יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם סיפור רקע
המכתב מתאר חוויות עוצמתיות של פחד, כאב והישרדות בצל אירועים טראומתיים, את ההתמודדות עם תחושת ההדחקה באותו בוקר קשה, שבו הידיעות על המתרחש מתחילות לטפטף ולטלטל את עולמה של הכותבת. דרך תיאורים מלאי רגש, בולטים כוחם של האנשים וניסיונם לשמור על חוסן נפשי, גם כשהמציאות מתמוטטת סביבם.
המכתב מתאר חוויות עוצמתיות של פחד, כאב והישרדות בצל אירועים טראומתיים, את ההתמודדות עם תחושת ההדחקה באותו בוקר קשה, שבו הידיעות על המתרחש מתחילות לטפטף ולטלטל את עולמה של הכותבת. דרך תיאורים מלאי רגש, בולטים כוחם של האנשים וניסיונם לשמור על חוסן נפשי, גם כשהמציאות מתמוטטת סביבם.
ארועי התקופה
כתב היד
בס"ד
צרי – אח שלי יקר.
מצרפת לך נקודות בזמן של אותו בוקר שהפך ליום שמחת תורה. שבעה באוקטובר. ליבי איתכם. יוצא אליכם. תמיד.
שעת בוקר מוקדמת .
במקרה נמצאת בסביבתה של לייבה חיה.
אני שומעת חצאי דברים, מילים נזרקות לחלל האויר.
מרחיקה..
חוזרת הביתה ובדרך עוטה על עצמי נוצות של בת יענה.
אצלי בביתי הפרטי ביונתן, עוד לא יודעים דבר..
אני יוצאת אל הקידוש בדרך פוגשת את רננה גרינפלד והיא בפנים מודאגות מספרת שגייסו את משפחתה.
נוצות בת היענה שלי מצטופפות ומכסות כבר את כולי..
המידע מתחיל לזרום טיפין, טיפין..
יאיר מגיע אלי ומספר לי שאבא שלי התקשר אליו מתוך הממ"ד, בבכי תמרורים..
צרי אחי הקטן ושני ילדיו הקטנטנים עמוק בלב הסערה.
כפר עזה.
אני מסתובבת במושב נעה נדה ממקום למקום..
אבל הנוצות שלי והחול, החול, החול של ילדותי מכסים את כל ראשי.
ראשי טמון, עד צוואר.
מחכה ומחכים שהשעות יעברו, שתגמר לה השבת ואתקשר למשפחתי.
לשמוע איך, למה ומי..
בין המילים או בעיקר חוסר המילים של יאיר אני מבינה שקורה דבר נורא..
אני בשלי, הראש טמון עמוק.
מוצאי שבת מגיע.
אני מתיישבת על המיטה. הנוצות מתפזרות סביבי,
אני בתמימותי מתקשרת לצרי.
השיחה ישר מתנתקת, רק הודעות קצרות מאוד.
מבליחות בין כל המתח, שלא תיגמר להם הסוללה. מחכים לחילוץ. לא טוב, לא טוב – רע.
סגורים משש וחצי בממ"ד. השעות חולפות,
שחר מניקה תינוקת בת חודש וחצי, צימאון. צימאון.
אני כבר מרוטה.
מרוטת נוצות ובעיקר מרוטת נפש.
2.30 בלילה
צרי, שחר, גוני ויהלי מחולצים.
אחי המתוק הקטן והעדין, מחזיק את משפחתו בדרך לאוטבוס
כשגופות מכרים וחברים סביבם.
החיים של כולנו מקבלים תפנית.
תודה לה׳ על נס פרטי,נס גדול.
זוכרים כל יום וכל רגע את אחינו הגיבורים שקפצו להצילם
מכל קצות הארץ .הגיעו להושיע.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
