מלאכי כותב למשפחתו מארה"ב על החברה האמריקאית, ובפרט על נימוסי השולחן ונימוסי הרחוב

מטרת חייו של יצחק ויס היא לאפשר לימודי עברית בבתי ספר פולניים, יצחק נמצא בוילנה וכותב משם ללאה אהובתו

מלאכי אלמוגי מספר למשפחתו על אווירת חג המולד בארה״ב ועל המשך עבודתו בפילדלפיה

אברהם, שיצא למילואים, כותב לאשתו תרצה על ההפלגה באונייה, על טקס של מלחים, על משמרות ארוכות ובעיקר על הגעגועים

רחל משתפת את אחותה בשם שבחרה לבנה הרביעי, ומודה שתתגעגע אליה בברית

געגועים, הרהורים ומחשבות על זוגיות במכתב שכתבה מאירה לעודד בתחילת חברותם

אלגם, שגויס למלחמה, כותב לבת זוגו שלומית מכתב בחרוזים

דניס כותבת לבעלה על מצבה בבית בזמן מלחמת ההתשה

מכתב רומנטי ומלא הומור מעמי לאשתו, שבו הוא מתאר את השמיים הוורודים ואת השמש העולה

צבי אלמוג כותב לבנו הנמצא באמריקה על יהדות התפוצות ועל חששותיו מהגסיסה הרוחנית שלה

אריה עזב את הבית לאחר ריב עם אשתו, ובמכתב הוא עונה לבתו המנסה לשכנע אותו לשוב הביתה

בין שיעורי עזרה ראשונה יוסף ברייר כותב לאשתו ונזכר שגם היא עברה קורס דומה בצבא

דוד חזר לשירות המילואים, והוא כותב לאשתו על מריבתם בסוף השבוע, על תחושותיו לאחר המריבה ועל אהבתו אליה

חנן כותב באהבה לאישתו על געגועיו אליה ומתעניין בשלומה

חנה כותבת בגעגוע לבעלה שבהונגריה על שלום ילדיהם ומחזקת אותו

בר־דרורא מתגעגע לאסתר, שעזבה את תל אביב ועברה לירושלים, וטרוד גם בעסקי הפרנסה

"איש הביזנס" כינתה אסתר את יששכר במכתבה הקודם, והוא נעלב, למרות עיסוקיו הוא לא מרגיש כאיש עסקים ממולח

רומן מסתורי בין איש ציבור נשוי לבחורה צעירה ממשפחה מיוחסת בחברון

שרה כותבת לאהובה יגאל על געגועיה אליו ועל ביקורו של אביה

מלאכי אלמוגי מעדכן את משפחתו במצבו ובגעגועיו באחד ממכתביו האחרונים מנסיעת העבודה לארה״ב

אולגה כותבת לבן זוגה אפרים על חופשתה בבית בסופ"ש

מכ לאה אלמוג מעדכנת את בנה במצבו הרפואי והנפשי של האב

יהושוע כותב למשפחתו מהמלחמה, הוא מודאג מכך שבנותיו שכחו כיצד הוא נראה

בזכות חג הפסח הקרב ובא יוכלו אפרים ויהודית להיפגש, ועל כך אפרים מודה למשה רבנו

מאיר כותב בגעגוע לנעמי לאחר הקרבות לשחרור ירושלים

קשיי המלחמה משפיעים על לאה, והיא כותבת לבעלה על הגעגועים ועל הבכי הרב בשל ההרוגים הרבים

יוסף בריר שמח בזכות שיחת הטלפון עם אשתו בזמן המלחמה, וכותב על סופת החול שהתחילה

לאה כותבת לבעלה בגעגועים, מעדכנת בשלומה ומספרת על ההכנות לחתונה של חברה הטובה

פנחס כותב בגעגוע ובאהבה לארוסתו סטה בזמן שהוא שוהה הרחק ממנה לצורך עבודה

גוסטי כותבת מפולין לבעלה, היא דואגת לשלומו ומשתפת אותו בשלומה ובשלום בתם ובחששותיה שתפרוץ מלחמה

