להורי היקרים שלום וברכה!

אחרי חודש ימים של בידוד מהמחנה לאחר תפיסתנו, שמהם בילינו שבועיים בתוך המבצר  [= מבצר בלדיזרה ליד אסמרה], הוחזרנו למחנה. הכניסו אותנו לצריף מיוחד ואין זה ידוע אם אנחנו ה"שלושים" נישאר תמיד יחד, או שירשו לנו להסתדר כרצוננו [= להתחבר עם כל החברים]. ההפרדה הזו אינה נושאת בתוכה כל דבר המבדיל אותנו לרעה באיזה מובן שהוא. הסיבה היחידה היא כפי־הנראה שבצורה כזאת הם יכולים לפקח יותר על תנועותינו. בקשר למשפט לא ידוע לנו שום דבר, אבל כפי־הנראה שהוא כבר לא יתקיים בכלל — כי אחרת, מדוע העבירו אותנו מהמבצר למחנה? בכל אופן, באם בכל־זאת יהיה משפט, הרי זה בוודאי לא יהיה לפני שזליגמן יגיע לכאן.

ובינתיים החיים במחנה מתנהלים כסדרם. השבוע קיבלנו בגדים רבים חדשים: חליפה (מעיל ומכנסיים), שתי חולצות, זוג נעליים חדשות, גרביים ומטפחות.

אחרי חודשי העבודה הקשים [בכריית המנהרות] יש רצון חזק ללימודים, ועכשיו שחזרנו למחנה אנו יכולים להשתמש גם בספריה. עוזר במיוחד ללימודים מזג האוויר הגשום, שאז מרבים לשבת בחדרים. מעניין כאן מזג האוויר, במיוחד — כמעט באופן קבוע — לפני הצהרים תמיד יפה, ואחר הצהרים מתחיל מזג האוויר להיות סגרירי וקר.

דברים נוספים מיוחדים אין, ואין ממש מה לכתוב. היו בריאים וחזקים

בנכם יהושע.