חברים  יקרים לי !

נאמר כבר  בינינו הכל, אבל  יש עוד מקום ראוי  ומרגש  לתודתי אליכם.                       התרגשות אותה חוויתי  במפגש הסיום עמכם  ביום שישי.                                                        אני הרגילה זה שנים רבות למחיאות הכפיים  של קהל ילדים ומבוגרים, להכרת תודה  והערכה  שאינני מבקשת לעצמי כלל וכלל  ובמיוחד לא במקומות בהם אני עושה דרכי בהתנדבות.

וכפי שאמר גתה:                                                  “ העיקר המעשה , הכבוד  לא כלום”

הפעם הצלחתם  לרגש ולטלטל את נפשי בעוצמה ובהרגשה נדירה.                                  כפי שכתבתי לכל אחת ואחד מכם  באופן אישי בהקדשה על ספר הילדים  שבחרתי  להעניק לכם באהבה \"כפתור ולולאה\" – פונה  שוב במכתב  זה בתודה אישית  לכל אחת ואחד  מכם.  אכן הייתם קבוצה – תצרף  של  “כפתורים ולולאות” אנושיים  ומיוחדים ,מיטיבי  התבוננות  ואוהבי המילה הכתובה.

כמו שידוע  לא די במורה / מדריך  אף אם הוא חפץ  להעניק  – הקסם מתקיים  בחיבור  בין שני עברי המתרס  ואני התברכתי בכם תלמידיי.

*** איני  מבטיחה  דבר אך אם  והיה  ויעמדו לפניי  שוב התנאים  והאפשרות מבחינת לו\"ז  של חיי  אודיעכם  על פתיחת  קורס  כתיבה נוסף – על הקונספט ורמות הקבוצות .

בהערכה  רבה

ורדה גנזך

כותבת – מספרת- משחקת

מרץ -2014