נועם דוד לוי,

טוב לא חשבתי שאני אכתוב לך את המכתב הנוגע לבב הזה, אבל כבר מיציתי את העניין של לכתוב הודעות בוואצפ ללא מענה.

זה ברור ומבון מאליו שאני מתגעגעת ומילים חמות כאלה כבר אמרנו המון פעמים..

אז אחסוך ממך.

הייתי רוצה לנהל איתך שיחת חולין אחת, סתם שיחה שתעביר לי את ה-10 דקות האלה ביום,

לשמוע מה איתכם, חוויות, על השינה הגרוע שהייתה, המעגל הלא נורמלי שהרמתם שמה, אך דנן ומגן מסתדרים ואיזה ביקורת יש לך עכשיו על הפעילות.

ואז אתה מתחיל לדבר ולדבר ואני רק נהנת להקשיב וגם אם שמעתי את הסיפור הזה פעם, אני אשמע אותו שוב עד הסו, רק כי אתה מספר אותו כלכך יפה (כל הכבוד נוני).

אתה תסיים במשפט של: “ אני יודע זה לא מעניין אותך” למרות שאתה יודע שזה מעניין ואתה רק לא רוצה להרגיש חופר.

ואני, אני אמשיך את השיחה ואספר לך על כל הסדר יום שלי.

על זה שאני קמתי בבוקר, שתיתי קפה, ארגנתי תיק, עבדתי, למדתי, אימון, כוס יין.

הייתי רוצה לספר לך הכל לפרטי פרטים.

גם עכשיו זה לא בודק פוטר את העניין של החוסר מענה אבל לפחות עכשיו אני יודעת שמישהו קורא את זה ואין רק וי אחד מבאס.

בכל מקרה יקח זמן עד שננהל את השיחה הזו כמו שצריך, אבל בנתיים כל שקיעה אני חושבת עליך (גם לא בשקיעות)

תשריין לך ביומן הופעה של מרצדס בבארבי החדש ביפו ובתקווה שתצאו עד אז, בחסדיי השם.

תשמרו על עצמכם נוני אוהבת ומתגעגעת

נעם (נונה)