לאה אהובה ויקרה

בעד המכתב , מבו חשון , עשיר בתכן וחם מאוד ובעד התמונות
רב, רב נשיקות. שמחה גדולה נולדה בי בקבלי את התמונות, תמונות של
פנים שמחים ובהירים ואושר הצליחו במדה מוחדה ולו בעתיד רוצה את
להבין לי שמחות אז תשלחי לי תמונות. גם מאחל אני לך לרגל קבלתך
כבר תשובה בטוחה מה שנוגע למשרתך ,הגם שאני מסכים אתך שהסכם
קרוב ל6 לא הוא תשלום יפה. יפה רק שתכלי להשאר בירושלם.
גם שבע רצון אני שאת מרגישה היטב . אבל לא נעים לי לחזור כמעט
בכל מכתב שאני מתנגד לעבודתך גדולה ומרבה , כי לצאת בחמש לפנות
ערב ולשוב הביתה לפני עשר זאת לא לפי כחות האדם . אני חוזר ושונה
עשי חשבון בעצמך".. אני נמצא עכשיו במצב כזה ואין איש שיקנא בגורלי.
משמחת אותי גם הידיעה שמצב הוריך ןאחותך טוב. מה החליטה כעת
אחותך? אם קנית לך כבר כלי הנגינה מה את מנגנת כבר?
חפץ אני גם הפעם לעבר על מצבי. מצב טוב. הסכמתי כבר לגורלי
ואוכרח לפי חשבוני להשאר פה עד חצי שינואר עובד אני אפילו במרץ
גדול כדי לגמר לפני 15 חדש זה אבל לא אוכל לתפס הכל. החלטתי
להוציא הכל עד סוף כי זה היה דחוף, להיות אחרי כל הבחינות ולברח
מפה לפני ,עבודה בכתב וזאת לפני שני חלקים.
מה שנוגע להמלצה עד היום לא קיבלתי שום ידיעה כמו שכתבתי לך
במכתב הקודם פרופ' כץ מלקוב לא ענה לי, כך, שאין לי למי לפנות
לבובה שישמר רק את כל הענין. כתבתי הביתה ובקשתי את איחי שהם
במשק בדצמבר , בימי החפש בבית כאן ,וסעו לבובה. אתמל שמעתי פה
בוילנה את לוב ופה אשר הרצה לרגל יובל קרן היסד. מבית קיבלתי
במשך השבוע מכתב רחב , ופה אקשור לך את המלים אשר לא הבינותי.
פירשם הם ממני שאבא על כמה ימים זלוצובה כדי מעט לנוח. אבל לא
יכולתי להחליט תכף ומיד וחיכיתי עד היום, אשר אקבל בו מאת הפרופ.
תשובה ברורה ,מתי יקבל את עבודתו בכתב ועכשיו כאשר קבל הוא כבר
חלק ממני. אז אשאר פה עד שאגמור ולא אסע , הגם את כועסת על כי היא
רגילה שתמיד בימי החופש בא אני, הביתה אבל מה לי לעשות. כותבים הם
לו שבזלוצוב שורר שעמום גדול , וכמעט שאינם רואים לפנות ערב אנשים
ברחוב מצב אותו לפי שכתובים לו טוב , תמיד היא שואלת אותי על מצבך
גם מצב יתר משפחתו טוב רק הרתן בוכה שעליו לשבת בזצבורוב
בזלוציה הוא בא תמיד אל אחיך זאב קטן הוא נער יפה וכלם כותבים
על אדותיו שבחים גדולים רוניה לומדת היטב , ולו חפצת לשלוח לה עתון
בעד, ילדים עם נקודות היתה היא מאשרה בקבלם , כי היא אוהבת
ספרים וקוראת היא כבר ספרים עברים קלים אבל כאשר תשלחו אז
שלחו על כתובת [..] ותוסיפי בעד רוניה בסוף סלחי לי שלפעמים
כותב אני מכתבים שתכן מעציב אותך , אבל איני אשם בדבר. דווקא
ביום השבת כי באותו יום מקבל פרופ – שם אני לפעמים נרגז ,אז
מפיק אני הכל על הניר ואין לי למי לכתוב רק עליך והביתה
ואצלי אין סודות לפני אנשים קרובים לי כי טבעי כבר כך שסגור
אני לפני אנשים זרים ופתוח אני לפני אהובים חפצתי ,לאה אהובה
שתביני אותי היטב , לא קשה הוא הלמוד ,כי עוד שביעים משוק העבודה
ואגמר ,אבל כאשר אני מרגיש שאצטרך לשבת פה עוד כמה ימים
אז נופל עלי פחד גדול בסוף לאה אהובה כתבי לי הרבה ושלחי תמונות
אני נושק אותך ודורש בשלומך וצחק
וילנה יא' כסלו תרצ"ו

נשיקות יד להוריך ולאחותך
דרישות שלום ממשפחתי.