שרהל'ה הקטנה, שלום וברכה.
יש לי מצב רוח נפלא. בעצם אינני יודע מדוע.
האוויר הנפלא גורם לכך, ואולי סתם ככה. וכי אסור לעיתים לשמוח? הביטי בַּתמונה, נכון שאני מבסוט?

אבל הגידי יקירתי, מה מצב רוחֵך ברגעים אלה?

הביטי, בעבר, כמה פעמים היו לנו רגעים כאלה שֶהרגשנו בהם, איך אתבטא, כאילו אנו נמצאים בַּשדה או על אחד ההרים, וכך רצים לנו יד ביד בלי כל מטרה, מִשתובבים, צוחקים — נכון שלא הרבה?

עכשיו אני כל כך מצטער על כך, ואני יודע, יודע באופן ברור, שלא היתה כל סיבה ממשית שֶמנעה מאִתנו מֵעשות כן, ורק אני הייתי האשם.

ואל תחפשי לענות לי — טוב? יודע אני בדיוק כי גם אותם החיים עם אַפריריוּתם היו לנו לחיים

מאושרים וטובים, וכנראה זו היתה גם הסיבה שכה מעטים היו טיולֵינו, שאף פעם יקירתי…. מה?…  והרי שירים כל כך רבים כתבו משוררֵינו, ועוד ועוד, התביני לרוחי?!

אני גם יודע שמצב רוח כזה — בעיקר אחרי שכל כך רחוקים אנו אחד מהשני — לא יימשך אצלי זמן רב, אבל אינני רוצה לוותר על

ההזדמנות, ולא לשבת ברגעים אלה על ידך. נכון שאת שמחה? על מה אם כן נפטפט? (כן, לפטפט אני רוצה עכשיו, בלי כל גוון רציני הקטן ביותר).

טוב, אתחיל בגמר התשובות למכתבייך:

אני באמת מבסוט שאת נפגשת לעיתים עם אבו ג'ילדה. כך חוזרים לעיתים לכל מינֵי זיכרונות הקשורים ל"צור המחצב", מקום אשר כולנו בכל זאת מתקשרים אליו.

אינני יודע מהיכן לקחת את הידיעות שהפכתי למשורר, וכי אפילו מספר שירים יצאו מתחת ידי.

אינני יודע אם טוב הדבר או רע, בכל אופן נִגמלתי כבר מֵהמכה הזאת ששמה כתיבת שירים. נכון שאנו מפטפטים? כך שלא נעורר ויכוח על נושא זה. כנראה שהינך מתכוונת לאחד הפיליטונים שכתבתי — נדמה לי, לַמסיבה בחג הסוכות. אכן היה זה "שיר" חלש מאד, ולמעשה אינני זוכר אותו כבר. נו, תודה לָאֵל שבקשר לַיומן, לפחות,כל הדבר הוא בחזקת "שאלה" מצידֵך — טוב שלא

הפכתי לכותב יומנים מְשועָר. אני יודע, יקירתי, שֶביקשת ממני פעם לכתוב יומן, אבל — נכון שאנו ממשיכים לפטפט? — ובכן, לא משורר ולא מְימן, אם אפשר לגזור צורה דקדוקית כזו. בכל זאת,  האמיני לי, לא מתוך ציניות לכל הדברים האלה

אלא שֶפשוט…. למה לי להוסיף להסביר, והלוא הינך מבינה, נכון? וגם סולחת?

קיבלתי את ספרו של קראם, אך "מלחמת האירים לעצמאותם" לא הגיע עדיין. כנראה שהוא במשלוח החבילות הבא יגיע. […]

זה כבר עניין של כמה חודשים שחבילות אינן מגיעות. לעומת זאת, דואר אוויר מגיע פעמיים בשבוע.

עכשיו אני רוצה ללכת טוב?

היי בריאה חביבה שלי והמון ברכות, גם נשיקות.

יהושע.

ד"ש לכל החברים ולאבו ג'ילדה במיוחד. כּתוֹב, יימח שמך, משהו!

הרבה ברכות מנפתלי

התוכלי לכתוב מה יהיה גורל המחנה — קשה לחיות רק משמועות, התביני לנו?…