יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם סיפור רקע
אבי, אורי יערי, נשלח מטעם קיבוץ נאות מרדכי, 'לצוד' עולים חדשים בארגנטינה.
הדבר היה באמצע שנות החמשים, זמן קצר לאחר הפילוג בתנועה הקיבוצית. קיבוץ נאות מרדכי, בצעד אמיץ ועצמאי, בחר להישאר בשלמותו ובהמשך לכך, ויתר על תמיכתה של תנועה קיבוצית כלשהי.
כתוצאה מכך, תקצוב הנסיעה נפל כולו על הקיבוץ ובנוסף על כך, נמנעה מאבי השליח, גישה לתנועות הציוניות שפעלו באותה שעה בארגנטינה. הדבר גרם לקשיים ומתחים לא מעטים, עימם הוא נדרש להתמודד.
יש לציין כי אבי עלה ארצה מגרמניה ולמעשה רכש את השפה הספרדית תוך כדי שליחותו. היה לו כישרון גדול לשפות וניתן לראות זאת בכתיבתו הרהוטה בעברית, על אף שהוא עצמו הגיע ארצה רק שש שנים לפני כן.
אבי, אורי יערי, נשלח מטעם קיבוץ נאות מרדכי, 'לצוד' עולים חדשים בארגנטינה.
הדבר היה באמצע שנות החמשים, זמן קצר לאחר הפילוג בתנועה הקיבוצית. קיבוץ נאות מרדכי, בצעד אמיץ ועצמאי, בחר להישאר בשלמותו ובהמשך לכך, ויתר על תמיכתה של תנועה קיבוצית כלשהי.
כתוצאה מכך, תקצוב הנסיעה נפל כולו על הקיבוץ ובנוסף על כך, נמנעה מאבי השליח, גישה לתנועות הציוניות שפעלו באותה שעה בארגנטינה. הדבר גרם לקשיים ומתחים לא מעטים, עימם הוא נדרש להתמודד.
יש לציין כי אבי עלה ארצה מגרמניה ולמעשה רכש את השפה הספרדית תוך כדי שליחותו. היה לו כישרון גדול לשפות וניתן לראות זאת בכתיבתו הרהוטה בעברית, על אף שהוא עצמו הגיע ארצה רק שש שנים לפני כן.
מכתב שלישי בסדרה
ארועי התקופה
כתב היד
אל
ועדת הקשר.
ועדת הקליטה.
לחברים של רב!
בזה אני באה להודיעכם על העברת סמכויות וחובות. העולים הפליגו אתמול והטיפול בהם עובר בזה מייד לידיכם. ברור לי שחלקי הקל שבתפקידים. עוד אפשר- גם בגולה זו- לשכנע אנשים (כל אחד באמצעים הנראים לו) שיעלו ארצה, שילכו לקיבוץ, ואפילו שילכו לנאות. מביאים אותם עד לאונייה ובזה נגמר. אך ברור לנו שבזה רק מתחילה העבודה. אין ספק שתהיה קשה, ואם לא ייעשו מאמצים יותר גדולים מאשר מקובל, לא כל חבר שדרך על סיפון האונייה אתמול ועמד להצעה לקבלת חברים בפסח הבא. יהיה חבל על הוצאות ומאמצים שהיו כרוכים בעבודתי כאן, אם לא תושלם העבודה עד הסוף. ברור לי שאין זה תלוי בחבריי הוועדות בלבד אלא בכל חבר וחבר ובאווירה הכללית שתשרר אצלנו. ובכן יהיה על חבריי ועדת הקליטה לא רק לפעול לבדם, אלא גם מותר עליהם להפעיל חברים רבים ככל האפשר. הצלחה בקליטה או כישלון בה, יהיו להם הדים חזקים כאן ויתכן מאוד שזה יחרץ את גורל ההמשך מכאן. במידה שזה נתן אני אתן לכם כמה נתונים כדי להקל על הקשיים הראשונים בלבד.
העולים הם: הגרעין המקורי: אשר וסימה טננבוים, מרדכי רבינוביץ׳, נתן דינר, דינה פרידמן. לאלה הצטרפו: קופה קרייצ׳יק מתוך התנועה. לא חבריי תנועה: יוסף הוא מרגלית לוי, אהרון קרוניק. מדריכה: חיה שפיטבוים- מרגלית הייתה פעם בתנועה, אהרון היה לפני הרבה זמן בתנועת נוער, יוסף, היחידי שאין לו מושג בכלל על ציונות. וודאי לא על חיי קיבוץ. הוא בא בגלל אחותו ובחורתו. ומפני שגם כאן לא הייתה להם חברה כלשהוא. יש לקרב אותו להתגמשות מסוימת. הוא גם שייך ל״בעלי הרכוש״ של הקבוצה. יש לו הרבה כלי נגרות
וכנראה גם די הרבה כסף. כבר כתבתי לכם שהבדלים הסוציאליים בין העולים הם די גדולים. בימים האחרונים נעשו עוד מאמצים, כדי לצייד את כולם במינימום לפחות, וכנראה לא חסר לאף אחד הרבה לנורמה. בכל אופן רצוי מאוד שהיחס לחברים מטעם המחסן יהיה אדיב, מלא הבנה, ושתהיה נכונות לעזרה. צרה כללית היא, שלא הצליחו לקנות כאן הוא מכנסיים. קצרים כנראה זה חסר לכולם. אולם יוכלו לתת מתנה למחסן מבגדיהם העודפים, ולקבל את מה שחסר להם. רהיטים יש כדלקמן:
דינה: מיטה -מזרון -ארון -שולחן -שולחן לילה.
נתן : מיטה-מזרון-שולחן לילה.
אשר -סימה: מיטה מזרון-ארון-שולחן-כסאות.
מרדכי : מזרון-ארון.
קופה: מזרון.
לארון או לחיה אין רהיטים. יוסף הוא מרגלית מביאים את החומרים והוא רוצה לעשות לו את הרהיטים במקום. כמו כן רוצים לעשות לבד רהיטים בשביל הרווקים מעץ הארגזים. רצוי למצוא הסדר שיאפשר להם לבצע את העבודות האלה בהקדם. שמיכות יש לכולם. וילונות ושטיחים יש רק לאשר וסימה (נדמה לי).
דיור: 2 חדרי משפחה: יוסף- מרגלית. אשר-סימה. דינה ונתן טרם התחתנו ולא רוצים להיכנס לחדר משפחה בינתיים. רצוי להכניס לחדר אחד את דינה וחיה, חיה כנראה תבוא רק לבקר מאולפן. את 4 הרווקים אהרון, קופה, מרדכי, נתן כדאי להכניס לחדר אחד עד שיבואו החברים שטרם חזרו מהצבא. אחר כך כדאי לערבב אותם.
עברית : אשר לא זקוק לשיעור, נתן ומרדכי יודעים קצת וילמדו מהר. ייתכן וגם סימה יודעת מספיק, כדי לצרף אותה אליהם. קופה וארון יודעים מילים מספר, היתר כלום. אני מקווה שעניין ימי הלימוד יהיה מסודר מההתחלה וללא ויכוחים.
חופש עליה: הצעתי להם לקחת את החופש לא בהתחלה, אלא רק כעבור חודשיים. יכירו כבר את המשק, קצת שפה, ויהנו יותר. באופן מיוחד יש לזה חשיבות לגבי אלה, שאין להם קשר לנאות לא ע״י חברה, לא ע״י משפחה ולא ע״י השקפת עולם. לעומת זאת יש להם חברים במקומות אחרים. כל קליטה שהיא. ותהיה רק בת חודשיים תחזק אותם לגבי פיתויים מבחוץ. (באם זו תהיה קליטה). כנראה תהיה גם עונה בוערת בכרם או ביצה פרי שלא תאפשר את החופש. להוציא מן הכלל יש את נתן שעורב נמצאים בארץ.
חיה סניטבוים: חושבים כאן שרק אם חזרתה הנה יהיה אפשרי לשלוח את הגרעין הבא. משום כך אין לבזבז זמן. האם ביקרתם כבר מתי מתחיל האולפן. באם התאריך הוא רחוק, צריך לנצל את הזמן ללימודים אחרים (בלי ידיעת שפה?)
או לוותר על האולפן ולמצוא בשבילה אפשרויות אחרות ללימוד השפה. האם אין אפשרות להכניס אותה למכון מדריכי חו״ל משם שלא הצלחנו כאן אינו מוכיח שהדבר הוא בלתי אפשרי. האם כבר נעשו מאמצים בכיוון זה?- ברור שהיא צריכה לקבל איזה תקציב קטן של מהכיס בזמן שהותה מחוץ למשק.
רצוי שבע הקשת תזמין את כל הגרעין לישיבה מיוחדת כדי לשמוע אינפורמציה מפורטת על הנעשה פה. יש לשקול, אם כדאי לצרף אחד מהם לוועדה תיכף. אם לא יהיו לך נימוקים מיוחדים נגד זה, יהיה גם רצוי שאשר ימסור דברים באסיפה הכללית. אחרון אחרון חביב: הם יגיעו לחיפה ברביעי ליוני באונייה ״נגבה״. המטען חוץ ממזוודות נופש בערך 12 מ3. (הרבה פחות מאשר היה לדרום-אפריקאים.
שלום לכם והצלחה רבה!
אורי
העיקר שכחתי! הצעתי לסידור עבודה כללי: נשתדל להכניס אותם למקומות קבועים. בשום אופן לא מטבח בשנה ראשונה, ולא מקומות עבודה בהם שולטת הלועזית
נתן דינר -גן ירק או בריכות
קופה קרייצ׳יק- מלאכה
סימה טננבוים – ילדים חקלאות
דינה פרידמן – חובשות או עצי פרי
אהרון גרניק – גידולי שדה
יוסף לוי -נגריה
מרגלית לוי-פעוטים או פרי
אשר טננבוים- אספסת או עצי פרי
מרדכי רבינוביץ׳ – מכוורת
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
