בניי היקרים,

אני כותבת לכם קרוב לפסח רק גלויה, כדי שיהיה לכם סימן חיים מאיתנו. קיבלנו את הגלויה שלך מעין-חרוד ושמחנו איתה מאוד כי אתה נשמע מרוצה. היום קיבלנו ממך הלמוט מכתב, איני יודעת אם אתה כבר בבית-שאן. אני מקווה שדודה ליצ\'י (דז\'יאלובסקי) תוכל לבלות אתכם את הפסח. בכל אופן אני מניחה שתהיה לכם אפשרות לפגוש אותה, אחרת זה בשבילה אכזבה גדולה. אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה אני בימים אלה חיה אתכם, חוזרת אלי אותה התקופה לפני שנה. אני חיה במחשבות אתכם. הייתי עצובה לולא פגשתם את דודה ליצ\'י. אתם יודעים כמה זה מרגיע אותי המחשבה שביליתם עם הדודה, או בכלל עם קרובים. משום שאתה מרדכי בבית- שאן, בוודאי ישלחו לך גלויה זו לשם. כתוב לנו במהרה איך אתה מרגיש, ומה העבודה שאתה ממלא שם?

ילדים יקרים, תהיו בריאים. אני תקווה ששלומכם בסדר.

אני שולחת מכתב מקורט גולדמן, חוץ מזה אין חדש, אנו בריאים והכול כרגיל. בחנות עדיין שקט, אך בטח לקראת כריסמס יהיה בסדר. אנו מקווים לשמוע ממך בקרוב, תהיה בריא בני היקר וכתוב לנו את הבקשות שלך, במידה ונוכל לתת לך משהו.
להיום נשיקות. באהבה אמא.

הלמוט היקר,

אני אצטרף לבקשות אמא, מקווה ששלומך טוב ושאתה בריא. להיום ד\"ש חם הלמוט היקר, נשיקות אבא.

-ליצ\'י הנזכרת במכתב היא אחותה של רוזה.