מינה שבליטא כותבת לחברתה שבישראל על שיקוליה לעלייה

בין שמירה מתחלפת, יצירה אמנותית וגעגועים לחג בארץ (34)

ברכת שנה חדשה מלווה בכאב, תקווה וגעגועים (32)

ממשיכים לשאוף לחזית – על תקווה, תזכירים ולימודים (33)

חזרה למחנה, תקווה ללימודים ושגרה מחודשת (30)

במבצר בלדי-זרה: בלי משפט, עם תקווה (28)