לׂשרתי היקרה שלום רב!
חשבתי שמכתבי הפעם יוכל לשמש כתשובה לאחד ממכתבייך, או לפחות אצליח לקבל את מכתבך הראשון. אינני יודע מפני מה, כנראה מסיבות העיכובים בדואר, בכל־זאת מחוץ למכתבך ה"שני" — ולרמזים עלייך ממכתביהם של הורי — לא הגיע אלי מעמך כל חדש. נו, ובלי מכתבים? כן! גם בלי מכתבים אני בכל הזדמנות רוצה לכתוב אלייך.
המאורעות החשובים ביותר שהתרחשו במחנה הם: שחרורם של 26 העצורים ובואם של ה־50 החדשים [לפני כשבועיים וחצי]. בין המשוחררים נמצאים מספר ממכירי, ובוודאי — אם לא נעשה הדבר בינתיים — ימסרו לך את דרישת השלום ממני. כל־כך רציתי לשלוח לך מתנה מכאן, אולם לצערי הגדול, מכל מיני סיבות, לא עלה הדבר בידי. ברגע זה אני נזכר באחת המתנות ששלחתי לך מאסמרה, ועליה היה חרות המשפט: "התבוא, אביב, גם לביתנו?". האם נשארה המתנה בידייך? מפי החדשים [= המשוחררים] תוכלי גם לקבל מושג כללי יותר על המחנה, אם תתענייני בדבר. אוסיף לספר לך על מהלך החיים אצלנו עם בואם של חמישים החדשים, ולאחר מכן.
סיכויי בואם של חדשים לגולה עלו באופן טבעי במוחנו עם קצת אחר־כך הגיעו כבר מספר מעשה־עכו. סימנים נוספים, עד אשר ביום בואם הודיעּונו על כך רשמית. הם הגיעו למחנה עייפים ויגֵ עים, בערך בשעה עשר בלילה. קיבלנו אותם ב"סבר פנים יפות", ובעיקר אחרי שעם היכנס השיירה פגשנו במספר מכירים. באותו ערב קלטנו מהם את החדשות ה"יסודיות", וכך התבררו לנו מספר דברים אשר היו לוטים בערפל אחרי שתקופה ארוכה לא היה לנו כל קשר עם הארץ.

כמובן שאין לחזור במכתב המגיע מקניה על חדשות מהארץ. עלינו השפיעו הידיעות בצורה מעורבת, אולם בדרך כלל היינו שבעי־רצון. מה שאוכל בנו כמובן הוא ההרגשה שעלינו בשעה כזו להירקב כאן. כמה זמן? לעזאזל! ובינתיים — הנוסח הקבוע והשגרתי: ממשיכים בחיים הרגילים. שינויים גדולים חלו בזמן האחרון בשטח התרבותי. זה בא כנראה מסיבת המשל האומר: מלך חדש אוהב לחוק חוקים חדשים; לפחות רוצה כך. מפעלה החדש והראשון של ועדת התרבות הוא העיתון החי. זה "יצא לאור" לפני כמה שבועות, והיה ערוך לפי כל חוקי העיתונים בחוץ. לָ ראשונה "החלק המדיני", אחרי־כן: תיקוני לשון, ולבסוף הרצאה על נושא ספרותי. כמה טפסים של עיתון זה (להוציא שהוא מקניה) היו נמכרים בחוץ — קשה לקבוע; בכל אופן — ברוך הניסיון, ובפעם הבאה הוא יהיה כנראה יותר טוב. הצעד השני שלה [= של ועדת התרבות] הוא שורת ההרצאות הנערכות כמעט מדי שבוע. שני הנושאים עד עתה היו: א) מהנעשה בארץ ובלטרון. ב) גטו וילנה. היום צריכה להיערך הרצאה על נושא מעניין גם־כן: "הלוח העברי". ירצה על הנושא הזה ד"ר למתימטיקה מהאוניברסיטה. אך מסמר הפעולות יהיה כנראה בעוד כמה זמן, בשעה שייערך המשפט הציבורי על ראש קהילת וילנה בעת הגטו הגרמני — גנס. האישיות הזו ידועה לנו מכל מיני מקורות ובעיקר מספרה של רוז'קה – "להבות באפר" אולם ל"שמחתנו" יש לנו במחנה עתה אחד מעדי הראיה ממש, אשר השתתף במרד וכך יש לשער שהמשפט יהיה , בעל משקל וערך חינוכי באמת. אני אעביר אלייך אחרי המשפט את מהלכו על כל פרטיו, וזה בוודאי יעניין אותך. העמוד הולך ותם, ואני נאלץ להפסיק.
היי יקירתי בריאה
שלך יהושע
ד"ש לשמינל'ה ולמכרים האחרים.