שלום רב לכם הורַי היקרים!

לא כתבתי אליכם ביום שני [= ב' בכסלו], כיוון 2 אולם, אינני שבאותו [יום] כתבתי לבית־לחם. רוצה לוותר על האפשרות לכתוב אליכם כל שבוע, והנני כותב היום [= ביום רביעי בשבוע]. בדואר אצלנו חל שינוי, ומרשים לנו לכתוב פעמיים בשבוע. במשך השבוע לא חלו אצלנו שינויים רבים, מחוץ לשמועות החזקות הפורחות אצלנו על שחרורים, ואפילו על העברה לארץ. בשבת הגיעה למחנה טלגרמה מעו"ד [מקס] זליגמן הנמצא בלונדון, בה הוא הודיע שייתכן מאד שהמשפט על הגלות ייערך ב־27 לחודש (כלומר היום). בינתיים אין לנו כמובן כל ידיעות על הדבר, אבל כפי־הנראה שאם תהיה איזה בשורה משם — נקבל אותה בהקדם. אגב, שכחתי לכתוב שביום חמישי שעבר השתחרר מהמחנה אחד העצורים מסיבת מחלה, והוא נסע ארצה איתו ביחד נסע גם מפקד המחנה [מייג'ור קולמן] ארצה, וגם הוא – כפי שאמר לנו – נסע להתרפא בארץ.

מפקד המחנה שלנו (זה אותו מפקד שנסע ארצה) הוא אדם מעניין מאד, ובעיקר חברותי. כל אדם שֶ יפגוש הוא תמיד יברך אותו בתחילה: "גוד מורנינג בוי" כלומר "בוקר טוב נער". וכפי־הנראה שלזכותו יש גם לזקוף את הקולנוע והצילומים.

הכוונה שלו בדברים היא ברורה: הוא רוצה "להנעים" לנו את החיים, לבל נברח. בזאת הוא מעוניין כמובן מכל הבחינות. לפעמים כשיש לו איזה הודעות עלול הוא לעלות על גבעה קטנה במגרש המחנה, לאסוף את האנשים ולנאום לפניהם על מינֵי בעיות של המחנה. נאום כזה מתחיל בדרך כלל:

"בראשו ראשונה הנני להודיעכם שהגיעו עבורכם כך וכך שקים דואר, ואני אשתדל להכניסם לַ מחנה בהקדם….". באופן כזה חושב הוא להיהפך לידידם של האנשים, ואז פונה הוא בבקשותיו השונות.

אין אנו כמובן מתמלאים באופטימיות, ואין אנו משלים את עצמנו אחרי דבריו; אבל ביחד־ עם־ זאת אי־ אפשר להתעלם מהעובדה שמפקד מחנה עצורים – מחוץ לעסקי ביטחון (על זאת אגב הינו מקפיד מאד) – נתונים לרשותו כל מיני זכויות אשר ברצונו הוא נותנם לַ מחנה וברצונו הוא נוטל אותם, ועל־כן – כמה שאפשר להיות בדרך־כלל שבעי־רצון בבית־סוהר – אנו חיים איתו טוב. בכל־זאת הייתי מוותר גם על התענוג הזה

נכון?

בנכם יהושע

בציפיה אני מחכה לדעת השלחתם לי את נעלי הספורט? קשה לי להסתדר בלעדיהם, וכאן בתנאים של חוסר אפשרות לתנועה רבה, אינני רוצה לוותר על ספורט.

ד"ש לכל המכרים והקרובים, וכתבו כשתגיע אליכם התמונה. אם היא תגיע, אשלח אליכם את התמונה הכללית של המחנה. זו היא תמונה יפה ומעניינת מאד.

יהושע.