להורי היקרים שלום וברכה!

קיבלתי לפני כמה ימים את מכתבכם מ־ט\"ז בחשוון. ביחד עם המכתב קיבלתי גם את שתי החבילות, ובהן: זוג מכנסי חקי, גופיות ותחתונים, הספרים ונעלי הספורט. המכתבים והחבילות שימחו אותי מאד — גם באשר זה מתנה מכם, וכן מפני שאוכל להשתמש בהם בחיַי היומיומיים בַמחנה.

באותו מכתב נִתבשרתי שכבר קיבלתם את דרישת השלום מעו\"ד [מקס] זליגמן. כשראינו אותו פה, כיצד הוא יושב בשמש יומיים תמימים ושומע בסבלנות את דבריו של כל אחד מהעצורים, תיארנו לנו שהאדם היקר הזה לא יכזיב אותנו ואת המשפחות, וימלא את בקשתנו העיקרית, שהיא: \"דרישת שלום משפחות, לאמא, לאבא, לאח לאשה ולחברה אשר כבר למעלה משנתיים הינם מנותקים מאהוביהם\". כפי שכבר כתבתי לכם, קיבלנו [מפי זליגמן] דרישת שלום מהארץ ומה\"יישוב\", כפי שהוא התבטא בעברית בעת נאומו בשפה האנגלית. (אגב, הורשה לו בעת נאומו בשפה האנגלית. לנאום בפנינו רק באנגלית).

תכונה רבה במחנה לרגלי הידיעות השונות בקשר לגורלו של המחנה — המתחילות בשחרור של מספר אנשים, ומגיעות אפילו עד לידי הַ חְ זָרָ ה כללית של כל המחנה ארצה. רמזים על שינויים ידועים במחנה ניתנו לנו אמנם מפי מפקד המחנה [= מייג\'ור קולמן], אך קשה לדעת מה בדיוק יהיה.

בינתיים נִקשרים אנו לָ ארץ והנעשה בה על־ידי העיתונות, ובזמן האחרון – זה כבר כמה שבועות- באמצעות הרצאות שונות הנערכות מדי שבת בשבתו על נושאים ארצי־ישראליים שונים. לפי שעה התקיימו הרצאות על שלושה נושאים: א) קווים כללים  בגיאוגרפיה הארצי־ ישראלית,

ב) תולדות היישוב החדש, ג) מקומה של ארץ ישראל במזרח התיכון. על הנושא הראשון הרצה לנו אדם הבקי באמת בַבעיה הזאת, ואשר שולט בה לאורכה ולרוחבה; ומעניין שֶ ה\"מומחיות\" שלו היא במדבר יהודה- שטח אשר רק מעטים מיושבי הארץ בקיאים בו.

ההרצאה שלו היתה מלווה בתיאורים מעניינים ובמפות מדויקות, ובאמת למשך כשעה כמעט ששכחנו שאנו נמצאים בגלות. כמובן, אחרי שההרצאה נסתיימה – בפגשנו שוב את עמדות השמירה וגדרות התיל — \"נזכרנו\" שוב, אבל זה לא ייאש אותנו. כי הרי ארצנו היקרה גם היא מוקפת עתה גדר תיל, במובן מופשט ובמובן ממשי; והתקווה — וכי היא נעלמה מליבו של מישהו מאתנו ומאנשי היישוב? מיותר לענות על שאלה כזאת, נכון?

ההרצאה השניה תיארה את התפתחות ההתיישבות מראשיתה. והשלישית שהיתה ההתיישבות מראשיתה. פוליטית בעיקרה, מסרה לנו תמונה על הפוטנציאל האנושי והחומרי של ארץ־ישראל והארצות הסובבות אותה במזרח התיכון. על הנושא הזה שמענו מפי חייל [בצבא הבריטי], אשר עבד בכל השטח הזה בעת המלחמה, בתקותו הנאיבית שבבוא היום יקבל עמנו האומלל משהו תמורת זה

כן, הפרשה הזאת הרי ידועה….

בעיתונים המגיעים מהארץ קיבלתי גם תמונה על הנעשה בשטח הכלכלי. קראתי על עליית יוקר החיים, ועל קשיֵי הכלכלה השונים. בין יתר הסטטיסטיקות קראתי גם על מחירי העבודה בחקלאות, ומזה רואה אני באמת שאם \"פועלת מרוויחה יותר ממשגיח\" — כפי שאבא כותב — הרי אין כל סכנה שתיהפכו במשך הזמן ל\"רוטשילדים\". נכון?

מילא, נקווה נא לפחות, וזה:

לבריאות וחוזק רוח

זה הרי החשוב ביותר

שלכם יהושע.

נ.ב. קראנו בעיתונות על הפסקת הפעילות נגד הרכבת בעונת ההדרים.

מחשבות מעניינות מאד עלו במוחנו ברגעים אלה.

יהושע

אגב, מה עם התמונה?