שלום רב לכם הורי היקרים!

קיבלתי לפני כמה ימים את מכתבכם מערב יום הכיפורים. אינני מבין לדבריה של אמא בדיוק. למה הינך מתכוונת בזאת שאחד המכתבים גרם לך צער? האם זהו המכתב המדבר בהחלפת השמירה על זאת הרי כתבתי לכם שהיא כבר השחורה? ואשר לעצבינו מזמן הוחלפה בשמירה אנגלית. – הם בסדר גמור. ייאוש לא יצליח באיזה צורה שהיא להשיג מאתנו עצּבנות, כי יודעים אנו לשמור עליהם בשביל העתיד. תודתי החמה לך אמא על חבילת הממתקים ששלחת לקטנה. קיבלתי ממנה דרישת שלום לפני כמה זמן. […] קיבלתי בשמחה את הידיעה על התפתחות המושבה. על אף הרגעים הקשים, והמקרים שהמושבה הזאת לא התנהגה בצורה ההולמת מושבה עברית כלפי תושביה – הריני בלב מלא, ביחד אחד מבני עם חברי, מוכן לסלוח. המושבה קיבל תמונה של המושבה מלפני הרבה זמן, זה [עורר] בכל בני המושבה התרגשות גדולה וכולם באו לראות אותה. האם יש תמונות חדשות? אנו מחכים בכל רגע לבואו של עו"ד [מקס] זליגמן. למשרדי הצבא במקום הגיעה ידיעה שהוא עומד לבוא היום. התכונה לקראת בואו היא גדולה וגם התקוות מרובות.

היום שנתיים לגלותנו. העיתון שלנו יצא במאמר המשקף את המצב שלנו, ובפעם הבאה אשלח לכם העתק מלא ממנו. אני מצידי יכול רק להוסיף: תארך הגלות כמה שתארך, אנו מדרכנו לא נזוז. היינו נכונים לכך בעבר נכונים עתה ונהיה נכונים בעתיד שלכם,

יהושע

נ.ב. אם תוכלו, שלחו לי שני זוגות נעלי ספורט מהפירמה: "המגפר". זהו סוג טוב של נעלי התעמלות, וקשה מאד להתעמל בנעליים שלמות. בתודה מראש בנכם יהושע.

נ.ב. זה עתה נודע: זליגמן נמצא כבר במחנה, והנציג שלנו ייפגש איתו בעוד זמן קצר.

יהושע