יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם סיפור רקע
אפרת בן-כהן לבית פוחצ'בסקי וצבי בן-כהן התחתנו בשנת 1923. לזוג נולדו שני ילדים: גדעון משה בשנת 1924 ורות בשנת 1927. בשנת 1939 נסעה המשפחה לארה"ב, לבקר קרובי משפחה. בחודש מאי של אותה שנה הצטרפה איטליה למלחמת העולם השנייה והמעבר האזרחי לארץ ישראל דרך הים התיכון נסגר. צבי הצליח להגיע ארצה באונייה האחרונה אך אפרת ושני הילדים נשארו בארה"ב , קודם בפילדלפיה ואחר כך בניו יורק. תחילה שהו השלושה אצל קרובי משפחה ולאחר מכן שכרו חדר בדירה משותפת ל4-5 משפחות. בזמן זה צבי, שהיה בראשון לציון, יכל להעביר רק סכום כסף מוגבל למשפחתו ואפרת עבדה באופן לא חוקי כתופרת והרוויחה מעט. לאחר שנתיים, עם ההבנה כי המלחמה מתארכת, הותירו לפליטים בארה"ב לקבל רישיון עבודה ואפרת החלה לעבוד באופן חוקי והרוויחה יותר, בשל כך עברו אפרת והילדים לדירת רכבת. הם נשארו בארה"ב בסך הכל כ-6 שנים וחזרו
למרות הקשיים הכלכליים, אפרת הצליחה ליצור לילדים בית מסודר וחיים יציבים, הם למדו בתיכון ובקיץ היו במחנות קיץ של "הבונים" ואחר כך של "ביתר".
לאחר סיום לימודי התיכון, התגייס גדעון משה לצבא ארה"ב ובשנת 1944 נהרג בגרמניה, כמעט בן 20.
במכתב זה כותב מיכל פוחצ'בסקי לבתו אפרת ולנכדיו על מזג האוויר החם בארץ, על מצב הרוח הירוד לאור המצב הכללי בעולם ושואל לשלומם.
ארועי התקופה
כתב היד
ראשון לציון מוצאי שבת אור ליום א' כ"ח אב תרצט
לבני היקרים והחביבים משפחת בני הכהנים שלום,
את מכתבך אפרת קבלתי בערב שבת העברה. [?]
אך מפני שדרשת ממני את הכתובת של השורים וכפי שמשפחת
סופר לא היו בראשון עד לפני ימים לכן דחיתי את כתיבתי
אליכם מכאן שאין כל חדש אצלינו ויום רודף יום והמצב הכללי
גם מדהה את החושים ואין חשק לקחת את העט ביד שמא תפלוט
את המרירות ללא הועיל, ורק להזיק לכם ולקלקל את רגעי המנוחה
אשר רכשתם. מהמלים האחדות שכתב צבי נראה שהוא נמצא
בעצם היריד וכבר שכח להרדם באמצע הדבור כדרכו.
שמחתי לשמוע כי הצַבַרים שלי מצאו חן בעיני היַנקים ומבלים
את זמנם בטוב. אקוה לקבל ממך אפרת תאור מפורט ממה
שראית בתערוכת ניו-יורק אף כי איני מאמין שיש באפשרותך
לתאר אף שמץ מכל אשר ראית כי מרוב יער לא מכירים את העצים
ובכל זאת נפשי חשקה לכל הפחות לשמוע אם אין לראות בעיני את
יצירת המוח של הדור הנוכחי אשר אין קצה להמצאותיו.
בבית אצלך לא כל כך כשורה. הזקנה ירדה פלאים ומטפלים
בה כמו עם ילד קטן יש להם אשה גרמניה מנהלת את המשק
והאם עם הבנים אובדת עצות בהביטם על אפיסת כוחותיה.
החודש את השנה ניתן להרגיש בחומו עד שקיעת החמה, יום יום
חום חזק וקשה מאוד לעבוד בפרדס ובכל זאת אני משתדל לא להפסיק
את הרגלי ועד הצהרים נמצא בשדה. היום הייתי בחג הבר מצוה
של עמוס צלליכן. שהזכרנו את הבר מצוה של גדעון.
[2]
אני מקוה שגדעון ורותי ישתדלו לכתוב לי את רשומיהם [רשמיהם]
כבן כפר שנפל לתוך כרך, אבל בודאי [בוודאי] אין להם זמן לשבת ולכתוב
לעשות סכום מכל מה שראו עיניהם הכפריות.
מענין לי לדעת איך אתם ילידי ארצינו [ארצנו] מרגישים את עצמכם באקלים
צפוני. אני למשל אחרי היותי רק ארבע שנים בארץ לא יכולתי
יותר לסבול את האקלים של עיר מולדתי. גם כן בחודש אב, זה
היה כבר בשבילי יותר מדי קריר.
ואתה צבי כבר נרגעת מעת מרשמי אמריקא [אמריקה] או עוד סואן
עם הגוים וזורם עם הזרם הזה הוא החופש אשר לקחת
לך מכל עצבך ורגזך בימים האחרונים בארצנו?
מקוה שהכול יהיה טוב ובימינו תושע יהודא וישראל
ישכון לבטח כתפילת אביכם
תמסרו בשמי שלום לכל משפחתכם ולהד"ר נוסבום ורעיתו שלום
הנ"ל
צרפתי פה את הכתובת של מרים שור.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
ארועי התקופה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
- <