במכתבו, יהושע מספר על השפעת בוא הגשמים על חיי היומיום במחנה, תוך תקווה שהנוף השומם יתמלא בצמחייה. הוא מביע שביעות רצון מהגעת המיטות החדשות בדיוק בזמן לסערות החורף, אך מתאר גם את הקשיים בהשגת בשר כשר בשל הנתק התחבורתי. לצד זאת, הוא מרגיע את משפחתו שאין סכנת בידוד מוחלט הודות לנוכחות שדה תעופה סמוך. יהושע מסיים בהרהורים על גורלם של השומרים הנאלצים להתמודד עם הקור והגשם,
1945 10 באוגוסט
יהושע כהן כותב להוריו בזמן הסערה בסודן (10).
יהושע כהן קרתגו, סודאן פורסם על ידי מערכת אוצרות
ארועי התקופה
1940
1949
כתב היד
עמוד 1/4
להורי היקרים שלום רב!
…. תריסים, חלונות …. רוח וסערה מתקרבת, כולם רצים להגיף את החלונות — ברגע זה בחרתי לי דווקא לכתוב אליכם את מכתבי.
ּבירכתם אותי במזג אוויר דומה למזג האוויר בארצנו, קרירות ורוח מלבבת. וראו זה פלא — ברכתכם נתמלאה, ואף יותר מכפי ששיערתם.
מהלכים אתם עתה בוודאי ובראשכם המחשבה: ”אם אצלנו בארץ חום (והרי חודש אלול סוף כל סוף), מי יודע מה הוא מצבם שם בסודן"…
אך כמה משונה הוא הדבר, התאמינו? את קצב הכתיבה שלי מלוה רעש טיפות הגשם, כן גשם!! ועוד איזה!!….
הפסקתי, ויודעים אתם למה? — חברי קוראים אותי אל החלון למען אתבונן בבית הכיסא שלנו, כיצד נשאר זה בלי גג, ממש כאילו פגעה בו ”פצצת־אטום"
ובכן, כפי שרואים אתם, מזג האוויר אצלנוהשתנה לחלוטין — הוא הפך להיות קריר, ולעתים אף קר עד־כדי־כך שיש צורך בלילה להתכסות
בשתי שמיכות.
עמוד 2/4
ייתכן שעם בוא הגשמים תתכסה גם הסביבה בעשב, ואז ייהפך גם ה"נוף" השומםלאדמה ירוקה.
אגב, האם כתבתי לכם שכבר קיבלנו את המיטות?
היה זה באמת בדיוק בזמן. באותו יום אשר קיבלנו אותן החלו פה גם הגשמים, וכפי־הנראה שביום גשם יותר נעים לישון על מיטה ומזרון מאשר
על הארץ.
בשר גם־כן הגיע אלינו פעמיים מחרטום (כשר כמובן), אך כפי־הנראה שהסידור הזה הוא בכל־זאת בלתי מוצלח. ראשית, מכיוון שהגשמים מנתקים אותנו מחרטּום (הבשר בא ברכבת), ושנית, קשה לדעת אם אפשר יהיה לשמור על טריּות הבשר במשך כל הזמן בצורה כזאת. תקוותנו היא שעד החגים יגיע אלינו שוחט מהארץ. הנִזכה לכך?
כיוון שהזכרתי לכם שעם בוא הגשמים הננו נמצאים מנותקים מהסביבה, מצאתי לנחוץ ביחד־עם־זאת לעמוד ולהבהיר לכם בדיוק את המצב, לבל תחששו חס־וחלילה כי יכולים אנו להיאבד לגמרי במדבר הסודני מבלי כל זכר.
עמוד 3/4
פסי הרכבת אמנם מנותקים על־ידי הגשם, אך ברוך השם נמצאים אנו בזרועות האימפריה, ולאיזה אימפריה אין היום אווירונים? ושדה
תעופה, תשאלו אותי? — כן, שדה תעופה, כמו ”שלנו" לא האמנתי אפילו אני שאפשרי הדבר — נמצא הוא ממש על־יד האף. כל אווירון ניגש עד
כמה עשרות מטרים מֵ המחנה, ממש כמו טכסי [= מונית]. וליצני המחנה אומרים: במשך הזמן ייפתח פה כפי־הנראה שירות קבוע: סודן – ארץ
ישראל… טרגי־קומדיה, הלוא־כן?
מסתכל אני בשומרים העומדים בעמדות השמירה, קופאים מקור ומגשם. מה אומרים אתם: להירטב? לקפוא מקור? אך בכל־זאת למעלה, בשמירה על האחרים — גורל יותר טוב הוא, הלוא־כן?
נו, מילא, צריך לקוות שגם זה יבוא
מוכרח לבוא!!!
המצפה, וביחד אתכם — בנכם יהושע
אגב: קיבלתי בימים אלה את שני הספרים: ”נֵהרֹו"
ו"על סף המחר" — רוב תודות על התשורה.
(הפֹוך מעבר לדף)
עמוד 4/4
זרם המים עובר על יד הצריף, הנה שט לו זרד־עץ ועושה את דרכו אל הּבלתי נודע, ונזכרתי ברגע זה שֶ הנה עומדים אנו בגמר השנה אשר כל־כך
מהר עברה, כמו זרם מים זה העובר על ידנו.
ייתכן שעד ראש השנה יגיע לידכם מכתב נוסף ממני, ובו אכתוב לכם ביתר רחבּות על חג זה אך שהוא בעל ערך רב כל־כך עבור כל יהודי;
בינתיים נתונה לכם ברכתי לראש השנה:
תהיה השנה הבאה שנת אור ואושר לעמנו, שגׂשוג ובניין לארצנו, נחמה ונחת לכם, הורַי היקרים והאהובים.
