29.10.73

[עמוד 1]
לאסתי גל ואורי שלום
אתמול לא יצא לי לכתוב לכם שום דבר אז היום אני
משלים את החסר וכותב על הניר הורוד אסתי במכתביך
את שואלת הרבה איך אצלנו וכו' ואני באמת בכל המכתבים
כותב דברים כלליים מפני שקשה לרדת לפרטים ויותר מזה
היות ומילים הן קטנות מלבטא רגשות לא הייתי רוצה
לספר סיפורים שלא יובנו בדיוק כפי שאני מרגיש כי אז
פשוט הדברים לא יהיו נכונים ולכן כשאחזור ננסה
לחיות ביחד את אותם חויות וביכלל גם אצלי אישית
כשהימים עוברים ומסתמנת כבר פרספקטיבה של מבט
הדברים מתחדדים גם אצלי ומקבלים את האורות והצללים
המתאימים כתבת לי שישנם כאלו ששלחו מכתבים מאד
פסיימים [פסימיים] הביתה להגיד שלא עברו עלי רגעים קשים שמביאים
אתם מצבים פסימים זה כמובן לא נכון אבל אני
מאד משתדל לא להיתפס לאותם מצבים ולשמור מה שנקרה [שנקרא]
על מורל ביכלל בין הזמנים בהם אני חייב לעסוק
בצבא אסתי אני עוסק בבית כלומר אסתי למרות
שאני רחוק אני משתדל ורוצה להיות אתכם ולכן
דרך אגב כל כך חשוב לי לקבל מכם מכתבים חבילות
ויומנים וכל קשר עם הבית חשוב לקבל מכתב זה
כמעט חג עכשיו עם כניסתה של הפסקת האש
לתוקף ממשי הקשר נעשה יותר מסודר וכל יום נכנס
ויוצא דואר אני משתדל לכתוב כל יום ובדרך כלל
[עמוד 2]
אני די מצליח כמוך אסתי אני כבר נורא נורא
רוצא [רוצה] שניפגש אני מתגעגע עד מעבר לאוזניים לילדים
וביכלל להורים ולמשק ולהכל. להיפגש כאן עם מישהו מגבעת –
חיים זה גם כן קרוב לחג אני ניפגש לעיתים די קרובות
עם זכרי ונפגשתי עם החברה מהסיירת אהוד גדעון ושאול
כן פגשתי לפני כמה ימים (כבר קרוב לשבוע) את משה גל
ואמיר קרן (דרך אגב שאלת על אברהם אלקולומברי אז הוא
ברי [בריא] ושלם איתנו)
אסתי באשר לחזרתנו התמונה עוד מאד לא בהירה יתכן
שהעסק ימשך עוד אפילו מספר שבועות ואז, אני מקוה
שנצא לפחות לחופשה ויתכן וכך אני מקוה שנשוחרר תוך
זמן קצר יותר.
בכל מקרה אסתי אני כבר נורא רוצה לחזור ועד
שנחזור תשלחי הרבה מכתבים חבילות וכו' וגם כמובן
לצרף מכתבים מגל ואורי ותמסרי לשניים הקטנים והחמודים
האלו הרבה נשיקות וד"ש ותספרי להם משהוא עם קצת
ציונות ובנתיים הרבה הרבה שלומות
ד"ש לכולם ולהתראות מהר
יצחק