משפחת דויטש- פאני, הרב הרמן ו5 ילדיהם (ארנסטינה, קלרה, יואכים, ברטה ורייכה) התגוררו בעיר פירט שם ניהל הרב הרמן בית יתומים גדול. כלל הילדים גדלו יחד עם ילדי בית היתומים בתחושת שליחות ומשפחה גדולה. ארנסטינה הבכורה נולדה בשנת 1988 והיתה מורה בהכשרתה. היא התחתנה עם אייזיק קצמן שהיה בנקאי. אייזיק למד את המקצוע תוך כדי עבודה בבנק מגיל 16! הוא הקים עם אחיו שמעון בנק בעיר פולדה (שם גרו ארנסטינה והוא) אך עצב המצב בכלכלי הקשה התמוטט הבנק מה שגרם למותו של אייזק והוא בן 56 בלבד.. לזוג היו 3 ילדים, אלזה (1911), ליאו (1914) ורות(1921). קלרה הבת השניה נולדה בשנת 1891 והתחתנה עם הרב ד"ר זיגמונד (שמעון) הנובר ונולדו להן 2 בנות- רוזי ורות. קלרה נפטרה בשנת 1932 ממחלה ובעלה הרב ד"ר זיגמונד התחתן עם ארנסטינה (אחותה) וכך הפכו בני הדודים לאחים למחצה. בגלל שבשתי המשפחות היתה בת בשם רות כינו את רות קצמן- רות הגדולה (בתה של ארנסטינה) ואת רות הנובר- רות הקטנה (בתו של זיגמונד). כשהייתה רות הקטנה בת 11 נדרסה ונשארה נכה למשך כל חייה. רות הגדולה ורוזי עזבו את הוריהן בוירצבורג ועלו לארץ ישראל ב31.10.38. והגיעו לגור בארץ אצל קרובי משפחתן- משפחת פפויפר שעלו לארץ בשנת 1936 (פרידריך ופרידה, אשר לימים בנם לודוויג שהיה חבר קורב של רות הקטנה עברת את שמו ליהודה עמיחי) שאר המשפחה נשארה בגרמניה. אחרי ליל הבדולח בו נאסר הרב זיגמונד, נשלח לבוכנוולד ושוחרר משם רק כאשר הבטיח לגרמנים שיעזוב את גרמניה עוד חודשיים החלה המשמחה מחפשת אשרות כניסה לאנגליה או לארה"ב. ארנסטינה וזיגמונד קיבלו אשרות והגיעו ללונדון ואלו רות הקטנה, היחידה שנשארה בבית לא הצליחה לקבל אשרות וברחה להולנד. שם בשנת 1943 נתפסה ע"י הנאצים ונרצחה בסוביבור.

רות הגדולה אשר אליה ארנסטינה כתבה את המכתב שלפנינו הצטרפה לקבוצת עלית הנוער בכפר חסידים שם הייתה במשך שנתיים עד שעברה לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. שם פגשה את מרדכי קובלינר והם התחתנו בשנת 1942. במכתב ארנסטינה מספרת לביתה על מעשיה כאשר הם פליטים באנגליה, מתעניינת בגעגועים בתוכניותיה לגבי ההמשך בארץ ומייעצת לה מה לעשות ועם מי כדאי להתייעץ..