אוסף אלעזר (לוזר) ויוכבד אדלר

אלעזר אדלר נולד ב-1923, בבעלז שבגליציה המזרחית. הוא למד בנערותו בבית המדרש של הרבי מבעלז, האדמו"ר רבי אהרן רוקח, ועל פי ההגייה החסידית של שמו קיבל את הכינוי "לוּזר". כשגרמניה הנאצית פלשה לפולין נמלט עם משפחתו לתחומי ברית המועצות. משם הם גורשו להרי אוּרַל, שם שולבו במחנות עבודה. באוגוסט 1941 שוחררו הנתינים הפולניים והמשפחה נדדה לדרום רוסיה, אך עקב התנאים הקשים נפטרו רוב בני המשפחה. רק לוזר ואחותו, שרה, נותרו בחיים.

יחד לבית ישראל (איזראל) נולדה גם היא ב-1923, בניגרשט שברומניה. היא נקראה גם אדלה, ולאחר החתונה קיבלה את השם יוכבד. כשהגיעו הנאצים לרומניה יוכבד נלקחה עם משפחתה לאושוויץ. היא הועברה משם למחנות עבודה. לאחר השואה התברר ליוכבד שמכל משפחתה נותרו רק שני אחיה, יוסף ומַתֶּס (מתתיהו). יוכבד ואחיה חזרו לרומניה, אך הבינו שאין להם עתיד במקום, עזבו שם והגיעו למחנות העקורים.

אלעזר הגיע למחנות העקורים לאחר תום המלחמה. הוא פעל במסגרת הפועל המזרחי ובני עקיבא להעלאת יהודים ממחנות העקורים לארץ. במחנות הוא גם פגש את יוכבד, והם התחתנו ולאחר מכן עלו לארץ בעצמם, עברו בין מספר יישובים ולבסוף, ב-1952, הגיעו למשואות יצחק. אלעזר היה איש הקיבוץ הדתי, הפועל המזרחי ובני עקיבא. הוא פעל רבות למען העלייה לאורך השנים – מאז מחנות העקורים ועד לעליית יהודי ברית המועצות, ולמען ההתיישבות – הוא ליווה וייעץ ליישובים חדשים וותיקים, וגם שימש כמזכיר הפנים של המשק השיתופי של משואות יצחק במשך מעל 25 שנה. במשך עשרות שנים הוא גם למד ולימד הלכה וגמרא, בשיעורים שהעביר במשק ובישיבות הקיבוץ הדתי ואור עציון. בארכיון מצויים מכתבים שכתבו אלעזר ויוכבד זה לזו, מכתבים הקשורים לפעילותו של אלעזר, מכתבים שנשלחו לו ממחנות העקורים, מכתבים מהבן בצה"ל ועוד.