יוסף ברייר כותב משירות המילואים הארוך במלחמה, הוא מוסר דרישת שלום לבני המשפחה ומודה בגעגועיו אליהם

יוסף ברייר מעדכן שבשל המלחמה הכרס שלו מצטמקת מיום ליום, והוא מחכה לשוב לצמיתות הביתה

דן כותב מהמילואים לאשתו ההריונית בנוגע לשמות אפשריים לילוד, ומעדכן שתרם את כספי המילואים שקיבל

אפרים מספר על מאמר חדש שעתיד להתפרסם ב"הדים", ועוסק בבדידות של היחיד בחיי הקיבוץ

אלברט מתגעגע לסוניה, בת זוגו, ומעדכן אותה בשלומו בזמן מלחמת יום הכיפורים

יששכר דב בר־דרורא מתנצל במכתב על שנאלץ לעזוב את אסתר, שאיתה ניהל רומן, ולחזור לטפל במשפחתו

יעל מספרת למיכה ליס על חיי הקיבוץ, ובפרט על מכת הדבורים ועל הדיונים של בני הגרעין

לילי מתגעגעת לבעלה יהושע שבחזית, ומעדכנת אותו במתרחש בבית ועם הילדים

מכתבה של מאירה מושפע מן המאמר הפילוסופי שהיא קוראת, וסגנון כתיבתה פיוטי במיוחד

אפרים טיקטין כותב לחברתו על החיים בקיבוץ, על מזג האוויר ועל מצב רוחו

מאיר נלחם במלחמת ששת הימים וכותב לחברתו לאחר שחרור העיר העתיקה

ציור ״הפיל הטוב״ ודרישת שלום ששלח עדי ניר לבתו משירות המילואים במלחמת יום הכיפורים

דן קפלנסקי כותב לאשתו ההרה, מתעניין בשלומה ומעדכן על ביקורו של קצין בריאות נפש ביחידה

עפרה קפלנסקי חווה את ההיריון הראשון הרחק מבעלה, שנמצא במילואים, והוא במכתבו מדמיין את חייהם המשותפים

אברם שמח לבשר לחברתו שולה שהיחידה שהוא משרת בה עוזבת את השטח שממזרח לתעלת סואץ ושיש אווירת שחרור

יוסף ברייר וחבריו הלוחמים מתלהבים מהחבילה עם מוצרי המזון ששלחה לאה אשתו

אלגם כותב לאהובתו שלומית בחרוזים על ההתייצבות שלהם להגן על המדינה ועל היותם סמל לאומי.

הוריו של מלאכי אלמוגי כותבים אליו לאמריקה ועל הנעשה במשפחה, על החורף ועל פעולות צה״ל בשנת 1968

יהושע כותב מהחזית לאשתו ולילדיו, מעדכן שקיבל את מכתבם ומקווה לחזור בקרוב

מכתב קצר מיעקב ברמן לורדה, ובו הוא מבקש שתפגוש אותו בערב

מאירה לומדת בסמינר "אורנים" ומתראה עם בן זוגה רק בסופי שבוע

דן קפלנסקי כותב מהמילואים לאשתו על תחקיר מלחמת יום כיפור שהשתתף בו ושהחזיר אותו לחרדות משם

ממלחמת יום הכיפורים יוסף ברייר כותב שהתחיל להאמין שיש אלוהים ששומר עליו מכל פגז שנופל

מלאכי אלמוגי מתאר את חוויותיו בניו יורק על נייר מככתבים של מלון ״מוטור״

יוסף כותב לאשתו מהמילואים בשעה 2:00 בלילה, הוא מתקשה לכתוב בשל האור המועט

אפרים כותב בגעגוע לבת זוגו אולגה בזמן מלחמת יום הכיפורים

אברהם, שנלחם במלחמת יום הכיפורים, כותב לחברתו על שגרת חייו ועל התנאים בחזית

אברהם כותב לשולמית בזמן הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים ומוסר ד"ש לכולם

מכתב אהבה מיעקב ברמן לורדה נכט, ובו הוא מודה שיש טעם לחיים כשהם מקבילים למסלול חייה

אפרים כותב לבת זוגו אולגה עת שיורים עליו פגזים, ומבקש ממנה שמידע זה יישאר ביניהם

יוסף ברייר כותב מהמלחמה לאשתו, מאוכזב שאינו ברשימת היוצאים לחופשה ומבקש שתברר לגבי משכורתו

מלאכי מתאר למשפחתו את בולטימור וושינגטון, שבהן ביקר במסגרת עבודתו

טובה מתארת את הקשיים הפיזיים והביטחוניים שליוו את מעבר הדירה, ואת הגשם החזק שירד באותו היום

אפרים כותב על קיבוץ משמר העמק, על מסיבה שהתקיימה לכבוד הילדים שהגיעו לחופשה בקיבוץ ועל הגעגועים לחברתו

אפרים כותב בגעגוע לאישתו אולגה בזמן ששניהם משרתים בצבא במלחמת יום הכיפורים

אברהם כותב לאשתו תרצה מכתב אופטימי מהחזית על תחושת הניצחון הקרב ובא

גיטה, הנמצאת במחנה עקורים, כותבת בגעגועים לבעלה חיים ומחכה בקוצר רוח לראותו בארץ

טובה, סטודנטית הנמצאת במחנה הכשרה, כותבת לחברה חיים מחוויותיה

גם בערב חתונתם עסוקים מאירה ועודד בהכנות הקדחתניות לאירוע הגדול

מכתב קצר ורווי געגועים ממאירה לבעלה עודד, ובו תיאור ההתמודדות עם הקשיים הבריאותיים

צביקה כותב להוריו מהחזית, מעדכן ששלומו טוב ומבקש שלא ידאגו לו

הוריו של מלאכי אלמוגי כותבים לו לפילדלפיה ומציינים את הגאווה הגדולה שלהם בו ובעבודתו

לכבוד חמש שנות נישואים יהושוע מוסרי כותב לאשתו ברכות ואיחולים מהמלחמה

יריב מסביר לאישתו נאוה מדוע לא התקשר ומרגיע אותה בנוגע למצבו

יצחק ויס מעדכן את לאה בנוגע לסמינריון שהוא כותב ובנוגע לבחינותיו בחו״ל, הוא מצר על כך שלא כתב לה הרבה

חנה לא שמעה מבעלה במשך חודש, ובמכתבה אליו היא מתארת את התחושה הקשה שיש לה מכך שמדינות העולם מפקירות את היהודים

משה כותב לאהובתו יעל על המקומות ששחררו ביהודה ושומרון

יוסף ברייר מעדכן את אשתו לאה שהוא מרגיש טוב, אך שמועד השחרור עדיין רחוק

יוסף כותב לאשתו על המשחקים שמשחקים החבר'ה במילואים בזמן שהם חוגגים את חג החנוכה בבסיס

בזמן שירותו הצבאי במלחמת יום הכיפורים אלברט מעדכן את סוניה בשלומו

אברהם סגל כותב על התפילות שהתפלל מהרבה מקומות רחוקים בזמן המלחמה, ומקווה לשיחת טלפון עם הבית

עודד הגיע לבקר את מאירה, אך לאכזבתו היא נסעה עם חבריה לתל אביב לחזות במצעד יום העצמאות

יעקב ברמן לבת זוגו ורדה על תחילת תקופה חדשה בקורס הטיס ועל געגועיו אליה

יצחק ויס מקבל מכתבים רבים מאהובתו לאה ומבקש שתשלח גם תמונות שלה

אברהם מעדכן את בת זוגו שלומית במצבו ומודה כי הגלויות שהיא שולחת לו משמחות אותו

יצחק ויס מודה ללאה על המכתבים שקיבל ממנה ומהוריה, ומבטיח לענות בהקדם

יצחק ויס כותב מווילנה לאהובתו לאה על האפשרות שיישאר להכשרות באוניברסיטה עוד שישה חודשים

מלאכי אלמוגי מתגעגע לאשתו רותי שבארץ, ומתאר במכתבו את התקווה שנסיעתו לארה״ב לא הייתה לשווא

מאירה בת ה־16 מספרת על פעולות וטיולים, על מסיבות ולימודים וגם על חלל בן הקיבוץ

אפרים טיקטין כותב על טקס הנטיעות שהתקיים בקיבוץ בנוכחותה של אירמה לינדהיים

בזמן הלימודים בסמינר "אורנים" מאירה מתקשה בנסיעות הארוכות ומתגעגעת לבן זוגה

דן משתף את עפרה אשתו ההרה בדאגותיו ובשמחותיו

דן כותב לעפרה על שירות המילואים, על הוויכוחים הפוליטיים עם החבר׳ה ועל הציפייה לחזור הביתה

מלאכי אלמוגי, שנמצא בפילדלפיה, כותב למשפחתו על החורף הקר ועל השלג שנערם לגובה שישים ס״מ

פנינה כותבת לבעלה שנלחם על ילדיו המתגעגעים, על הלגו של הבן ועל תקוותם שישמור על עצמו

לאה ברייר מחכה שיוסף ישוב הביתה מהמלחמה, ומזכירה את התור לרופא ואת החתונה של דבורה

המכתב האחרון בסדרת מכתבים ששלח מלאכי אלמוגי למשפחתו במסגרת הנסיעה להקמת מפעל 'קולסו' באמריקה

חיים אשר נמצא בירושלים, הוא כותב לאשתו על השינויים שחלו לאחר כניעת הנאצים

בימי הקציר בקיבוץ חצרים יעל שגב כותבת למיכה שכל עבודות התחזוקה נדחות

אפרים מוטרד בשל העיכוב בעלייה על הקרקע לג'וערה

השיר ״עבורך״, שכתב נפתלי יוסף אייגרמן לאהובתו לאחר מלחמת העולם השנייה

אביבה כותבת לחברתה מלכה על ביקורה באיטליה

רותי מודה במכתבה כי נסיעתו של בעלה לארה"ב ביטלה כל ספק בנוגע לעומק אהבתו אליה

יששכר מתאר את געגועיו לאסתר ואת ציפייתו קצרת הרוח למכתביה

חיים בן הרוש כותב בגעגוע רב לאישתו מימי, הוא מתעניין בשלומה ובשלום בתו

לילי מעדכנת את בעלה יהושע שבחזית במתרחש בבית ובהתפתחותה של בתם התינוקת

מלאכי אלמוגי שוהה באמריקה, ורותי אשתו חולמת עליו ועל חזרתו, ובינתיים מתנחמת בערב שירה

יהושע כותב בגעגועים מהחזית לאשתו וילדיו ומעדכן שלא חסר דבר פרט למשפחה

מאיר, לוחם במלחמת ששת הימים, כותב לחברתו על חלקו במלחמה

בר־דרורא נתקף תחושת עצבות ובדידות, חיי משפחתו ועבודתו הציבורית אינן מספקות את נפשו

לאה כותבת לבעלה יוסף על דאגתה מכך שהוא בתעלת סואץ, אך מודה על הגלויות שמגיעות אליה

יוסף כותב לאשתו מהמלחמה ומציין כי הכרית והפיסטוקים ששלחה עוזרים לו מאוד

חיים כותב לאהובתו יונה מחוויותיו מתחילת מלחמת ששת הימים, ואף משתף אותה באמונה בניצחון הישראלי

יוסף כותב בגעגועים מהחזית המצרית לאשתו ליזה ומבטיח שאין צורך לדאוג כי הוא במקום בטוח

יעקב ברמן משתף את ורדה נכט בהתלבטויותיו בנוגע לקשר הרומנטי ביניהם

יהושוע כותב שקשה לו להיפרד משרה ולחזור למלחמה לאחר החופשה הקצרה

שושנה מביעה את כאבה למשמע תיאור המצור בירושלים ותיאור מצבה של משפחתה

יהושוע כותב למשפחתו בטרם קרב, הוא מקווה להצלחה ומתפלל לטוב

הדר, המשרת במילואים, מספר בהתרגשות על שחרור ירושלים לאשתו בלהה

יוסף שולח לעליזה מהמילואים את ברכתו ואת אהבתו לרגל יום נישואיהם החמישי

זהו מכתבו האחרון של יששכר לאסתר, שאיתה ניהל רומן, בעקבות החלטתה להתחתן בקרוב עם אחר

ישראל, הנמצא בחזית המצרית, כותב לאשתו בתיה, דואג לשלומה ולמצבה הכלכלי ומעדכן שלא תצפה לביקורו בקרוב

ריבי כותבת לאחיה מלאכי הנמצא באמריקה, ומעדכנת בנוגע לפצועים מלשכת הגיוס בעכו שם היא עובדת

מקורס הטיס כותב יעקב ברמן לאהובתו ורדה על האימונים ועל החברים, ומודה על הזכות להיות חניך בקורס

אלגם מתאר בחרוזים את ההיסטוריה של תעלת סואץ ואת רצונן של המדינות לשלוט בה

שרה נאור כותבת לבן זוגה יגאל על סרט שראתה– "היחפן", ועל געגועיה אליו

שרה כותבת לאהובה יגאל על סדר הפסח בקיבוץ ועל הגעגועים אליו

יצחק ויס מודה ללאה על מכתבה ושמח על השתתפותה במכביה

מאירה ועודד, האוהבים הצעירים, כבר חושבים על העתיד

מלאכי אלמוגי כותב לאשתו על תוכניות המשך העבודה בארץ כשישוב מארה״ב, ועל השפעת ההונג קונגית

אפרים מעדכן את בת זוגו אולגה בשלומו בזמן ששניהם משרתים בצבא במלחמת יום הכיפורים

לכבוד יום הולדתו של מלאכי אלמוגי שולחת לו אמו ברכות ואיחולים מהארץ לפילדלפיה

אליעזר נמצא בסערת רגשות, הוא מרגיש שהאנשים שסביבו לוקים בזיוף עמוק ואינו מוכן להיכנע לזיופם

רותי כותבת לבעלה מלאכי שבארה״ב על הבית, על הלולים שבחצר, על הילדות שמשחקות ועל ביקורה בבית אבלים

יוסף ברייר מעדכן את לאה ששלומו טוב, ושהוא שמח לדבר בטלפון מהבסיס

אפרים טיקטין כותב על ביקורו של חבר בקיבוץ ועל הצפייה המשותפת בסרט של צ׳רלי צ׳פלין

בזמן המלחמה יוסף ברייר כותב ללאה על הנחליאלי שהוא רואה בעודו שוכב על שמיכה ונשען על רכב

אברהם סגל, שגויס למילואים בזמן המלחמה, מתרגש מגלויה בכתב ידו של בנו ומבקש מבנו שיהיה ילד טוב

מיכה שגב כותב ליעל מהקיבוץ על רכישת אדמה חלקאית נוספת ועל מכונות עבודה שהתקלקלו

מכתב פיוטי שכולו געגועים למכתביו של אהוב

לקראת נסיעתה לאירופה לאה אלמוג כותבת לבנה ולכלתה על הנופים שהיא עתידה לראות

יהושוע מתמודד בזמן המלחמה עם הגעגועים לאשתו ולבנותיו

רותי אלמוגי כותבת לבעלה, הנמצא באמריקה, ותוהה עד כמה יהיה לו משונה לחזור לארץ הקטנה בממדיה

יהודה כותב לריקה, בת זוגו הנמצאת באירופה בשל לימודיה, ותוהה מה מצב רוחה

מלאכי אלמוגי נמצא בסוף השבוע בניו יורק, ומשם הוא כותב למשפחתו על שכונת הארלם ועל התרבות האמריקאית

נטע משתף את אשתו רחל בחוויותיו מטיול לאילת

שרה ברטל מקבלת מאביה מכתב המתאר את החתונות השמחות במשפחה, שהתאפיינו בריקודים ובשירים

לקראת השנה האזרחית החדשה מבטיחה אמה של שרה שתקפיד כל יום לכתוב מכתב לשרה, שבארה״ב

בפרוץ המלחמה היו נפתלי ואיריס בטירונות נח"ל, נפתלי נשלח לסייע בלחימה באזור תעלת סואץ ועבר לשרת בחיל השריון

יהודה כותב לריקה, בת זוגו הנמצאת באפריקה, על געגועיו ומשתף אותה בהתלבטויות כלכליות

גלויה מרגשת שכותבים הורים לבנם התינוק, ובה הם משתפים אותו בשמחתם על הקמת המדינה

יהודה כותב ברכבת בדרך לאונייה שתשיבו לישראל, לאחר שביקר את חברתו, שלומדת בפריז

לילי כנפי כותבת בגעגוע לבעלה שבחזית, ומעדכנת אותו במתרחש בבית ובאירועי היום

יעל כותבת על המפגש האחרון עם מיכה ועל המבוכה בפרידתם

יעקב ברמן כותב על שיחת הקיבוץ שבה לא היה מוכן לקבל תשובה שלילית בנוגע ליציאתו לקורס טייס

משפחת אייגרמן חוגגת ברית מילה לבן חדש במשפחה ומשתפת את שרה שבארה״ב בחגיגות

מלאכי כותב למשפחתו על חוויותיו בארה״ב – על התחבורה הציבורית, על החורף הקר ועל דרכי הלבוש האמריקאיים

מלאכי כותב למשפחתו כשבועיים לפני חזרתו ארצה מארה״ב – מתאר את געגועיו ושואל לשלום המשפחה

במכתב בן שמונה עמודים אפרים כותב לחברתו על קשיי ההסתגלות לקיבוץ ועל היעדר מבני המגורים

חנן כותב לאישתו על המעברים בדרכו לעמאן ומחזק את רוחה

יעקב ברמן מבטא בשפה עשירה ויפה את אהבתו לורדה חברתו

אפרים מתאר ליהודית חברתו את יומו בקיבוץ ומחכה לביקור בג'וערה

אריה ושושנה נקלעו למשבר זוגיות, לאחר כ־30 שנות נישואים עזב אריה את הבית

אלברט מרגיע את אישתו סוניה ומעדכן כי הוא בסדר

יעקב ברמן מזכיר במכתבו לורדה את משחק הכדורסל המשותף שלהם וכמה היה נחמד לראותה

ההורים שולחים לבתם שבארה״ב מתנה, וכותבים מכתב קצר על האריזה

לאחר יום הולדתו כותב יעקב ברמן לאהובתו שזו הייתה השנה שבה הגיע לפסגת האושר

יעל שגב כותבת למיכה על ביקורו של משה שרת בקיבוץ חצרים

שרה כותבת לבן זוגה יגאל על חבריהם המשותפים בשבוע של תורנות מטבח בקיבוץ יזרעאל

במכתב מדן קפלנסקי, המשרת במילואים, ניכרים הערפל המדיני, השמועות והיעדר המידע על מועד השחרור מסואץ

צבי ולאה אלמוג כותבים לבנם על הגאווה על האדם והחייל שהוא לכבוד יום הולדתו ה־18

מלאכי כותב מארה״ב לאשתו על אהבתו אליה ועל המתנות שיביא

אולגה כותבת בגעגוע לאהובה אפרים ומתארת לו את מעשיה בבסיס באותו היום

יצחק ויס כותב מזלוצוב ומעדכן את לאה אהובתו שבילה בנעימים בחברת אחותה ואחיה

אריאל כותב לאהובתו לאה שהוא יגיע הביתה בקרוב

בעקבות קשיים בזוגיות מאירה מבקשת מבן זוגה לדבר עימה בכנות

שרה כותבת לבן זוגה יגאל על אהבתם ועל אירועי השבת האחרונה

בעלה של חנה יצא להונגריה להעלות יהודים, לאחר מעצרו היא כותבת לו בגעגועים ומאחלת מזל טוב ליום הולדתו

מאירה ועודד היו לזוג לאחר הפרידה של עודד מחברתו הקודמת, אך בניית הקשר ביניהם אינה פשוטה

מיכה שגב כותב ליעל על הספר ״הים האכזר״ ומשווה בינו ובין מערכת היחסים שלהם

יששכר מחכה לשיחת טלפון מאסתר, ובינתיים כותב לה על פעילותו הציבורית

משפחתו של מלאכי אלמוגי שולחת לו לארה״ב טייפ עם הקלטות מכל בני המשפחה האוהבים

שי מתאר לבת זוגו פליאה את מצבו ברמת הגולן בזמן מלחמת יום הכיפורים

מלאכי אלמוגי כותב לאשתו רותי, הוא מציין שחוויותיו בארה״ב חסרות בלעדיה ושקשה לו לבטא את אהבתו במילים

יוסף כותב לאשתו מהמלחמה על כך שהוא רחוק ממנה ושהיה רוצה להיות בבית

יעקב ברמן תוהה בנוגע למהות היחסים בינו ובין ורדה מקיבוץ גת, שאליה הוא שולח את המכתב

אהוביה נבון כותב לאשתו על מצבו ומתעניין לדעת איך הגיבו בארץ למבצע קדש

מהמילואים מוחה דן במכתב לאשתו על שעליו לשלם "מלווה מלחמה מרצון" ועל היעדר שוויון בנשיאה בנטל

לאה מחכה שבעלה ישוב ממלחמת יום הכיפורים, ומעדכנת בנוגע לטרנזיסטור שביקש שתשלח

צבי ולאה אלמוג מעדכנים את בנם שבאנגליה על ימי עיון ופסטיבלים שנכחו בהם

בזמן המלחמה התרגש יוסף ברייר לפגוש חבר, שהגיע לנגן כדי להעלות את המורל ביחידה

לאה ברייר שולחת לבעלה לקראת שבת מכתב ובו ציור של פרחים וכותבת לו כי היא מתגעגעת אליו

יוסף כותב ללאה מהמלחמה, הוא מודע להפרדת הכוחות, אך מציין שישמח רק כשיגיע הביתה

אפרים טיקטין כותב על ההשתלמות שלו בעבודת הגיזום ותוהה לגבי קבוצת הגרעין בחדרה

מאירה מקווה שהכתיבה תקל על עודד להתמודד עם הגעגועים אליה ועם הבדידות הרבה

מכתב אהבה מרותי לבעלה שבארה״ב

יצחק ויס, שמלמד עברית בוילנה, כותב על נשפי הפרידה שעורכים לכבודו לפני עלייתו ארצה

דן קפלנסקי מתייעץ עם אשתו על האפשרות לקיים עם חניכיו לשעבר שיח לוחמים בעקבות המלחמה

גיטה נמצאת בקפריסין ומחכה לאישור לעלות לארץ, ובינתיים מבקשת מבעלה שישלח לה מכתבים ודברים הנחוצים לה

רחל מסרבת להאמין לרכילות, היא כותבת לאחותה שבארה״ב כי בוודאי בחרה בזוגיות טובה

מלאכי אלמוגי נמצא באמריקה, ומשפחתו מציעה לשלוח לו עיתונים כדי שיישאר מעודכן

חטיבה 55 חוגגת את חנוכה בסואץ, ודן כותב לאשתו על החג ומתלונן שהמכתבים אינם מגיעים

אולגה כותבת על הגעגוע והאהבה לבן זוגה אפרים ועל הזעזוע שחשה בעקבות הידיעה על מות בן דודה

על אודות נסיעה לקציעות, חוויות מן הסמינר ואהבה לריקודי עם

יצחק ויס מעדכן את לאה בנוגע למועד שבו ייבחן בפני שני פרופסורים

יששכר מקנא לאסתר בשל הגברים המחזרים אחריה, ואף מותח עליהם ביקורת נוקבת

יהושוע כותב לאשתו משדה הקרב כי הוא גאה בה על עבודתה כאחות בברזילי

יצחק ויס הוא מחנך ועבודתו רבה, אך הוא מוצא זמן לכתוב גלויה לאהובתו

בעת שמלאכי שוהה בארה״ב הוריו מעדכנים אותו שהבית בסדר ושהם מרבים לבקר את בנותיו

מכתב קצר שכולו געגועים – רק שלוש שעות עברו מאז הביקור

שנה לאחר מלחמת ששת הימים מלאכי כותב לאשתו מכתב מהמילואים, ובו הוא מתאר את התנאים ואת הפעילות

