לאדון ולגברת ד"ר הנובר היקרים,

דרך האדון הנס קוסלוביץ, מבויתן (בשלזיה), קיבלתי את הכתובת שלכם.

בוודאי ידוע לכם יקיריי על אירוסיי בני הלמוט עם ביתכם רות כצמן.אני מקווה שאירוסים אלו, קיבלו את הסכמתכם. לי אישית לא ידועים פרטים נוספים וכל ידיעותיי באו דרך אדון קוסלוביץהייתי אסירת תודה לכם לו יכולתם לספר לי מעט על כלתי, שאותה אני מקבלת מכל הלב, מאחר שבני בחר אותה לעצמו. ברצון רב, אני מוכנה לספר לכם על בני.

בני בכורי יהיה אי"ה ב15 לנובמבר בן 27. הוא נולד בנייסה. אני נולדתי בגלייביץ, למשפחת גרינטל ובעלי עליו השלום מפונזה. בני עזב ביולי 33 בשנת הבגרות את הגימנסיה, הלך לשנת הכשרה ועלה ב1934 ארצה. בני ייסד בנייסה את תנועת הנוער "עזרא", בהשפעת הרב סמסון והרב הופמן. בארץ הוא הצטרף לקיבוץ רודגס והיה בן הראשונים שהקימו את טירת צבי, מקום שהוא עדיין נמצא בו. בני הוא מדריך נוער מלידה. ורצונו העז היה להיות בעתיד מורה. כשהתברר לו שארץ ישראל זקוקה לחלוצים עובדי אדמה, הוא נטש את רעיון ההוראה. אני מעודי לא ניסיתי להשפיע על ילדיי והם בעצמם בחרו להם את הדרכים שנראו להם.

בני השני גינטר, נמצא גם כן החל משנת 34 בארץ ישראל,הוא עלה לארץ הדרך "עליית הנוער" הדתי, חוץ מזה נמצאים בארץ עוד 3 אחים נשואים עם משפחותיהם (דוד ארנסט, דוד הנס ודודה ליצ'י) שברשותם רכוש, אדמה ומצבם טוב.  בתכם רות, נכנסת למשפחה ענפה. שמקבלת אותה בזרועות פתוחות, כי בני הלמוט, תמיד שימש כדוגמה לכל הדור הצעיר של המשפחה.

בני הצעיר ריכרד, הגיע בשנת 1939 והוא בן 14, לויטינגהם אנגליה,לבית ספר חקלאי, כדי לקבל הכשרה לעלייה. לצערי עקב המלחמה הוא לא הצליח להגיע לאחיו.וגם אני לא יכולתי עדיין להגשים את המטרה וחלומותיי להגיע לילדי. אני תפילה שיגיע היום שבו אוכל לראות את ילדיי, את השעה שבה אוכל לחבק את כלתי רות. אושר רב גורם לי המחשבה שבני בכורי יהיה נשוי.  בני הוא איש אחראי ורציני ואני משוכנעת שרק האהבה הדריכה אותו בבחירת בת זוגו.  לכן אני מקווה שבני מצא את אושרו בביתכם וגם היא תמצא את אושרה בו.

הייתי שמחה לקבל גם מכם את הסכמתכם לברית זו, אני מקווה שתקבל את ברכת ה' יתברך, אם רצונכם יקיריי לקבל פרטים נוספים על בני, אוכל להמצוא לכם את הכתובת של ידידים שמכירים את בני מקטנותו והיום גרים בארה"ב… הייתי שמחה לקבל בקרוב תשובה, אשאר בידידות.