להורי ולארצי היקרים שלום רב!
קיבלתי לפני כמה ימים את חבילת הבגדים והממתקים אשר שלחתם לי. החבילה הגיעה בדיוק יום לפני החג [= חג שבועות], ולמרות שהיה לי מה ללבוש מחפצי הקודמים, רציתי לגרום לאמא הנאה ולהתלבש בבגדים ששלחת לי דווקא. נזכרתי ברגעים אלה בימי נערותי, בהיותי בבית, כשאז לכבוד החג היתה אמא מלבישתני בגדים חדשים, וחותמת את הלבשתי בנשיקת מצח.
החג עבר אצלנו בשמחה וחגיגיות רבה.
גרם לכך בעיקר הנשף המוצלח שנערך במוצאי החג. גם הפעם, כבפעמים הקודמות, הוא כלל בתוכו מערכונים, דקלומים ושירה — הכול פרי יצירתם של אנשי המחנה, וכן היו הנושאים כמעט כולם מהווי המחנה.

כתשורה לחג קיבלנו מהצבא שק קמח לבן, והמטבח ידע להתקין עוגות טעימות מאד.

בכל־זאת, מסמר הידיעות מהמחנה הוא בואם של החדשים, ביניהם היו הפעם גם מכרים זה מכבר, בתוכם ידידי הישן נפתלי. הוא מוסר לכם דרישת שלום חמה ולבבית גם־כן. שמעתי שהוא היה מבקר לעיתים אצלכם, וכבעלי קשר ידידותי בעבר תוכלו להוסיף מדי פעם במכתביכם אלי גם מספר מילים עבורו. מהחדשים שמענו על המתרחש בארץ, אחרי שזמן רב לא הגיעתנו כל ידיעה ברורה על המתרחש בארץ. כן קיבלנו מושג מלא על מה שהתרחש בעכו, כגון מי ומי הבורחים, ועוד.
בכיליון עיניים ובציפיה אני מחכה למכתב מכם, וכפי־הנראה שבדרך נמצאים גם מכתבים ממנה [= מנחה]. לקטנה אני מתכונן לשלוח מכתב בקרוב גם־כן.
היו בריאים
שלכם
יהושע.
בחבילה הגיעו: חולצה, מכנסיים, גרביים ומטפחות, וכן ממתקים.
נ.ב.  זה עתה הגיע אלי מכתבכם מחודש אדר.