סיפור רקע
שרה מספרת על אחד מחברי המשק שנכנס לחדרה בשעת לילה ולא רצה לעזוב את החדר. היא כותבת שהייתה צריכה להבהיר לו שהיא אינה מתלוצצת, אלא מבקשת ברצינות שיצא מן החדר. שרה כותבת שאם יגאל יגיע לבקר בלילה, שייכנס בלי לדפוק על הדלת, כיוון שהדפיקה הפחידה אותה.
מכתב זה הוא מתוך אוסף המכתבים שכתבה שרה נאור ליגאל נאור.
בשנת 1957 חיו שרה ושני ילדיה הקטנים אורנה ואייל בקיבוץ יזרעאל. לאחר גירושיה של שרה נרקמה מערכת יחסים בינה ובין יגאל נאור, שחי באותן השנים בקיבוץ נען. מכתביה של שרה משקפים את געגועיה ליגאל ואת חוסר שביעות רצונה מן המצב הקיים.
מכתב זה הוא מתוך אוסף המכתבים שכתבה שרה נאור ליגאל נאור.
בשנת 1957 חיו שרה ושני ילדיה הקטנים אורנה ואייל בקיבוץ יזרעאל. לאחר גירושיה של שרה נרקמה מערכת יחסים בינה ובין יגאל נאור, שחי באותן השנים בקיבוץ נען. מכתביה של שרה משקפים את געגועיה ליגאל ואת חוסר שביעות רצונה מן המצב הקיים.
ארועי התקופה
כתב היד
13.5.57
בקר טוב אהוב..
הבקר קמתי ב- 7:50 אתה חושב שישנתי הרבה? אינך
אלא טועה. נרדמתי, זה היה כבר ב 1:00 לאחר חצות. למטה
נכנסתי ב- 9:00 ודוקא הספקתי לישון למעלה משעה. פתאם
דופקים בדלת. נבהלתי נורא. (אתה שומע? אם תבוא פעם
במקרה באמצע הלילה ואני כבר אשן שלא תדפוק בדלת, אלא
תכנס ישר, כי זה נורא מבהיל) זה היה שרוליק. הוא שמע שהספר
"הששה ביוני" נמצא אצלי, ומכיון שהספר שיך לו והוא נוסע בבקר, הוא
בא לקחת אותו. הוא התחיל לנדנד נורא. ככה דוקא נעים לשוחח אתו,
אבל לעתים הוא מתחיל להשטתות [להשתטות]. הוא אפילו התחצף ובקשתי אותו שילך
והוא לא רצה ופשוט הרגיז אותי בהתלוצצויות שלו. עד שלבסוף, לאחר
שתית קפה לשם הצלת המצב וכו' וכו' ועקיצות הדדיות, אמרתי
לו שאני הולכת לישון וכשהוא יחליט ללכת שיכבה את האור. אז
הוא כיבה את האור והתחיל לדבר אלי, לא עניתי לו ובסוף אמרתי
שלכל דבר יש גבול ואם אני מבקשת אותו שילך שלא יחשוב כי
התלוצצתי, אלא ברצינות הכי גמורה. הוא ראה שאני כועסת ברצינות
ויאמר לילה טוב וישא את רגלו וילך.
לא נסענו אתמול לסרט, שוב לא השיגו כרטיסים. אינני יודעת אם
נוסעים הערב או שיותרו על זה. מי יודע, אולי יסעו ביום רביעי?
עכשיו הגיע הזמן ללכת להביא אוכל לנוקי ואני מסימת.
להתראות יקר שלי
שלך באהבה
שיקה
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת