אוֹצָרוֹת
1955 07 במרץ

אורי יערי כותב בשנית לועדת הקליטה מבואנוס איירס.

אורי יערי נאות מרדכי, ישראל פורסם על ידי ניסן יערי

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

אבי, אורי יערי, נשלח מטעם קיבוץ נאות מרדכי, 'לצוד' עולים חדשים בארגנטינה.

הדבר היה באמצע שנות החמשים, זמן קצר לאחר הפילוג בתנועה הקיבוצית. קיבוץ נאות מרדכי, בצעד אמיץ ועצמאי, בחר להישאר בשלמותו ובהמשך לכך, ויתר על תמיכתה של תנועה קיבוצית כלשהי.

כתוצאה מכך, תקצוב הנסיעה נפל כולו על הקיבוץ ובנוסף על כך, נמנעה מאבי השליח, גישה לתנועות הציוניות שפעלו באותה שעה בארגנטינה. הדבר גרם לקשיים ומתחים לא מעטים, עימם הוא נדרש להתמודד.

יש לציין כי אבי עלה ארצה מגרמניה ולמעשה רכש את השפה הספרדית תוך כדי שליחותו. היה לו כישרון גדול לשפות וניתן לראות זאת בכתיבתו הרהוטה בעברית, על אף שהוא עצמו הגיע ארצה רק שש שנים לפני כן.


אבי, אורי יערי, נשלח מטעם קיבוץ נאות מרדכי, 'לצוד' עולים חדשים בארגנטינה.

הדבר היה באמצע שנות החמשים, זמן קצר לאחר הפילוג בתנועה הקיבוצית. קיבוץ נאות מרדכי, בצעד אמיץ ועצמאי, בחר להישאר בשלמותו ובהמשך לכך, ויתר על תמיכתה של תנועה קיבוצית כלשהי.

כתוצאה מכך, תקצוב הנסיעה נפל כולו על הקיבוץ ובנוסף על כך, נמנעה מאבי השליח, גישה לתנועות הציוניות שפעלו באותה שעה בארגנטינה. הדבר גרם לקשיים ומתחים לא מעטים, עימם הוא נדרש להתמודד.

יש לציין כי אבי עלה ארצה מגרמניה ולמעשה רכש את השפה הספרדית תוך כדי שליחותו. היה לו כישרון גדול לשפות וניתן לראות זאת בכתיבתו הרהוטה בעברית, על אף שהוא עצמו הגיע ארצה רק שש שנים לפני כן.


מכתב שני בסדרה, הפעם מבואנוס איירס

ארועי התקופה

1950
1959

כתב היד

עמוד 1/2

לחברים שלום!

1) קבלתי את המכתב (בלי תאריך) שנכתב בזמן האסיפה. תודה על מסירת דין וחשבון. כאן העבודה מתנהלת בעצלתיים. עיקר פעולתי היא למען גרעין העליה. יש לסדר כל מיני עניינים טכניים. ברור לי שללא היותי כאן וללא בירורכם עם דובקין לא היו נותנים לעלות לחלק גדול מהם. חשוב, שתמסרו את הרשימה ששלחתי לכם בפעם האחרונה לסוכנות בירושלים, והעתק אחר לבורמן כאן. יש לי הרושם שכל אלה באמת יעלו בתאריך הנקוב ויגיעו לנאות מרדכי. אני חוזר עוד פעם על השמות.
מרדכי רבינוביץ, אשר טננבוים , סימה טננבוים- הילזנכט, נתן דינר, דינה פרידמן, יוסף לוי, מרגלית לוי, חיה ספיטבוים, אהרון קרוניק,קלרוס קרייצ'יק, הינדה טייכמן+ בן בגיל 6. נוסף לכך הסבתא של יוסף לוי, בשבילה באופן מיוחד חשוב להשיג את אישור הסוכנות, כי בלעדיה לא יסעו. במקרה שלא נוכל להשיג בשבילה את הוצאות הדרך מן הסוכנות, נשיג אותו ממקור אחר. ליוסף לוי יש כאן ירושת קרקעות שנאמדת בערך של 70,000 פיזית (7,000 ל"י). אין לו אפשרות למכור כעת. כדאי לברר איתו את הענין בהקדם אחרי הגיעו, כדי לחסוך הסתבכויות מאוחר יותר.
2) טרם כתבתם לי מה אתם חושבים לעשות בענין חיה בפיטבוים. היא עולה עם הגרעין מפני שלא ניתן לה מקום במכון למדריכי חוץ לארץ. יש להסדיר לה לימודים באיזשהי צורה. אם לא תצליחו להסדיר את הדבר, יהיו כאן הדים ותגובות בהחלט לא חיוביות לגבי המשק ולגבי עבודתי. נא, אל תתרשלו וענו לי בזמן על הדברים שטעונים ברור, ונחסך לנו מצבים בלתי נעימים.
אפילו שתענו עכשיו בשלילה, וזאת אומרת שהתשובה תהיה בידי בערך בהתחלת אפריל, כבר לר אוכל לחזיר את המצב לקדמותו, היא תצטרך לנסוע בכל אופן. הוצאנו אותה כבר מן ההכשרה, והיא עושה את כל ההכנות לעליה.
3) קליטת יתומים- בינתים נראה לי שתקוותי בענין זה היו מאוד מוגזמות. אינני יודע אם אפשר להצליח בזה. ואם כן, רק לגבי בודדים. אין לדבר על העברת כיתה. בכל אופן, אל תדחו תכניות אחרות בגלל עלית ילדים מכאן.
4) השקעות: עדיפות הכבשים היא אך ורק בכך, שהסיכוים לכבש אותם בחינם ולהעביר אותם כמו מתנת הגרעין, נראים טובים. כבר כתבתי לכם, שאני מתיחס בספקנות גדולה לכל הטיפול שלי בשטח הכספי והכלכלי. יש עד כה יהודי אחד שמוכן להשקיע במשק וגם לעלות  מאוחר יותר בתנאי הורים. זה האבא של אשר טננבוים. הדבר הפשוט והיעיל יהיה, אם תשבו עם אשר כשיגיע. את כל היתר שרוצים לחיות ע"ח ההשקעות יש לפסול לפי דעתי. הסכומים אינם עומדים ביחד לבעיות חברתיות שתתעוררנה. בינתים הפסקתי לטפל בענין.

עמוד 2/2

5) עלית הורים: המשפחה ליכטנברג- הורים של מלכה צ'יז'יק וטינה- יעלו בזמן הקרוב. רכוש אין, או כמעט שאין. איתם עולה בנם בגיל 25 בערך. פקיד, שלא עבד עבודה גופנית- משפחתו של ד"ר פרידמן מתכוננת לעלות בסתיו. השאלה היא, אם יוכלו להחליף את דר. לור. הוא מסכים לחיות בכפר בלום עד שייבנה שיכון מתאים בנאות. ייתכן שילכו לאולפן בחיפה מדצמבר 55 עד מאי 56. כדאי להתחיל את הבירור עם קופת חולים- יש משפחה שמתעניינת בעליה לנאות, אך לא כהורים אלא כחברים. הגיל 40, בנם כאן בתנועה בגיל 15. מסופקני, אם אפשר לקלוט אותם בגלל גיל הבן שאינו מתאים.
חבל, כי הם עושים רושם מצוין והיו מתרגלים טוב לעבודה- יש רווק בן 38 אשר רוצה להצטרף לגרעין עליה הנוכחי. הוא סוחר, אבל רוצה לעשות את הצעד המהפכני לחיי קיבוץ. השקפותיו קרובות לחרותיי. מכיוון שהוא מוכן לשלם את הוצאות הדרך בעצמו, יעצתי לו לנסע על חשבונו ולהתקבל במשק כאורח לתקופת נסיון. נראה, אם הוא יגיע?
6) איחוד הפלגים: אחרי הדין והחשבון שלכם על השיחה עם דובקין לא הוספתם לכתוב על נושא זה. האם הייתם בבח"ן? מה נודע? הייתי מאוד רוצה לדעת, לפני שאמהר ליישר את ההדורים כאן.
7) המצב בתנועה והמשך פעולה: השאלה העיקרית היא, האם תהיה החלפה או לא. כבר הסברתי לכם […] התנועה עומדת כאן על רגלים כושלות ואין לחזות את הצפוי לה. העליה מחלישה את התנועה בשני מובנים. ראשית הולכים אנשים מרכזיים וזאת מכה ישירה. שנית, נחלשת ההכשרה שהיא לא התנועה. נשארו בה 5 חברים בלבד ויש לחזק אותה. הוה אומר הוצאת אנשים מרכזיים מן הקנים והעברתם להכשרה. זהו מבחינה כמותית, מבחינה איכותית מתקבלת תמונה אולי עוד יותר עגומה. עם הגרעין עולה הכח הארגוני והמשקי של התנועה, ואותות הליכתם כבר מורגשות. המצב הכספי החמיר, הארגון צולע במאד. ואני הוא זה שצריך להתנגד להלכי רוח דפטיסטיים שמצדדים חיסול ועליה המונית. התנגדותי מבוססת על כך, שעליה המונית זאת היתה מונה 3-4 איש. יש להמשיך ולחזק את התנועה כדי להגיע ראשית כל לגרעין עליה נוסף שיהיה מוכן לעליה בסוף השנה. הוא ימנה כנראה כמו הפעם כ5 חברים שמסביבם יהיה אפשרי לרכז עוד כמספר הזה. השאלה תהיה אז, איך למלא את ההכשרה מחדש, ואיך עד אז לחנך חברים לקראת עמדות מרכזיות בתנועה- אם אין רצון לעבוד בכיוון זה של חיזוק התנועה, אפשר לראות את עבודתי כאן כגמורה, ואוכל לחזור אחרי הפלגת הגרעין הזה. אודה בגלוי שמבחינה אישית הייתי מעדיף החלטה כזאת, אך אני מבין שלקבע שיקול יותר אוביקטיבי. הוא יביא לדעתי להחלטה עבור המשך. ובכן, תנו את הוראותיכם. בהתחלת אפריל אני יוצא לשבוע ימים לברזיל. שלום אורי

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אורי יערי
מיקום: נאות מרדכי, ישראל
תאריך: 07.03.1955

מקבל/ת המכתב

שם: וועדת קליטה וועדת קליטה
מיקום: נאות מרדכי, ישראל

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה