נפתלי גוט כותב בהתרגשות מפולין למשפחה שבארץ

מנחם מתגעגע לאחיו, שורד השואה שעדיין בגולה, ומתאר לו את הכתבות בעיתונים על ברגן בלזן

גננדעל גראוס כותבת לבנה שהיא מאושרת מאוד לשמוע שהוא בטוב ובריא ומבקשת שיכתוב על הכל

עדית כותבת ממחנה העקורים בגרמניה לאחותה שבהונגריה, ומנסה לעודד אותה ולהרים את רוחה

גננדעל גראוס תוהה מדוע מכתבי בנה אינם מגיעים באמצעות הצלב האדום ומעדכנת בבריאותם

איחולי שנה חדשה מאליס רוזה להוריה, שלא עלו ארצה

גננדעל גראוס כותבת על המכתבים שהיא מקבלת ועל המכתבים שהיא שולחת לבני המשפחה שמהם לא שמעה זמן רב

האב כותב לבנו שעליו להתמודד עם הקשיים של החיים, וכן על כך שקיבל איורים מקוריים ממשפט אייכמן

תיאור של הלך הרוח בקרב היהודים שורדי השואה מנקודת מבטו של חייל יהודי, ארץ־ישראלי, המשרת בצבא הבריטי

מסעות, ערים ותרבויות: העיר טורניי, שלידה חונה כעת הבריגדה, הטירה שבה החיילים שוהים, והעיר ההרוסה לאחר הפצצות הנאצים

החלטה של רגע אחרון: מכתב פרידה מאירופה – דודה ליצ'י ודוד ברונו להלמוט

הרב וינגוט מתייחס לסוגיית מתן שם לילוד על שם אביו, שגורלו בשואה לא נודע

שמשון מתנצל בפני יוכבד שנבצר ממנו להעיד

יהושע מגיב לבשורה שאחדות מבנות משפחתו נותרו בחיים לאחר השואה

יהודה הגיע עם הבריגדה היהודית לברגן בלזן, אך לא פגש את קרוב משפחתו שכבר עזב

משפחת גראוס כותבת לבן יוסף על החיים היהודיים בצ׳כוסלובקיה ועל ההכרח לסגור את חנותם