העלייה השנייה

העלייה השנייה (1904-1914), שכונתה “עליית החלוצים”, הביאה כ־35-40 אלף צעירים בעיקר ממזרח אירופה בעקבות פרעות (כדוגמת קישינב, 1903), כישלון מהפכת 1905 ומשבר כלכלי. עולי העלייה השנייה הטמיעו את רעיון העבודה העברית, הניחו את היסודות להתיישבות השיתופית (הקיבוץ הראשון, דגניה, 1909), הקימו את השומר (1909), ונטלו חלק בהולדת תל־אביב (1909) ובהפיכת העברית לשפת היום־יום והחינוך. למרות קשיי מחסור ומחלות שגרמו לחלקם לעזוב, תרומתם לעיצוב היישוב, לתרבות העברית ולתנועת הפועלים הייתה מכרעת.