יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם סיפור רקע
יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי נולד בבריסק דליטא (היום ברסט בבלרוס), בשנת 1863. עלה ארצה בשנת 1885 ובזמן שהותו בארץ פנה לראש הקהילה היהודית בבריסק בבקשה לשידוך. נחמה פוחצ'בסקי לבית פיינשטין אשר נולדה ב1870 והתגוררה בבריסק נעתרה לשידוך, לאחר חלופת מכתבים ביניהם. בשנת 1889 התחתנו.
מיכל פוחצ'בסקי היה מדריך חקלאי תחת פקידות הברון רוטשילד. לאחר מכן חקלאי עצמאי ומדריך חקלאי בהתנדבות. כמו כן כתב מאמרי הדרכה בנושא ודפי זכרונות אשר אוגדו ויצאו לדפוס בחלקים ובמסגרות שונות, ובאופן שלם בספר "מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד", בהוצאת יד בן צבי ב2013.
נחמה פוחצ'בסקי הייתה סופרת, עסקנית ציבורית ולוחמת למען זכויות נשים וקבוצות מוחלשות, ועזרה לעשרות אנשים באופן פרטי בנוסף לעבודתה הציבורית. הייתה האישה הראשונה שנבחרה למוסד שלטון עירוני – לועד המושבה של ראשון לציון, בשנת 1919. שלשה ספרים מכתביה יצאו לאור: אוספי הסיפורים "ביהודה החדשה"
מיכל פוחצ'בסקי היה מדריך חקלאי תחת פקידות הברון רוטשילד. לאחר מכן חקלאי עצמאי ומדריך חקלאי בהתנדבות. כמו כן כתב מאמרי הדרכה בנושא ודפי זכרונות אשר אוגדו ויצאו לדפוס בחלקים ובמסגרות שונות, ובאופן שלם בספר "מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד", בהוצאת יד בן צבי ב2013.
נחמה פוחצ'בסקי הייתה סופרת, עסקנית ציבורית ולוחמת למען זכויות נשים וקבוצות מוחלשות, ועזרה לעשרות אנשים באופן פרטי בנוסף לעבודתה הציבורית. הייתה האישה הראשונה שנבחרה למוסד שלטון עירוני – לועד המושבה של ראשון לציון, בשנת 1919. שלשה ספרים מכתביה יצאו לאור: אוספי הסיפורים "ביהודה החדשה" ו"בכפר ובעבודה", והרומן "במדרון" שיצא עשרות שנים לאחר מותה.
למיכל ונחמה נולדו ארבע ילדים, ורק שניים מהם שרדו את גיל הינקות - עשהאל פוחצ'בסקי, 1893-1970, ואפרת בן-כהן לבית פוחצ'בסקי, 1898-1992.
בשנת 1923 התחתנה אפרת עם צבי בן-כהן. צבי נולד בעיירה צ'רנוב בפלך חרסון שבאוקראינה בשנת 1889. בשנה 1906/7 היגר יחד עם שתיים מאחיותיו לארה"ב, שכן הוריהם כבר לא היו בחיים ואחיהם הגדול היגר עוד קודם לכן לקנדה, ואחרי בוא אחיו ואחיותיו עברו לפילדלפיה. בשנת 1918 עלה ארצה יחד עם הגדוד העברי ונפטר ב-1956. היה סוחר, בנקאי וחקלאי, חבר ומנהל במספר ארגונים, הן של חקלאיים והן של המושבה ראשון לציון.
כשנתיים לאחר פעילותו בקריית ענבים, פרסם מיכל הודעה ציבורית בה הוא מציע את שירותיו כמדריך חקלאי "חינם לכל דורש". מיכל קיבל תשובה חיובית ממספר ישובים בעמק יזרעאל והחל את מסע הדרכתו באזור, כאשר בכל ישוב שהה מספר ימים-שבועות. כשנה לאחר פרסום ההודעה הגיע להדריך בבית אלפא. הוראת החקלאות של מיכל פוחצ'בסקי הייתה בנפשו. במכתב זה מיכל כותב לנחמה אשתו על פעילותו והוראתו, וכן מביע את פגיעתו מביקורתה עליו ועל עבודתו.
ארועי התקופה
כתב היד
[1]
בית אלפא י"א אייר תרפ"ו
נחמה יקרתי,
בערב שבת אחרי הצהרים עזבתי את
דגניה א אחרי שגמרתי בהצלחה מרובה את
כל העבודה הנחוצה, סיפוח הצעירות לעבודת
הנטיעות עלתה בידי על צד היותר טוב ושמי
מבורך כעת בדגניה לא פחות מקרית ענבים
נפרדתי מהם, זאת אומרת מכל הקבוצה כאח
ממש. הסבה שעזבתי אותם היא המכתבים
שקבלתי מהעמק שמחכים לי מיום ליום.
בימים האחרונים סבבתי שמה בין הקבוצות
השכנות כמו כנרת ודגניה ב. ומה נעים
היה לי שבהרבה מקומות מצאתי כבר פרי
תורתי שהתקבלה מסיורי הראשון, וכעת הבטחה
גמורה שלא ינטו בדרך אשר אני מתוה להם
ימין ושמאל. באתי לפנות ערב לבית אלפא
ערב שבת. השמחה היתה גדולה שמחר שבת
וכלם חפשים מעבודה ויכלו לעשות עמדי טיול
בכרמים. בבקר יצאתי בכנופיה גדולה
[2]
וכמובן מעורבת, חברים וחברות, כי החברות
כבר שמעו מה שעשיתי בדגניה. והנה תפשתי
חברה אחת בגנבה שרושמת בפנקסה כל מה
שאני מורה להם, וזה מצא חן בעיני. לכן סדרתי
כבר היום קבוצה מעורבת לקשירת הגפנים
והן מצטינות בעבודתן מהגברים. אני פה
לא אשאר זמן רב, מפה אעבור לתל יוסף,
ומשם לגבעה ולעין חרוד. מכתבים תכתבי
לעין חרוד, ומשם אקבל לכל נקודה שאמצא
וגם מדגניה ישלחו לי את המכתבים שיתקבלו
שם על שמי לעין חרוד.
