שרהל'ה הקטנה, שלום וברכה!

לפני כמה ימים קיבלתי את מכתבך מ ב' בחשוון, והוא מונח עתה לפני.

אך מה אענה לך? יודעת את, כשהִקראתי את המכתב בחדרי והגעתי לַסיום, פתח אחד מחברַי:

"יודע אתה יהושע, אני על מכתב כזה לא הייתי מסוגל לענות…..". בַּרגעים ההם היו דבריו משונים במקצת בעינַי, אבל, איך מרגיש אני עתה? והרי גם אני, אין בכוחי להתחיל. לוּ יכול הייתי ברגעים אלה לתת לך להרגיש מה מאושר הייתי, ואֵילו הרגשות חמות וטובות עולים בי עתה, "כמה טובהיה לי…?"

…. לא, לא היו מספיקות הנשיקות הלוהטות; שנינו היינו מביטים איש לתוך עיני רעהו, הלבבות היו צמודות חזק חזק, והלחיים —

צורבות כאש……..

אולי להפסיק בַּמכתב יקירתי — טוב? … לא, אינך רוצה.

טוב חביבתי, הנה אספר לך קצת חיינו כאן, וכך אולי נמשיך להימצא אחד על יד השני עוד.

הנה אספר לך על שלומי בָּראשונה. כולנו, אם -כן, בריאים — ואפשר להגיד שמצב הבריאות בַּמחנה בכללו אף הוא בסדר גמור, להוציא כמובן מספר חולים כרוניים, אשר מספרם בהחלט אינו רב. באמת, לוּ הייתי מזמין אותך לארוחת

בינַיים בַּחדר, לא היית פשוט מאמינה. כי מתי אכל מישהו מאִתנו (מחוץ לגיל היַנקוּת כמובן) שמנת, בננות, קקאו, ביצים כמעט יום יום? ואלה הן הארוחות שאנו מתקינים בחדרים. ומה על הארוחות בחדר האוכל? לא אבוא לייגע אותך בתפריטים למיניהם. סיפרתי לך על קצת מהם, אחרי שאני יודע שבזאת אני גורם לך הנאה.

ועכשיו אני רוצה לענות קצת על מכתבך —טוב? את יודעת מדוע? כי נדמה לי ברגעים כאלה כאילו אני באמת מבסוט מִתיאורך על המצב בָּארץ. הנה כך קיבלנו מושג מה על המתרחש בה בַּמובןהפוליטי, אך מה שֶיותר חשוב, הגיעה אלינו קרן אור יחידה מתוך חשכת הרגשות האופפת את היישוב, וכנראה בחלקו המרובֶּה. כולנו הרגשנו את פעימותיו של הלב הטהור, אשר נסך בנו רוח

של גאווה וביטחון לגבי הבאות. אגב, מוכרח אני לציין את כִּשרונך בידיעת הלכֵי הנפש של האסיר, וזאת היא באמת עדות חיה ומשמחת של הלךהרוח שלך, המפותח.

בקשר לשאלתך מדוע אינני מוסיף מקצועות לימודים על העברית, קשה לי באמת לענות כרגע. במכתבי הבא אנסה לתאר לך בפרוטרוט מאַיןהקשר החזק שלי לעברית דווקא, ואשר בשום אופן לא אסכים שתִ קראי לו מקצוע. אך באותה הזדמנות, לפי שעה, הנני חושב לעַנוותָנוּת יתֵרה את יחסך לידיעת העברית שלך.טעות בידך חביבתי, ולַשָוא חשדותייך. לא אני ולא

אחר יוכל להסיק מסקנות כאלה אחרי מכתבֵך, ובעיקר אחרי "החלום הנפלא". אגב, הוא מזכיר לי מאד את "שיר השירים". האם קראת אותו פעם בעיון? אדרבא, כתבי לי באחד מִמכתבייך לאיזהפסוק [אני מתכוון כאן] — טוב? אני חסיד גדול של "שיר השירים", ומקובל בין חברַי כאחד מאלה הבקי בו במיוחד. חלומך אמנם עורר בנו כל מיניניחושים — הצדקנו בזאת?

את כתבי ביאליק כבר קיבלתי מזמן, הלוא כתבתי לך על זאת מזמן. את רוצה לשלוח אלי ספרים — טוב. אם יעלה

בידך, הייתי מאד מעוניין שתשיגי את קבצי ה"מערכות" שיצאו עד עתה, ותשלחי אותם. זאת תהיה באמת מתנה יפה ומועילה.

לבסוף, מה שלום שְעונֵך?

היי בריאה

וכל טוב לך

יהושע.

נ.ב.

צר לי מאד שאינני יכול לכתוב קצת על המקרה ברעננה.

אינני יודע מה הן הגבולות שמותר לי לשוחח אתך בתחומן. אנו היינו רוצים לדעת יותר

פרטים — אבל מהיכן ניקחֵם?

תקבלי הפעם שני מכתבים. האחד, כתבתי אותו לפני כמה שבועות. אנא קִראי בתחילה לא את ההוא. אינני רוצה לקלקל לך את מצב הרוח.