אוֹצָרוֹת
1973 30 באוקטובר

יצחק בדר פאתי איסמעיליה פורסם על ידי אורלי אילני
החיילים במוצב בפאתי אסאמעילייה. יצחק עומד משמאל.

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יצחק (איציק) בדר שירת בחטיבה 55 של הצנחנים והיה בכוח שחצה את תעלת סואץ כדי להקים ראש גשר בגדה המערבית שלה. הכוח חצה את התעלה בסירות גומי, ובשלב הראשון לא התגלה על ידי המצרים, ואולם, למוחרת נקלע הכוח לקרב קשה מאוד ליד הכפר סרפאום. בקרב נהרגו 14 חיילים ו־35 נפצעו.

בתחילת המלחמה היה יצחק מ״מ, אך לאחר פציעתו של המ״פ קיבל את הפיקוד על הפלוגה. אחרי הפסקת האש שהתה הפלוגה בפאתי אסמאעילייה במשך חמישה חודשים.

מכתב זה נכתב בעת שיצחק וחייליו כבר התמקמו במוצב. הוא מבין שהשחרור איננו קרוב ומבטא את חששו מהשלכות השירות הארוך במילואים על הקיבוץ. עם זאת, הוא מבין שהמלחמה פגעה בכולם. הוא מתאר את החבילות שהם מקבלים ומביע תקווה לסיום המלחמות.


יצחק (איציק) בדר שירת בחטיבה 55 של הצנחנים והיה בכוח שחצה את תעלת סואץ כדי להקים ראש גשר בגדה המערבית שלה. הכוח חצה את התעלה בסירות גומי, ובשלב הראשון לא התגלה על ידי המצרים, ואולם, למוחרת נקלע הכוח לקרב קשה מאוד ליד הכפר סרפאום. בקרב נהרגו 14 חיילים ו־35 נפצעו.

בתחילת המלחמה היה יצחק מ״מ, אך לאחר פציעתו של המ״פ קיבל את הפיקוד על הפלוגה. אחרי הפסקת האש שהתה הפלוגה בפאתי אסמאעילייה במשך חמישה חודשים.

מכתב זה נכתב בעת שיצחק וחייליו כבר התמקמו במוצב. הוא מבין שהשחרור איננו קרוב ומבטא את חששו מהשלכות השירות הארוך במילואים על הקיבוץ. עם זאת, הוא מבין שהמלחמה פגעה בכולם. הוא מתאר את החבילות שהם מקבלים ומביע תקווה לסיום המלחמות.


כתב היד

עמוד 1/2

30.10.73

[עמוד 1]
לאסתי גל ואורי שלום
אתמול קיבלתי שני מכתבים אחד ממך אסתי והשני
מהזקנים וכמובן שמחתי מאד במכתבך הייתה שורה מחוקה
ואת יכולה לתאר לעצמך אסתי שזאת השורה שהעסיקה אותי
ביותר וניסיתי לפענח ללא הצלחה כרגיל הנסתר מרבה סקרנות.
לגבי חזרתנו הביתה, גם כן הנסתר רב
מהנגלה ובינתיים אני מעריך שעוד זמן מה יתכן אפילו כמה
שבועות נישאר כאן אני מקוה שבמידה וכך יהיה נקבל חופשה
והלוואי שביכלל נשוחרר תוך יום יומיים.
אני מניח שבמשק על בעיות היום יום מתגברים אבל הולכות
ומצטברות בעיות שנובעות מעצם חסרונם של אנשי הענפים
ובעלי התפקידים וזה ודאי יפגע בנו קשות בעתיד
יחד עם זאת אני רואה את החברה מסביבי ואין בית
בישראל שלא נפגע במשהוא.
ביכלל עם ישראל ספג מכה קשה אבל אין ספק שניתגבר
מהעורף אנו מקבלים כל מיני חבילות ומשלוחים
לפני כמה ימים למשל הגיעו הנה כמה כלי רכב וחילקו
לחיילים גלידה וממתקים שונים ועירית רמת גן המאמצת
של הצנחנים גם כן שולחת כל הזמן חבילות כלומר
התושבים ובניהם מכינים ושולחים וזו בהחלט הרגשה
טובה (אגב מענין עם [אם] גבעת חיים עושה משהו מעבר
לשגרה) עם כל החברה שאני ניפגש כאן מהמשק
מסתבר שמה שחסר לנו במיוחד זה אינפורמציה לסוגיה
השונים מהבית והיומנים שקיבלתי מהבית (2) עוברים
[עמוד 2]
מיד ליד. בימים האחרונים אני יושב בנ.ק מסוימת
וכמעט לא זז כך שלא יצא לי להפגש עם חברה נוספים
מלבד זכרי.
אסתי מה אגיד לך לומר שהמצב רוח ירוד לא אגיד
וזה גם לא כך אבל אין לך מושג כמה אני כבר רוצה
לחזור אני זוכר כשחזרתי ממלחמת ששת הימים, אמרתי
זהו, "נשבר לי הזין מכל המלחמות" וזה בדיוק מה שקורה
עכשיו ואנו רוצים לחזור איש איש אל גפנו ותאנתו
חוץ מזה עכשיו יש כבר אישה ושני ילדים וזה ודאי
מוסיף בקיצור לפחות בנתיים נכתוב הרבה ונקווה
להתראות בקרוב נשיקות לקטנים ונא לפרט יותר את
אימר [?] ומעש הקטנים ובינתיים נשיקות
שלום ולהתראות
יצחק