כי ”עוד לא אבדה תקוותנו"…
ברכה גם למכרים והחברים, קרובים ורחוקים.
אני מחכה למילים נוספות מאמא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
שם: יהושע כהן
מיקום: קרתגו, סודאן
תאריך: 10.08.1945
מקבל/ת המכתב
שם: יעקב כהן
מיקום: כפר סבא, ישראל
כתב היד
עמוד 1/4
להורי היקרים שלום רב!
…. תריסים, חלונות …. רוח וסערה מתקרבת, כולם רצים להגיף את החלונות — ברגע זה בחרתי לי דווקא לכתוב אליכם את מכתבי.
ּבירכתם אותי במזג אוויר דומה למזג האוויר בארצנו, קרירות ורוח מלבבת. וראו זה פלא — ברכתכם נתמלאה, ואף יותר מכפי ששיערתם.
מהלכים אתם עתה בוודאי ובראשכם המחשבה: ”אם אצלנו בארץ חום (והרי חודש אלול סוף כל סוף), מי יודע מה הוא מצבם שם בסודן"…
אך כמה משונה הוא הדבר, התאמינו? את קצב הכתיבה שלי מלוה רעש טיפות הגשם, כן גשם!! ועוד איזה!!….
הפסקתי, ויודעים אתם למה? — חברי קוראים אותי אל החלון למען אתבונן בבית הכיסא שלנו, כיצד נשאר זה בלי גג, ממש כאילו פגעה בו ”פצצת־אטום"
ובכן, כפי שרואים אתם, מזג האוויר אצלנוהשתנה לחלוטין — הוא הפך להיות קריר, ולעתים אף קר עד־כדי־כך שיש צורך בלילה להתכסות
בשתי שמיכות.
עמוד 2/4
ייתכן שעם בוא הגשמים תתכסה גם הסביבה בעשב, ואז ייהפך גם ה"נוף" השומםלאדמה ירוקה.
אגב, האם כתבתי לכם שכבר קיבלנו את המיטות?
היה זה באמת בדיוק בזמן. באותו יום אשר קיבלנו אותן החלו פה גם הגשמים, וכפי־הנראה שביום גשם יותר נעים לישון על מיטה ומזרון מאשר
על הארץ.
בשר גם־כן הגיע אלינו פעמיים מחרטום (כשר כמובן), אך כפי־הנראה שהסידור הזה הוא בכל־זאת בלתי מוצלח. ראשית, מכיוון שהגשמים מנתקים אותנו מחרטּום (הבשר בא ברכבת), ושנית, קשה לדעת אם אפשר יהיה לשמור על טריּות הבשר במשך כל הזמן בצורה כזאת. תקוותנו היא שעד החגים יגיע אלינו שוחט מהארץ. הנִזכה לכך?
כיוון שהזכרתי לכם שעם בוא הגשמים הננו נמצאים מנותקים מהסביבה, מצאתי לנחוץ ביחד־עם־זאת לעמוד ולהבהיר לכם בדיוק את המצב, לבל תחששו חס־וחלילה כי יכולים אנו להיאבד לגמרי במדבר הסודני מבלי כל זכר.
עמוד 3/4
פסי הרכבת אמנם מנותקים על־ידי הגשם, אך ברוך השם נמצאים אנו בזרועות האימפריה, ולאיזה אימפריה אין היום אווירונים? ושדה
תעופה, תשאלו אותי? — כן, שדה תעופה, כמו ”שלנו" לא האמנתי אפילו אני שאפשרי הדבר — נמצא הוא ממש על־יד האף. כל אווירון ניגש עד
כמה עשרות מטרים מֵ המחנה, ממש כמו טכסי [= מונית]. וליצני המחנה אומרים: במשך הזמן ייפתח פה כפי־הנראה שירות קבוע: סודן – ארץ
ישראל… טרגי־קומדיה, הלוא־כן?
מסתכל אני בשומרים העומדים בעמדות השמירה, קופאים מקור ומגשם. מה אומרים אתם: להירטב? לקפוא מקור? אך בכל־זאת למעלה, בשמירה על האחרים — גורל יותר טוב הוא, הלוא־כן?
נו, מילא, צריך לקוות שגם זה יבוא
מוכרח לבוא!!!
המצפה, וביחד אתכם — בנכם יהושע
אגב: קיבלתי בימים אלה את שני הספרים: ”נֵהרֹו"
ו"על סף המחר" — רוב תודות על התשורה.
(הפֹוך מעבר לדף)
עמוד 4/4
זרם המים עובר על יד הצריף, הנה שט לו זרד־עץ ועושה את דרכו אל הּבלתי נודע, ונזכרתי ברגע זה שֶ הנה עומדים אנו בגמר השנה אשר כל־כך
מהר עברה, כמו זרם מים זה העובר על ידנו.
ייתכן שעד ראש השנה יגיע לידכם מכתב נוסף ממני, ובו אכתוב לכם ביתר רחבּות על חג זה אך שהוא בעל ערך רב כל־כך עבור כל יהודי;
בינתיים נתונה לכם ברכתי לראש השנה:
תהיה השנה הבאה שנת אור ואושר לעמנו, שגׂשוג ובניין לארצנו, נחמה ונחת לכם, הורַי היקרים והאהובים.
כי ”עוד לא אבדה תקוותנו"…
ברכה גם למכרים והחברים, קרובים ורחוקים.
אני מחכה למילים נוספות מאמא.
פרטי המכתב
הכותב/ת
שם: יהושע כהן
מיקום: קרתגו, סודאן
תאריך: 10.08.1945
מקבל/ת המכתב
שם: יעקב כהן
מיקום: כפר סבא, ישראל
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?