המכתב שלך עם הנזיפות על זה שאני
לא מתמסר לכרמי קבלתי בזמנו אך לא
חפצתי לענות לך עד שתתקר רוחי. יש
הרבה מה לענות אך שתיקה יותר יפה.
ובכלל הענין לעמול עד יומי האחרון ועוד
בהיותי נגוע אך ורק בשביל עצמי בעת
שיכולים להנות מתורתי מאות משפחות –
היכן ההגיון? מה חסר לי לחם, והאם
אני במצב בריאותי מחויב עוד לעבוד בשביל
בני ובני בני. אני צריך לפי ההגיון למצוא
[3]
איזה ספוק בחיים בשביל להמשיך את החיים
יש אנשים במצבי שמתמסרים לשכרות, או
למשחק בקוביא ודכותיה, האם לא יותר יפה
שאני מתמסר לדברים מועילים אם לא לי לפחות
לאחרים. ובזה נכללו גם התמסרותי לבניותם
אני מוצא בזה ספוק לשכוח על איזה זמן את
כאבי, ומה שאת חושבת, כי מנוחה ואי
מעשה מקיל עלי את כאבי זה לגמרי לא נכון.
אדרבה בין כה וכה הכאב מציקני אך אם
אני פנוי, מרגיש יותר באפסתי שאני אינולידי.
אך אם אני עושה איזה דבר פרודוקטיבי
יהיה בשביל מי שלא יהיה אני שוכח את רישי,
וכפי עניות דעתי אין לך שום רשות לפזר
מלח על פצעי, ולגלות אזני למוסר שאני מזניח
כרמינו, את בעצמך יודעת כמה חביבים עלי
הכרמים, אך אם אי אפשר לי להוציא אל
הפועל כפי הבנתי בכוחי ועצם ידי, ולדרוש
הכל משכירי יום, ושלבי תתפקעת בכל רגע
מעבודתם הפסולה, זה קצור ימי בהחלט, והאם
בזאת אביא תועלת רבה למשפחתי?
הנה המצאתי אופן חדש בסימון. כעת אני
[4]
נותן שעורים למעשה ומפיץ בכל הארץ את
תורת הסמון. ואם תאמר האם עד כה לא
סימנו ונטעו כרמים בלעדי המצאתי, הנה
כרם שנטעו בבית אלפא השנה ודוקא אנשים
אינטלגנטים מאד, מוכיח עד כמה נחוץ התיקון
הזה שהכנסתי בחיים והכל מודים לי בעד
השעור הזה. למחר הוזמנתי לבית הספר
חצי חקלאי שבבית אלפא, שנמצאים בו כארבעים
ילד, לתת להם את השעור בסימון והיום
סדרו את המכשיר והילדים מחכים בכליון
לרגע שילמדו ממני איזה דבר מועיל. גם
הבטחתי להם ללמדם שעור תכני [טכני] בהרכבות
הלא זה עושר שמור לבעליו שאין אף שודד ערבי
יכול שדוד ממני, ודגניה שרבץ עליה עול
של ארבע מאות עצי זית גרועים שהביאו
אך הפסד, וכעת במשך אי אלה ימים הורכבו
בהם כארבעת אלפים הרכבות ממינים משובחים
הלא זה מצבת אל מות בשבילי. והכרמים
החדשים שנוטעו בכל העמק אשר חותמתי טבועה
עליהם והכל מודים כעת שהשטה שלי הצילה
את המצב, האם כל זה לא נותן סיפוק
[5]
לנפש נכאה. כמה שיארך עוד נסיעתי
לא אוכל לדעת. לפי שעה עלי לבקר בארבעה
משקים. כמה ימים זה יקח אי אפשר לדעת.
אחרי זה בדעתי לבקר את גינגר, נהלל, ואולי גם
מושב החסידים, אחרי כן זכרון ובנותיה
ואפשר עוד אי אלה מקומות שאינם כעת
בפרוגרמה. מעשה יפה נודע לי בהיותי בדגניה
[?] שורר בהיותו לרגלי התעמולה בפולניה
התאהב שמה באיזה עלמה והתחתן והביא
אותה לארץ עמדו ושלח אותה לדגניה בבקשה
לקבלה על איזה זמן אך הם סרבו לקבלה מפני
אי מוסריות שבדבר. ומה נשמע עם זמירה?
אומרים שכבר קבלה גט פטורין ממנו.
הספור הזה כל כך הרעישני שלא נתן לי
מנוחה איזה ימים. עלובה כזו גורשה מקינה עם
גוזלה ביחד מסכנה, בודאי לכם הדבר לא
חדש אבל בשבלי זה היה הפתעה נוראה,
מצב בריאותי טוב מאז אל תדאגי לי כלום.
מה נשמע בבית איך מצב של אמא, ומה גדעון
השכחן היש לו עוד צורך בסבא?
שלום לאפרת ולצבי ולכל הילדים. שלכם מיכל
צעיר מדגניה שנסע לפולניה הבטחני
להכנס. האם היה?
בזו הרגע אני נמצא עם משה גלדנברג
ליד שולחן אחד וכותבים לכן בקשני למסור לכם
שלום בשמו.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