בתיה כותבת לבעלה שבחזית, ומשתפת אותו בנעשה בבית

צביה נמצאת בבית אימה החולה בדרום אפריקה ומשם כותבת לבעלה שלמה, שבקיבוץ נען, על געגועיה הרבים ומבקשת שיכתוב לה

לאה מעדכנת את יוסף בעלה, שמשרת במילואים בזמן המלחמה, על החיים ברמת ישי ועל הצורך במתנדבים

מכתב מלא אהבה וגעגועים שכותבת מטי לבעלה חנן

יונתן, כתב בעיתון ידיעות אחרונות, מבקש מאשתו שבשל המצב תעזוב את ירושלים ותצטרף אליו בתל אביב

מכתב עשיר מיצחק ויס ללאה אהובתו, בו הוא מעדכן על לימודיו משרתו ואורך שהותו בוילנה

אפרים ויהודית חולקים את תובנותיהם בנוגע לשיפוטיות של הקהילה הסובבת אותם

מאירה בת ה־16 מותחת ביקורת על בית הספר שבו היא לומדת

יששכר כותב בעיתון "דאר היום" ומספר על מאמר חדש ועל ספר שכתב לקונגרס הציוני

מלאכי אלמוגי כותב מארה״ב לכל משפחתו המתגעגעת, אך בעיקר לבנותיו ורד וסיגל, ומבטיח שישוב בקרוב

שושנה מבינה שבינה לבין יעקב נרקמים קשרי ידידות חזקים, היא תוהה אם הידידות תוכל להפוך לקשר רומנטי

זרובבל, אשר נמצא במחנה הגדוד העברי, כותב לידידתו שולמית על ההתרחשויות הפוליטיות בארץ

לאחר מלחמת העולם השנייה יצא נפתלי לשליחות באירופה ומשם כתב לאשתו על המראות, על האנשים ועל תחושותיו הקשות

מאירה מדוכדכת מאוד מהנתק מבן זוגה וכותבת לו את אשר על ליבה

מכתב למלאכי מהוריו, ובו הם מעדכנים על הנעשה במשפחה, ובפרט על דודתו גולדה, שורדת השואה

מלאכי אלמוגי מוצא נקודות אור בשירות המילואים – הכנת קפה, הכוכבים היפים בשמיים וחזרתו העתידית למשפחה

שמואל כותב מאיטליה לחברתו שבישראל על רגשותיו כלפיה

אברהם כותב משכם בעיצומה של מלחמה לאשתו תרצה, מעודד אותה ומתעניין בשלום המשפחה המורחבת

חנה נמצאת בארץ בעיצומה של מלחמה, היא כותבת לבעלה על המצב ומספרת על שלוש בנותיהם הגדלות

מיכאל מעדכן בשלומו את בת זוגו ניבה בזמן מלחמת ששת הימים וטוען כי אין מה לדאוג

יוסף משרת במילואים בזמן המלחמה, הוא מתעניין בחייה של אשתו ושואל שאלות בנוגע לעבודתה ובנוגע לחברים המגויסים

יעקב ברמן מספר על מעשיו בקורס הטיס – לימוד מבנה המטוס, נוהל הטיסה וטיסת הסולו הראשונה שלו

מכתב אהבה מיעקב ברמן לורדה נכט, ובו יעקב מתאר בפיוטיות עד כמה הוא נכסף אל ורדה וצמא לאהבתה

אפרים טיקטין כותב לחברתו יהודית שהוא לא מעוניין בנשפים בקיבוץ, אלא בפגישה זוגית

דווקא לקראת סיום תקופת ההכשרה של אפרים במשמר העמק הוא חש ריחוק מצידה של יהודית

מרים מוסרי מעדכנת את בעלה הנלחם על הנעשה בבית, ומחכה שיצא לחופשה

אף שמאירה שמחה בזוגיות הטרייה עם עודד, כואב לה על חברתו לשעבר

גלויה אופטימית שכתב אלברט לאהובתו סוניה

יצחק ויס כותב מדירתו השכורה שבווילנה מכתב לאהובתו, ומתעניין בשלומה בארץ ישראל