לאהובי שלום רב ושבוע טוב

מזמן מזמן לא כתבתי וגם לא קיבלתי מכתבים כך שאנחנו תיקו. אך איך אפשר לחטוא למשפחה שאוהבים, בצורה כה רשלנית. האמת היא הייתי מאוד עסוק. והכלל אם לא עכשיו אימתי נדחה עם הכתיבה. אנו חיים בציפיה לבאות. העתיד הקרוב נתון על כפות המאזניים. האפשרות של חידוש הלחימה ומציאת פתרון המתקבל על דעת שני הצדדים להפרדת הכוחות שקולים. אנו חיים בחרדה שמא החופשה המתוכננת תופרע ע"י מצבי כוננות למיניהן. אנו מקווים שהעניינים יסתדרו לשביעות רצוננו. מה נשמע אצלכם? תכתבו אלי, אולי לכם יש יותר זמן. איך אתם מסתדרים על החורף? איך הבריאות? מה נשמע אצל הקרובים? אני ב"ה בקו הבריאות רק מתגעגע מאוד

אבא