [אחד] לא"י ונתברך מידו
המלאה ויהי' [ויהיה] הברכה מצוי' [מצויה]. מה נשמע אצליכם מצפים ומקוים לבשו"ט [בשורות טובות] מכם בעתה
ובזמנה, בשעט"ומ [בשעה טובה ומוצלחת] ויהי' [ויהיה] הכל בסדר בקלות כמשאלות לבבינו.
החטה שלי כבר נטחן יום א.ש.ז. [יום ראשון שבוע זה] הייתי בראש פינה וזה הי' [היה] שאחים
לודמיר טחנו חמשה טון חיטה ע"ש [?] שמורה ולזאת היינו אנחנו ראשונים
ועכ"ז [ועל כל זה] עלה לי הוצאות חצי לא"י וכעת אין לי עוד נפה וכן בדבר אפי' [אפיה]
אבל בטח יעזור השית' [השם יתברך]
כפי הנראה לא השיב לך הרב ניפלד בדבר דרישתך גין בית שערים
עד היום ואולי עוד ישיב לך והכל מהשי' [מהשם יתברך].
בדבר שהי' [שהיה] קשה לך והשבתי שתעיין ותלמוד ותבין ותשכיל ושוב כתבת שלא
מצאת כלום בדברי הש"ך [שפתי כהן] ובאמת אמרו חז"ל יגעת ולא מצאת אל תאמין
כי לו יגעת אז בטח מצאת כי התורה לא בשמים הוא והקב"ה נתנה
לבני אדם ואם יגעים אז יכולים להבין ומוכרח אני רק להעתיק את
דבריהם ואז לדעתי תבין הש"ך בסק, [בסימן קטן] ט"ו בדה' [בדיבור המתחיל?] שובמצאתי בסי קי' בסופו
שכתב ויש ליישב כיון דאין השבירה וכו' כיון שאין ריעותא בריאה
עש' [עיין שם] ועיין בפרימג' [בפרי מגדים] ב[?] ס"ס סי' קי' סק' [סימן קטן] י"ד כתב דב' תנאים צריכים
לזה האחד שיהי' ב' צדדים בגוף אחד לאפוקי [להוציא] ב' גופים כמו נשבר
הגוף ונקיבת הריאה דשני גופים הם צריך אתה לדון תחלה על הגוף
ולא בעיון מתהפך וכן עפצ"ל [?] דתנאים יש בדבר וע"ש [ועיין שם] וצ"ל [וצריך לימוד] –
ושוב לא קשה כלל והשי"ת [והשם יתברך] יאר עינינו בתורתו להבין אמיתת
הדברים הנאמרים באמת וע"י מה שקיימו וקבלו עליהן וע"ז האר
לפניהם השי"ת הדרך שילכו בה וזכו לניסים ונפלאות וקיימו למעלה
שקבלו למטה ועיקר שלא נרמה את עצמנו רק לעבדו בלב תמים בלי
שום פניות החיצוניות [באופן חיצוני] ולזה צריך גם תפלה ולא יהי' [יהיה] בטוח בעצמו
כי מרדכי אף אחרי שעשה לו כל הכבוד שהלבישו בגדי מלכות
והרכיבו על סוס שרכב עליו המלך ומי סדר לו כל זה המן השר
ה[?] של אחשוורוש [.] עכ"ז [עם כל זה] לא שם לבו על כל הכבוד, ושב לשער המלך
אחרי כל הכבוד ודרשו חז"ל שחזר לשקו ותעניתו וזה השלמות של
עם ישראל רק לבטוח על יתברך ולהתפלל אליו כל הימים ובזכותם
נזכה לישועה כללית ויתרומם קרן ישראל ויתגדל ויתקדש שמ"ר [שמי רבה].
אביכם אוהבכם לנצח ודו"ש [ודורש שלומכם] ברב ברכות בשמחת פורים
זוגתי תחי' בתי תחי' בני שיחי'
כולם דו"ש באה"ר [דורשים שלומכם באהבה רבה] ומברכים בשמחת
פורים. רצינו לשלוח לכם משלוח מנות וטרם גמרו הנשים.
אפרים ויינגוט [חתימה]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת