שלום רב לכם מאִתנו הורינו היקרים!
שלשום הגיעו למחנה הרבנים גולדמן וכהנא. אתמול נפגשתי עם שניהם וקיבלתי את דרישת השלום מכם ומהקטנה. שמחתי מאד לשמוע שכולכם בריאים, ואושר רב גרמה לי המתנה.
כשהרב גולדמן יחזור, בעוד כמה שבועות כנראה, אשלח דרכו דרישת שלום מפורטת, וכך תקבלו תמונה על חיינו כאן בדיוק.
אני מתכונן לדבר אִתו בימים הקרובים באופן מיוחד על בעיית החולֶה והחולים.
אני רואה שהוא מתעניין בו במיוחד. אני מקווה שאותי הוצאתם מכלל החולים. מבקש אני תמיד מכם לקבל את דברַי בַּמכתבים בשלמותם.
לא הִסתרתי מכם שהייתי גם אני חולה תקופת מה, אבל בקשה לי אליכם- שֶתקבלו בשמחה רבה את דברַי על החלָמתי המלאה.
אני יודע כמה דאגות נגרמות לכם בבוא הידיעות על מחלה כאן הרחק בנֵכָר, אבל מה אפשר לעשות? צרות ומחלות הן בני לוויה לאדם, פעם בתקופה מסוימת. הנני אם כן בריא ושלם, ומזמן כבר שכחתי על מחלתי.
כעת, עם באו של הרב גולדמן, אני עסוק מאד ועל כן יהיה מכתבי אליכם קצר.כולנו שמחים לבואם של הרבנים, בעיקר שכך תיפתר כבר בעיית הבשר. היום לא הצלחנו להשיג עדיין שוורים, ועל כן "בּדלית ברירה" נאכל עוף. מילא, מה אפשר לעשות.
מצב הרוח בַּמחנה השתנה לטובה בהרבה, בעיקר הודות לדרישות השלום מֵהארץ והמשפחות.
על הנעשה בארץ שומעים אנו מֵהעיתונים והרדיו.

מי כמונו סָבל טעם גִלגולים וגָלויות, ועל כן הננו מבינים לרוחם של המעפילים. בקרוב עומד להיפתח כאן קורס מיוחד למורים לעברית. אני שמח מאד שמנהל הקורס בחר בי בין הראשונים, ותקוותי שאצליח בזאת. חבל מאד רק שחסרים לנו ספרים מתאימים.
אני מסיים הפעם. היו בריאים וחזקים ודרישת שלום מכולנו.
יהושע.
אני משגיח ודואג לו בכל המובנים.
ד"ש מיוסף.
נ.ב.
רצוף פה מכתב עבור הקטנה.
קיבלנו את התפילין. הוא שמח מאד.