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יצחק בדר
מיקום: פאתי איסמעיליה
תאריך: 30.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: אסתי גל ואורי בדר
מיקום: גבעת חיים מאוחד

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

30.10.73

[עמוד 1]
לאסתי גל ואורי שלום
אתמול קיבלתי שני מכתבים אחד ממך אסתי והשני
מהזקנים וכמובן שמחתי מאד במכתבך הייתה שורה מחוקה
ואת יכולה לתאר לעצמך אסתי שזאת השורה שהעסיקה אותי
ביותר וניסיתי לפענח ללא הצלחה כרגיל הנסתר מרבה סקרנות.
לגבי חזרתנו הביתה, גם כן הנסתר רב
מהנגלה ובינתיים אני מעריך שעוד זמן מה יתכן אפילו כמה
שבועות נישאר כאן אני מקוה שבמידה וכך יהיה נקבל חופשה
והלוואי שביכלל נשוחרר תוך יום יומיים.
אני מניח שבמשק על בעיות היום יום מתגברים אבל הולכות
ומצטברות בעיות שנובעות מעצם חסרונם של אנשי הענפים
ובעלי התפקידים וזה ודאי יפגע בנו קשות בעתיד
יחד עם זאת אני רואה את החברה מסביבי ואין בית
בישראל שלא נפגע במשהוא.
ביכלל עם ישראל ספג מכה קשה אבל אין ספק שניתגבר
מהעורף אנו מקבלים כל מיני חבילות ומשלוחים
לפני כמה ימים למשל הגיעו הנה כמה כלי רכב וחילקו
לחיילים גלידה וממתקים שונים ועירית רמת גן המאמצת
של הצנחנים גם כן שולחת כל הזמן חבילות כלומר
התושבים ובניהם מכינים ושולחים וזו בהחלט הרגשה
טובה (אגב מענין עם [אם] גבעת חיים עושה משהו מעבר
לשגרה) עם כל החברה שאני ניפגש כאן מהמשק
מסתבר שמה שחסר לנו במיוחד זה אינפורמציה לסוגיה
השונים מהבית והיומנים שקיבלתי מהבית (2) עוברים
[עמוד 2]
מיד ליד. בימים האחרונים אני יושב בנ.ק מסוימת
וכמעט לא זז כך שלא יצא לי להפגש עם חברה נוספים
מלבד זכרי.
אסתי מה אגיד לך לומר שהמצב רוח ירוד לא אגיד
וזה גם לא כך אבל אין לך מושג כמה אני כבר רוצה
לחזור אני זוכר כשחזרתי ממלחמת ששת הימים, אמרתי
זהו, "נשבר לי הזין מכל המלחמות" וזה בדיוק מה שקורה
עכשיו ואנו רוצים לחזור איש איש אל גפנו ותאנתו
חוץ מזה עכשיו יש כבר אישה ושני ילדים וזה ודאי
מוסיף בקיצור לפחות בנתיים נכתוב הרבה ונקווה
להתראות בקרוב נשיקות לקטנים ונא לפרט יותר את
אימר [?] ומעש הקטנים ובינתיים נשיקות
שלום ולהתראות
יצחק

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יצחק בדר
מיקום: הרמפה באזור הצליחה
תאריך: 1973-10-23

מקבל/ת המכתב

שם: אסתי גל ואורי בדר
מיקום: גבעת חיים מאוחד

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות