מה בא על העולם שלנו, סופת טורנדו שמאיימת לשטוף הכול, שינוי סדרי עולם….. דווקא יש בקורונה הזאת משהו שקצת מרגיע אותי כמה שזה נשמע מופרך, משהו שמשדר אין עתיד אף אחד לא יודע מה יהיה תחיה הווה. וההווה שלי והעבודה שלי והחסד היום יומי הזה הוא משהו שאני אעשה גם ביום האחרון של העולם, זה כאילו שיבואו כמה שליחים ויגידו עוד שבועיים נגמר העולם, הורסים הכול עוברים למשהו חדש- בוני הבניינים יפסיקו מייד מה יש להם לבנות משהו שייהרס עוד שבועיים. כל המפתחים והמתכננים ואולי חלק מהטיפולים יפסיקו אבל אני, אני גם חמש דקות לפני שעת השין יעשה אותו דבר ומתוך מקום של גודל אני אומר את זה, אותו דבר כי צריכים אותי. יש 2 הסתכלויות להסתכל על הדיירים ועל כל מי שהוא לא רגיל או קצת מיוחד. גישה אחת אמרה העולם נברא בשבילנו הבריאים, האחרים הם עול. הקיצוניים יגידו אין לנו בהם צורך (הנאצים ימ"ש) אבל גם אם יש צורך יכולים גם אנשים טובים לחשוב (בלי לדבר כי זה לא פוליטיקלי קורקט) לא חבל? בן אדם חי 60 שנה נתמך ב100% על החברה מה הוא תורם לא חבל?! אבל אני אומר מה אנו מה חיינו זה לא גישה אתית לא הלכתית, גישה מהלב. במה אנחנו נצרכים לעולם? רק בצד של הלב שלנו. להם יש יותר לב, מי שברא אותנו ברא אותם, הגלגל ענק הסתובב עכשיו אתה למעלה מחר תהיה למטה ובכלל זה לא משנה מי למעלה ומי למטה זה אותו גלגל, אין שום הרגשה להרגיש נצרך לעולם יותר מהם חוץ מתפיסות של של מה זה נצרך, רק מי שחושב שנצטרך זה יפה/ חכם יכול לחשוב שמגיע לו יותר מהם. אני מאמין בחיים לא כי אני יודע מה זה חיים. אין לי כל כך מושג מה לעשות בחיים האלה ולמה באתי לפה ואולי אולי באמת טוב לו לאדם שלא נברא משנברא אבל מה לעשות משנברא שיסתום ולא ינסה לפרשן את העולם ולחשוב למי מגיע ולמי לא. כי כשאתה לא יודע מה עושים פה אז הדבר האחרון שנשאר לך זה להאמין בחיים להאמין שיש טוב בעולם להאמין שאתה יכול להוסיף פה קצת טוב ולפחות להאמין שהכול נתון לשינויים ולכן בוא נחכה להתפתחויות.